סיימון ג'ונסון על באזל 3: לליהמן ברדרס ערב קריסתו היה יותר הון מהדרישות החדשות

לא כולם מסכימים שדרישות ההון בבאזל 3 מחמירות דיין כדי למנוע משבר נוסף. סיימון ג'ונסון, פרופסור לכלכלה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (mit) והכלכלן הראשי לשעבר של קרן המטבע הבינלאומית, אמר: "לליהמן ברדרס היה יחס הון של 11.6% יום לפני קריסתו. דרישות ההון החדשות אפילו לא מתקרבות לרמה בלתי מספקת זו".



בליבו של הסכם בינלאומי למנוע קריסות פיננסיות עתידיות נמצאת הדרישה שבנקים יחזירו יותר כסף למקרה צרה. הכלל החדש שפורסם ביום ראשון על ידי ועדת באזל לפיקוח על הבנקים מתוכנן לחזק את הבנקים ברחבי העולם ולמנוע מהם נפילה למשבר פיננסי גלובלי שהוריד את העולם לברכיו ב-2008. לבנקים יהיו שמונה שנים להתאים את עצמם לחוקים החדשים באופן מלא, אולם השינויים המוצעים עשויים להיות בעלי השפעה מיידית על הכלכלה האמריקאית. להלן שאלות ותשובות בנושא:



ש: מהי ועדת באזל ומדוע יש לה כל כך הרבה כוח?



ת: ועדת באזל היא קבוצה של נגידי הבנקים המרכזיים של 27 מדינות, שנפגשים באופן קבוע ומחפשים אחר דרכים לנהל סיכונים בבנקים בעולם. ארה"ב מיוצגת בועדה על ידי בן ברננקי, יו"ר הפדרל ריזרב. זהו הפורום היחידי שהעולם יסתמך עליו לקביעת אמות מידה אחידות לבנקים הגלובליים הגדולים.

ש: מה השינוי הגדול ביותר השנה בהחלטות הוועדה
ת: השינוי הדרמטי ביותר המוצע על ידי ועדת באזל הוא הגדלה של יותר מפי שלושה ביחס "הון הליבה" של הבנקים מ-2% ל-7%. מדובר בכמות הכסף שבנקים "שומרים בצד" כדי לספוג הפסדים על הלוואות. החשש הוא שאם לבנקים יהיה פחות הון מהפסדים, הם לא יוכלו לפרוע את חובותיהם, ויקרסו. יחס הון הליבה נמדד כאחוז משווי הנכסים של הבנק.



ש: מי ירוויח מהשינוי?
ת: הצרכנים וכמה מבעלי המניות, אולי. רוב הבנקים האמריקאים כבר עומדים בדרישות החדשות, וחלקם אף נמצאים במצב טוב יותר, לדברי אנליסט הבנקים ריצ'רד בוב מרוצ'דייל סקיוריטיס. רבים מהבנקים הגדולים ביותר בארה"ב גייסו סכומים עצומים של הון לאחר שנדרשו לעשות כך על ידי הרגולטורים האמריקאים בשנה שעברה, בעקבות המשבר הפיננסי.



משמעות הדבר שהחוקים החדשים יוכלו לשחרר הון להלוותו לצרכנים, באמצעות כרטיסי אשראי או משכנתאות. כמו כן ירוויחו מכך בעלי מניות של הבנקים החזקים יותר, שייהנו מדיבידנד מוגדל.



ש: מי יפסיד מהשינוי?
ת: בנקים קהילתיים קטנים בארה"ב או איגודי אשראי (סוג של מוסדות פיננסיים שעוסקים במתן הלוואות) שנאבקים ממילא בהפסדים גדולים על הלוואות ועיקולי בתים. רבים מהם התקשו לגייס הון, ולא יוכלו לעמוד בדרישות החדשות.



עסקים קטנים שנסמכים על בנקים קהילתיים למימון עלולים להיקלע לקשיים. וזה עלול להביא לאובדן משרות.



"כרגע, אנחנו צריכים שהבנקים ילוו כסף בכלכלות המקומיות, ולא להתמקד בדרישות החדשות", אמר שון איגן, מנהל סוכנות הדירוג איגן ג'ונס. איגן מאמין כי הבנקים הקטנים יחושו לעמוד בדרישות החדשות ולא ימתינו שנים לעמוד בהן. "הם ינסו לפצות על דרישות ההון המוגברות על ידי העלאת הריבית על הלוואות והחמרת התנאים", אמר איגן.



ש: האם החוקים הללו ימנעו משבר נוסף?
ת: ייתכן. אם הבנקים ייאלצו להחזיק בשיעור גבוה יותר של הון ביחס להלוואות שהם מעניקים, הם לא יוכלו להעניק את המשכנתאות הפרועות, שניתנו בריבית אפסית וללא תשלום מקדמה , שניתנו במהלך עליית שוק הנדל"ן. ואם הבנקים יהיו חזקים יותר, הם יוכלו לספוג הפסדים כמו אלה שנרשמו במשבר הפיננסי האחרון.