>> יש לנו הצעה מעניינת: בואו נכריז כי מפה והלאה כל הביטוחים במדינת ישראל יינתנו בחינם. חברות הביטוח אמנם לא יאהבו את ההצעה הזאת, כי משמעה שכולן עומדות בפני פשיטת רגל, אבל לצרכנים בישראל ייטב עד מאוד.
אם ההצעה שלנו נשמעת לכם הזויה, כנראה שאינכם נמנים על עובדי רשות שדות התעופה (רש"ת). השביתה הפראית שבה פתחו העובדים אתמול נסובה בדיוק סביב דרישה כזו: הם דורשים לקבל ביטוח חינם על כספי הפנסיה שלהם. אין מדובר בדרישה של מה בכך, שכן סך עתודות כספי הפנסיה של עובדי רש"ת נאמד ב-2.5 מיליארד שקל. מי שנדרש על ידם לבטח את אותם 2.5 מיליארד שקל היא כמובן מדינת ישראל - כלומר אתם, בתפקיד משלמי המסים למדינה.
כל עובדי רש"ת שבתו אתמול, אף שאת הביטוח לכספי הפנסיה דורשים רק 20% מהם (630 איש מתוך 1,400 עובדים קבועים ועוד 1,700 עובדים זמניים). למותר לציין שמדובר בעובדים הוותיקים והחזקים יותר, שגם חברי הנהגת ועד העובדים נמנים עליהם. 80% הנותרים מעובדי רש"ת מבוטחים בביטוח פנסיוני רגיל, שקרוי פנסיה צוברת. זה אומר שכספי הפנסיה שלהם, המשולמים מכיסם ומכיס המעסיק, מופקדים מדי חודש בקרן פנסיה או קופת גמל כלשהי, וזאת משקיעה את הכספים בשוק ההון. כגודל הרווח (או ההפסד) שייצבר בבורסה, כך יהיה גודלה של הפנסיה החודשית שיקבלו בבוא היום. בשנתיים האחרונות איבדו חלק ניכר מהחוסכים לפנסיה עשרות אחוזים מהחיסכון שלהם - בגלל המשבר הפיננסי העולמי שהיכה בשווקים.
אלה הם 80% העובדים הצעירים ברש"ת. ה-20% הוותיקים, אלה שהצטרפו לרש"ת לפני 1994, מבוטחים עדיין בפנסיה תקציבית. זוהי פנסיה שהעובדים אוהבים מאוד לקבל, מאחר שהיא כמעט לא עולה להם דבר (כמעט כל ההפרשה לפנסיה נעשית בידי המעסיק, העובדים מפרישים מעט מאוד ובחלק מהתקופות הם לא הפרישו כלל), ומאחר שהיא אינה מושקעת בבורסה ואינה חשופה להפסדים בבורסה. תחת זאת, המעסיק מתחייב כי בבוא היום מובטחת להם פנסיה חודשית של 70% משכרם האחרון, נקודה.
פנסיה תקציבית נחשבת הטבה נחשקת - פרט למגרעה אחת קטנה, קטנטנה, שעובדים בדרך כלל אינם שמים לב אליה: את הפנסיה התקציבית משלם המעסיק, והוא לבדו אחראי על כספי הפנסיה של העובדים. אם מדובר במעסיק גדול ויציב כמו מדינת ישראל, למשל, אין בכך כל בעיה; אם מדובר במעסיק יציב פחות, זאת כבר עלולה להיות בעיה קשה, שכן מעסיק שנקלע לקשיים עלול לאבד את היכולת לשלם פנסיה לעובדיו.
כך בדיוק אירע לפני כמה שנים לעובדי בית החולים ביקור חולים בירושלים, שקריסתו הותירה אותם ללא פנסיה. רק טוב לבה של המדינה, שהחליטה לפנים משורת הדין לעזור לעובדים המסכנים, הצילה את הפנסיה של עובדי ביקור חולים.
הסיכון שהמעסיק ייקלע לקשיים ולא יוכל לשלם את הפנסיה של עובדיו הוא הסיכון היחיד הקיים בפנסיה התקציבית. לנוכח היתרונות הגלומים בפנסיה הזאת - שהיא פנסיה כמעט חינם, המבטיחה 70% מהשכר האחרון ללא כל חשיפה לסיכוני שוק ההון - זהו סיכון שמרבית ועדי העובדים בישראל מוכנים לקחת בשמחה. הם, כמובן, לא יעלו על דעתם לשלם ביטוח כלשהו כדי להבטיח אותם מפני התממשות הסיכון הזה, כי הרי הרבה יותר קל לתבוע מהמדינה לקבל ביטוח חינם מאשר להסכים להתפשר על תנאי הפנסיה כדי להפחית את הסיכון הגלום בה.
זהו בדיוק המצב ברש"ת כיום. לפני כחודש פסק בית המשפט המחוזי נגד רש"ת, בגין תביעות של בעלי בתים בסביבת נתב"ג על ירידת ערך הבתים שלהם בעקבות בניית נתב"ג 2000. מדובר בתביעות בסכום של 5 מיליארד שקל. אם הערעור של רש"ת על פסק הדין לא יתקבל, רש"ת עלולה למצוא את עצמה בחובות של 5-4 מיליארד שקל. חובות אלה עלולים להכביד על יכולתה לשלם 2.5 מיליארד שקל לפנסיה של עובדיה הוותיקים.
