זהירות! הנדל"ן מזיק לבריאות

אנו נוטים לראות את עצמנו כיצורים של מגע: חיבור לילד או נשיקה מבן הזוג. אבל האמת היא שרוב הזמן אנחנו במגע עם דברים אחרים לגמרי. רוב שעות היום אנחנו במגע ישיר או עקיף עם החומרים שבסביבתנו, וכיוון שרובנו נמצאים בתוך מבנים כמעט כל הזמן, אנחנו במגע עם חומרי בנייה. כך שלבד מן הבגדים, הנהנים המובילים מן המגע שלנו הם השולחן בעבודה, פיסת הקיר מעל הספה מול הטלוויזיה, משטח השיש מסביב לכיור ואולי כמה כסאות.

בעקבות תהליכי גלובליזציה, הידללות חומרי הגלם והניסיון לעשות שימוש חוזר בחומרים, הפכו חומרי הבניין והריהוט שסביבנו ליותר ויותר מורכבים. אם בעבר היה שולחן עשוי פשוט מעץ, לעיתים עם שרף כלשהו להגנה, היום השולחן עשוי בדרך כלל מלוח של שבבי עץ דחוסים מודבקים ביחד מכוסה בשכבה דקה ודחוסה של עץ יפה ואופנתי יותר, או של חומר פלסטי שמחקה אותו. חלקי השולחן מחוברים באמצעות דבקים מתועשים חזקים במיוחד, ומשולבים בו אלמנטים של מתכת וזכוכית. איך כל בליל החומרים האלו משפיע על הבריאות שלנו - קשה לדעת. כיצד הליך הייצור של כל אחד מן החומרים השפיע על האוויר שאנו נושמים, על הקרקע שמפיקה את המזון שלנו ועל המים שאנו שותים – קשה עוד יותר לדעת.

בנייה ירוקה שממוקדת בחסכון באנרגיה, במים ובחומרי גלם במבנים עושה מאמץ גדול לזהות ולעודד גם שימוש בחומרים בריאים יותר בבנייה. הנושא משתלב בבנייה ירוקה משתי סיבות: ראשית, מה הטעם בצמצום ניצול המשאבים והנזק לסביבה אם לא יהיו אנשים בריאים ליהנות ממנו. שנית, בנייה ירוקה מטבעה מעודדת שימוש במוצרים וטכנולוגיות חדשניים, שהשלכותיהם הבריאותיות לא נבחנו לאורך שנים. למשל מרבית החומרים המכילים רכיבים ממוחזרים כמו אבן מלאכותית עשויים מחומר גלם ממוחזר – שבבי אבן, וחומרי דבק מתועש, חלק מן החומרים האלו ממשיכים לפלוט את מדללים ושאר מזיקים בריאותיים לאורך כל חיי המוצר.

לכן באותה דרך שבה קונים דירה חדשה, בודקים את מחירי הנכסים הסמוכים, את בתי הספר בשכונה ושואלים את השכנים, גם כאן הפתרון הוא זיהוי הפרמטרים שחשובים כדי לקבוע כמה בריא החומר.

בדיקת תכונות חומרי הבנייה מול הקבלן, הספק והיצרן תוסיף לא רק לבריאותינו שלנו, היא גם מייצרת תנועה בשוק לכיוון חומרים שתכולתם שקופה יותר לצרכן , ותכונותיהם תורמות יותר לבריאות המשתמשים.

ככלל כיוון שכל מוצר עשוי מרכיבים רבים ככל שהמוצר פשוט יותר, ומגיע ממקור אחד יהיה לנו קל יותר לבדוק את תכונותיו. עם החשיבות הגבוהה לחומרים ממוחזרים חשוב לשאול מאיפה מגיע חומר הגלם למחזור, ועוד יותר חשוב מה הם תכונות חומר הדבק- החומר שמאחה את הרכיבים הממוחזרים. למשל שטיח ניילון העשוי מבקבוקי פלסטיק ממוחזרים ומחובר באופן מכני לבסיס שטיח ממוחזר גם הוא משטיחים אחרים – הוא אידיאלי. אנחנו יודעים כי חומר האם היה די בריא (אנשים שתו משקאות ממנו) וכי אין חומרי דבק מעורבים – צורת השטיח התקבלה על ידי תהליך תרמי לפלסטיק. לעומתו פרקט שעשוי מחומר שבבי עם הדפס פלסטי – מכיל חומרי דבק שחשוב לוודא שאינם מזיקים כדוגמת פורמלדהיד ואוריאה פורמלדהיד.

לפעמים חשוב לבדוק איפה מותקן החומר במבנה, לכל סיכון בריאותי יש רמת חשיפה המתאימה לו. אפר פחם- חומר לוואי של יצור חשמל היכול להחליף בטון ולחסוך כמות עצומה של אנרגיה המושקעת בייצור בטון חדש, פולט לעיתים רמות נמוכות של קרינה או מכיל אחוזי כספית גבוהים. אם אנחנו מתכוונים לעשות רצפת בטון בסלון שהילדים יתגלגלו עליה כדאי לבקש מן הקבלן לא להשתמש באפר פחם ביציקתה . אבל עם מדובר בקיר חיצוני שיצופה מבפנים בשכבות טיח או בגבס הסיכון מצטמצם משמעותית.

בישראל עדיין אין תקינה מקיפה בנושא חומרים בריאים, מערכת – "תו ירוק" של מכון התקנים מקיפה מספר מצומצם בלבד של חומרים, אולם אפשר ליהנות מן הרשת המקוונת רוב חומרי הבנייה בישראל עומדים בתקנים אירופיים או אמריקאיים. חשוב בכל זאת שאם נותנים לכם תו תקן זר – תבדקו מה משמעותו ומה נבדק, באתרים כלליים כמו Wikipedia אפשר למצוא אינפורמציה מדויקת על מה בודק כל תקן ואם הוא עונה על הציפיות שלנו למשטח השולחן, לפיסת הקיר ולשטיח ולהשפעתם על בריאותנו.

*הכותב הוא חבר במועצה הישראלית לבנייה ירוקה ומנהל פרויקטים בבנייה ירוקה בחברת ברן הנדסה