"יש להגדיל את ההוצאה הציבורית לבריאות"

ארגוני זכויות אדם קראו לראש הממשלה "לצמצם הפערים הקיימים בבריאותם של תושבים ממעמדות שונים". לדבריהם, חששות הציבור גורמות לרכישת עוד ועוד ביטוחים פרטיים

רוני לינדר גנץ
14/09/2010

"זה הזמן להגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות" - כך קוראים ארגוני זכויות האדם מרכז אדווה, רופאים לזכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח בנייר עמדה שששלחו אתמול לראש הממשלה ולשרים.

ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל, 7.9% מהתמ"ג, נמוכה מההוצאה הלאומית ברוב המדינות המפותחות, ומהחציון של ארצות ה-oecd ששיעורו 8.7%. עם זאת, היא מורכבת משתי מגמות הפוכות ומדאיגות: הירידה המתמשכת בהוצאה הציבורית על בריאות, לצד עלייה בהוצאה הפרטית של משקי הבית שהוצאותיהם על בריאות טיפסו בקרוב ל-30% מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995.

הסיבה המרכזית לירידה בהוצאה הציבורית שעליה מצביעים הארגונים היא השחיקה המתמשכת בתקציב משרד הבריאות, שחלקו בהוצאה הלאומית לבריאות ירד מאז 1998 בכ-23%. רוב הירידה בתקציב המשרד מוסברת על ידי ביטול "המס המקביל" - המס שהמעסיקים היו משלמים עבור עובדיהם ובוטל בסוף שנות ה-90 במסגרת מדיניות להוזלת עלות התעסוקה. "בעת ביטול המס המקביל הובטח שהמדינה תתמיד ותוסיף לתקציב הבריאות את הכספים שקודם לכן שולמו על ידי המעסיקים. ההבטחה לא קוימה", נכתב בדו"ח, שמראה את ההידרדרות שחלה עם השנים בחלקו של תקציב המדינה במימון ההוצאה לבריאות מ-43.3% ב-1995 ל-29.6% ב-2008.

הארגונים קוראים "להיפוך של המגמה הנוכחית של מערכת הבריאות בישראל... שינוי המגמה דרוש כדי לצמצם את הפערים הקיימים במצב הבריאות של תושבים ממעמדות שונים, מיישובים שונים ומקבוצות חברתיות שונות".

הארגונים מציגים נתון שלפיו קיים פער של 47% בין עלות סל הבריאות בפועל לבין העלות כפי שהיתה אמורה להיות אילו הוצמד הסל לשלושה מדדים: המדד הדמוגרפי (התאמה לגידול והזדקנות האוכלוסייה, השינוי בתשומות הבריאות והגידול בסל התרופות והטכנולוגיות הרפואיות.

העלייה הדרמטית בהוצאות הפרטיות לבריאות של משקי הבית מיוחסת לתשלומים עבור ביטוחים משלימים ופרטיים והשתתפויות עצמיות של חולים. מחברי הדו"ח מתארים מעגל קסמים שבו ככל שההוצאה הציבורית לבריאות קטנה, "אנשים בריאים חוששים שמערכת הבריאות הציבורית לא תענה על צרכיהם העתידיים ועל כן הם רוכשים עוד ועוד ביטוחים פרטיים". חברות הביטוח, בתורן, "תורמות לחששות אלה, כאשר הן מזהירות השכם וערב שבעתיד עלולים תושבי ישראל למצוא את עצמם חשופים להוצאות בריאות גדולות שבהן לא יוכלו לעמוד".

באשר להשתתפויות העצמיות על תרופות וטיפולים, תשלום רגרסיבי המוטל על עשירים ועניים, בריאים וחולים באופן זהה, מציעים הארגונים הפחתה בשני שלבים: "בשלב הראשון לבטל תשלומי השתתפות עצמית על שירותי בריאות מונעים (כמו חיסונים ובדיקות סקירה), ובשלב השני לבטל תשלומי השתתפות על תרופות ושירותים הנצרכים על ידי חולים כרוניים".

לדברי ברברה סבירסקי, מנהלת מרכז אדוה, "מערכת הבריאות הישראלית טובה ויש לה הרבה מה להציע למטופלים, אבל לצערנו לא לכולם באותה מידה. לעשירונים העליונים אין שום בעיה, ואולי זה נראה להם אפילו תמוה שמתלוננים. אבל כדי שגם אנשים מהעשירונים התחתונים ומהפריפריה יזכו ליהנות ממערכת הבריאות באותה המידה וכדי שהפערים בבריאות יצומצמו - צריך לעצור את העברת העומס למשקי הבית ולהשקיע יותר כסף דרך הגדלת תקציב הבריאות. אין כאן קסמים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully