הבנקים הישראליים ערוכים לבאזל 3 שמונה שנים לפני יישומו

>> ההנחיות של ועדת באזל לפיקוח על הבנקים ישפיעו בצורה מינימלית על הבנקים הישראליים - כך מעריכים אנליסטים מקומיים. ועדה באזל המליצה שלשום על כמה צעדים בכל הקשור לניהול הסיכונים והיערכות למשברים פיננסיים. זאת על בסיס מסקנות מכשלים במערכת הבנקאות העולמית, שהביאה לנפילת בנקים ואילצה מדינות להזרים הון ולספק ערבויות כדי למנוע קריסה של המערכת הפיננסית.



ההנחיות של יושבי הראש של בנקים מרכזיים ושל המפקחים על עבודתה של ועדת באזל נועדו לחזק כמה מנקודות התורפה של השלב הקודם, באזל 2, בנוגע לניהול הנזילות בידי הבנקים ובנוגע להון שמחזיקים הבנקים כנגד סיכוני אשראי שוק ותפעול (ראו מסגרת).

ההמלצות הבולטות של הוועדה מיועדות לשפר את יכולתם של הבנקים לעמוד בתקופות של לחצים פיננסיים ולספוג הפסדים. ההמלצות כוללות את הדרישה שהון הליבה של בנק יגדל בהדרגה מ-2% מנכסיו משוקללי הסיכון כיום ל-4.5% מנכסי הסיכון שלו ב-2015, כאשר השלב הראשון יהיה בינואר 2013. הדרישה אינה מתבטאת בשיעור ההון שהבנקים יידרשו להחזיק, אלא בשדרוג משמעותי של איכותו. זאת מתוך ההבנה שחלק ממרכיבי ההון של הבנק כיום אינם רלוונטיים ליכולת ספיגת ההפסדים שלו.



נערכים למשבר הבא



הון הליבה של הבנק יוגדר כהון המניות והרווחים הלא מחולקים, בעוד נכסים כמו הון היברידי (מכשירי הון שמקנים למחזיק בהם זכות לקבלת ריבית גם אם מצבו של הבנק הורע), מוניטין ועלויות פיתוח ותוכנות מחשב לא ייכללו בהון הליבה של הבנק.



הבנקים יידרשו לקזז מההון העצמי שלהם גם נכסים כמו השקעות בחברות פיננסיות אחרות ונכסים כמו יתרות מסים נדחים, שהחברה אמורה לנצל בעתיד בשל הפרשי עתוי בין תשלום המס בפועל לבין הרישום החשבונאי של ההפרשה למס. נכסים אלו יקוזזו מההון העצמי אם שוויים גבוה מ-15% מההון הראשוני של הבנק.



הוראות באזל 3 דורשות מהבנקים להיערך למשברים ולסיכונים הגוברים שהוא נחשף אליהם בתקופות של צמיחה בהיקף האשראי שהבנק נותן מעבר לקצב הצמיחה של הכלכלה. ההיערכות תיעשה באמצעות החזקת שכבה נוספת של הון ליבה, שתכונה "שכבת מגן אנטי מחזורית", בשיעור של עד 2.5% מנכסי הסיכון של הבנק - כך שהחל בינואר 2019 שיעור ההון הראשוני המינימלי של הבנקים (הון ראשוני + שכבת מגן) יהיה 7%.



הבנקים יוכלו להשתמש בשכבה זו בשעת משבר כדי לספוג הפסדים. ואולם ועדת באזל התנתה את השימוש בה בהפסקה מוחלטת של תשלומי הדיווידנדים והגבלת תשלום הבונוסים, כלקח מאירועי המשבר הפיננסי של 2008 - שבו הבנקים המשיכו להעביר תשלומים גדולים מאוד למנהלים כושלים ותירצו זאת בכך שהם נוהגים לפי התחייבויות חוזיות.



הנחיות באזל 3 יטפלו גם בניהול הנזילות של הבנקים, בעקבות התובנה שסיכון הנזילות מתממש בשעת משבר פיננסי בו-זמנית לסיכוני אשראי, כפי שהיה למשל בבנק הבריטי נורת'רן רוק ובבנק האמריקאי ליהמן ברדרס. הטיפול ייעשה באמצעות עמידה בשני יחסי נזילות. יחס אחד הוא liquidity coverage ratio, שמיועד לנהל את החשיפה של הבנק לפיקדונות שניתנים למשיכה בתוך 30 יום באמצעות אחזקה בנכסים נזילים באיכות גבוהה בשיעור של 100% לפחות מהיקף הפיקדונות ל-30 יום, וייכנס לתוקף בינואר 2015.