על שאלת האחריות לתשלום של אותם 5-4 מיליארד שקל עוד צפויה להתחולל מלחמה. דוברת רש"ת מדגישה בתגובתה ל-themarker כי בעלי הבתים זכו בתביעה מאחר ששר האוצר בזמנו - בייגה שוחט - התחייב לשפות אותם על ירידת ערך בתיהם. אין ספק, כי בכך רומזת רש"ת שהמדינה היא הנושאת באחריות להפסד המשפטי. אלא שלא רק שוחט התחייב - גם מנכ"ל רש"ת באותן שנים הפקיד בידי התושבים מכתב עם התחייבות דומה.
אז מי בדיוק נושא באחריות לנזקים לתושבים - רש"ת או המדינה? מובן מאליו ששביתת העובדים כלל אינה קשורה לשאלה הזאת, והעובדים אינם משמשים כאן בשום צורה כלי לחץ של הנהלת רש"ת על המדינה, בניסיון לחלץ ממנה הסכמה לקחת עליה את תשלום הפיצויים.
העובדים שבתו אתמול רק מאחר שהם רוצים שהמדינה תיקח על עצמה את ההתחייבות לתשלום 5 מיליארד השקלים - ובכך תבטיח כי לא יאונה כל רע לכספי הפנסיה שלהם. באופן מעשי, העובדים דורשים כי כספי הפנסיה שלהם יוצאו מהחברה, וינוהלו מחוץ לה. בכך, הם מבקשים ליהנות מכל העולמות: גם לקבל פנסיה תקציבית חינם, וגם ליהנות מההגנות המועטות של הפנסיה הצוברת, שבה הכספים מנוהלים על ידי קופות גמל חיצוניות ואינם מושפעים ממצבו של המעסיק. גם פנסיה תקציבית וגם פנסיה צוברת, הטוב שבשני העולמות יחדיו.
דרישה יפה, לא? ניתן להניח שכל השכירים בישראל היו שמחים לשילוב דומה, רק שכל השכירים בישראל לעולם לא יזכו לכך. לעומת זאת, שכירים מועדפים המחזיקים במשרות מועדפות דווקא זוכים לכך. הדרישה של עובדי רש"ת כי המדינה תנתק את כספי הפנסיה שלהם מרש"ת ובכך תעניק להם בחינם ביטוח מפני הסכנה של פגיעה במצבה של רש"ת אינה דרישה תקדימית. יש עוד קבוצת עובדים אחת בישראל שקיבלה בדיוק את ההטבה הזו. במקרה מדובר בקבוצת העובדים הכי חזקה בישראל, ששולטת במונופול הכי דורסני והכי גדול בישראל. ניחשתם נכונה, מדובר בעובדי חברת החשמל.
מאז תחילת שנות ה-90, בגלל טעות מרה של המפקח על הביטוח במשרד האוצר, מקבלים עובדי חברת החשמל פנסיה תקציבית המופרשת לקופת גמל חיצונית לחברת החשמל (כ.פ.י). בשנים האחרונות נקלעה חברת החשמל למצוקה חשבונאית ולמאבק מר עם המדינה בגלל הדרישה של חברת החשמל להפריש מיליארדי שקלים לקופת הפנסיה של עובדיה - על חשבון קופתה המדולדלת של חברת החשמל עצמה. הגיעו דברים לידי כך שבמדינה רווחת כבר הטענה כי חברת החשמל לישראל נהפכה לחברת הפנסיה לישראל - כל מטרתה של החברה, כך מצטייר, היא לשרת את חשבון הפנסיה של עובדיה.
אם מדינת ישראל תיכנע לשביתות הפראיות של עובדי רש"ת, אותו תסריט בדיוק עלול לחזור על עצמו גם שם. רש"ת עלולה ליהפך לחברה המשועבדת לצורכי הפנסיה של עובדיה. כדי למנוע זאת, צריכה מדינת ישראל להזכיר לעצמה ולעובדי רש"ת כי ביטוח אינו דבר הניתן בחינם. מי שרוצה ביטוח לגבי יציבות המעסיק שלו, שיתכבד וישלם על כך את מחיר הביטוח - משמע, פגיעה בתנאי הפנסיה המשולמים לעובדים בתמורה להבטחת יציבות הפנסיה.
דוברת רש"ת מסרה בתגובה כי אין מדובר בביטוח חינם, מאחר שהעובדים לא מבקשים ביטוח מפני תנודות פיננסיות שווקים, אלא מבקשים להבטיח שלא ייעשה שימוש בכסף למטרות שאינן לתשלומי פנסיה, וכי כספים אלה לא יהיו חשופים לכספי תביעות צד ג' - וזאת בעקבות פסק דין המטיל על רש"ת חובה לשלם 5 מיליארד שקל לתושבי הסביבה. הדוברת הזכירה כי התביעה התבססה על התחייבות שניתנה לתושבי הסביבה ב-1994 לשפות אותם בגין ירידת ערך נכסים, על ידי מנכ"ל רש"ת ועל ידי שר האוצר דאז בייגה שוחט.
עובדי רשות שדות התעופה רוצים ביטוח חינם
מירב ארלוזורוב
14.9.2010 / 7:26