רש"ת מחפשת שקט

>> בדצמבר 2007, בשקט בשקט, חתמה רשות שדות התעופה (רש"ת) על הסכם שהעניק קביעות לכ-180 עובדי כפיים זמניים ברשות. 50 מהם היו קרובי משפחה של עובדים אחרים ברשות, ובהם גם קרובי משפחה של חבר מרכז הליכוד פנחס עידן, יושב ראש ועד העובדים ברשות והאיש שהורה על השביתה הגדולה אתמול. ההסכם הזה, שנחשף בתחקיר themarker מלפני חודש, נחתם שבועות ספורים בלבד אחרי דו"ח חמור במיוחד של מבקר המדינה על תופעת הנפוטיזם בחברות ממשלתיות, ובו פרק גם על הנעשה ברשות.

לפי הדו"ח, העסקת קרובי משפחה היתה תופעה רווחת מיום הקמת הרשות ב-1977. זאת, אף שחוק היסוד של רשות שדות התעופה קבע כי סדרי קבלת עובדים לשירות המדינה ומינויים בו, האוסרים על העסקת קרובי משפחה, יחולו על גם הרשות. ההסכם שנחתם בדצמבר 2007 היה מנוגד לכאורה לא רק לדו"ח הקשה אלא גם לתקנות שפירסמה רשות החברות הממשלתיות במארס 2005 - שאסרו על קליטת קרובי משפחה שלא בהליך מכרז פומבי, תחרותי ושוויוני.



מדוע, אם כן, נחתם ההסכם? "שקט תעשייתי", כך הסביר ל-themarker שמואל זכאי, סמנכ"ל למינהל ברשות שדות התעופה ותא"ל במילואים. "היינו לכודים בין תביעות של ועד העובדים לבין הדאגה לכך ששדה התעופה ימשיך לתפקד. מאז לא היו שביתות".



השקט הופר אתמול, ובגדול: עובדים שרק לפני שנתיים קיבלו את מעמד הקביעות הנכסף שעליו יכולים רק לחלום עובדי כפיים אחרים במשק, השתתפו בהשבתת השדה וגרמו למהומת אלוהים באחד ממרכזי העצבים המרכזיים במדינה. כשנשאלו על כך אנשי הרשות, הם היו שופעי תירוצים: זה מקרה מיוחד, הסבירו, הנובע ישירות מהחשש שהרשות תיאלץ להשתמש בכספי הפנסיה של העובדים - 2.5 מיליארד שקל - בעקבות פסק הדין שניתן באחרונה בית המשפט המחוזי מרכז, שקבע שעל הרשות לשלם 5 מיליארד שקל ליישובים הסמוכים לנתב"ג. זאת, בשל ירידת ערך נכסיהם אחרי בניית טרמינל 3 בפרויקט נתב"ג 2000.



"זה לא עוד סיפור של שביתה על תוספת שכר", מסביר גורם בכיר ברשות. ובכל זאת, השביתה אתמול מוכיחה שהכניעה לוועד העובדים בהסכם ההוא היתה לא רק בלתי מוסרית, אלא גם לא משתלמת. נדמה שהיא מראה דבר נוסף: הרשות מתנהלת טלאי על טלאי, בלי חשיבה ארוכת טווח וללא תיקון הליקויים המהותיים המלווים אותה מראשית דרכה. אם במשך השנים היתה התנהלות שערורייתית בכל הנוגע להעסקת קרובי משפחה, הרי שהתנהלות בלתי תקינה היתה קיימת גם לגבי אופן ניהול כספי הפנסיה.



באופן מוזר ותמוה, כספי הפנסיה שעליהם נלחמים העובדים הם חלק מהמאזן התקציבי הרגיל של רשות שדות התעופה, וככאלה יכולים להידרש מצד נושיה. בעבר היו עובדים ברשות שדות התעופה שקיבלו פנסיה תקציבית, נוהל שהופסק באמצע שנות ה-90 רק לגבי עובדים חדשים שנקלטו. כספי הפנסיה של העובדים הוותיקים יותר ושל הפנסיונרים עצמם המשיכו להיות מנוהלים כחלק מתקציב הרשות, ולא הועברו לניהול של גוף חיצוני. כעת הרשות אוכלת את פרי הבאושים: שקט תעשייתי או לא, אין עובד שלא יילחם, ובצדק מבחינתו, על הביטחון הפנסיוני שלו.