הבנקים יידרשו לעמוד גם ביחס net stable funding ratio, שייכנס לתוקף בינואר 2018. מטרתו לעודד את הבנקים לנהל את הנזילות לצורך מימון השקעות לטווח בינוני וארוך.



נושא נוסף שעשוי להיות רלוונטי למערכת הבנקאות המקומית הוא ההמלצה של ועדת באזל 3 שבנקים בעלי חשיבות מערכתית - כאלה שנפילתם עלולה לגרום לקריסה מערכתית - יהיו בעלי יכולת מוגברת של ספיגת הפסדים. הוועדה מפתחת יחד עם המועצה ליציבות פיננסית אמות מידה בנקאיות שיטפלו בסיכון המערכתי, ויכללו בין השאר דרישות הון מוגברות.



לדברי מנהל מחלקת מחקר בכלל פיננסים ברוקראז', יובל בן זאב, "להוראות החדשות לא תהיה השפעה על הבנקים בכל הקשור ליכולתם להקצות אשראי, אפילו לא על בנק דיסקונט, שהלימות ההון שלו נמוכה יחסית. הבנקים בישראל עבדו מלכתחילה עם יחסי הון טובים בהרבה, ובמהלך המשבר שיפרו את יחסי הון בעקבות דרישות של הפיקוח על הבנקים שההון הראשוני יגיע ל-7.5% - כך שכבר כיום הם עומדים ביעדים שנקבעו". בן זאב מזכיר שאיגוד הבנקים האמריקאי מתנגד להמלצות החדשות, כך שאין ודאות שייושמו.



בולטים לטובה



טרנס קלינגמן, אנליסט במחלקת המחקר sell side בבית ההשקעות מיטב, מציין שכל הבנקים הישראליים כבר עומדים בדרישה שהון הליבה שלהם יהיה גבוה מ-7.0% (הון ראשוני בתוספת כרית שימור הון של 2.5% מהנכסים משוקללי הסיכון). לדבריו, יישום המודלים של הנזילות לטווח קצר (עד 30 יום) ולטווח בינוני (עד שנה) נדחו לפחות עד 2015. המודלים של הנזילות מבוססים על העיקרון שהבנקים צריכים להחזיק נזילות ברמה שתאפשר לעמוד בתרחישי קיצון של משיכות מוגברות של מפקידים.



כך, למשל, הבנקים נדרשים להחזיק במזומן את מלוא ההיקף של פיקדונות גדולים (ג'מבו) של חברות לטווח של עד 30 יום, בעוד יחס המזומנים להתחייבות לזמן קצר על פיקדונות של משקי הבית יגיע ל-7.5% בלבד, בשל היציבות היחסית של פיקדונות אלה.



קלינגמן מעריך שבעקבות ההשלכות של מודלי הנזילות, ובעיקר האילוץ להחזיק יחס כיסוי גבוה של פיקדונות ג'מבו של חברות גדולות, ישתמשו הבנקים הישראליים באורח גובר בגיוס חוב בכיר בשוק ההון. מדובר במכשירי חוב שזהים לפיקדון בעלי עדיפות בפירעון, אך בניגוד לפיקדון ג'מבו אינם עומדים לפירעון בתום 30 יום - ועל כן אינם מטילים אילוץ על ניהול הנזילות של הבנקים.



לדבריו, בכל הקשור לניכוי הצפוי מההון העצמי על פי דרישות באזל 3, נראה שהנכסים שיקוזזו מההון העצמי לא יחרגו מ-15% מההון העצמי של הבנקים הישראליים, למעט דיסקונט, ששווי אחזקתו בבנק הבינלאומי גבוה מתקרה זו, אך הוא צפוי למכור את אחזקותיו בבינלאומי הרבה לפני 2019.



קלינגמן מציין שהבנקים הישראליים בולטים לטובה מול הבנקים האירופיים, היפניים והאמריקאיים ביכולתם לשלם דיווידנדים בשנים הקרובות מבלי שיצטרכו לגייס הון מניות נוסף.