(צילום:שי מכלוף, עריכה:גדי וינסטוק, קריינות: אביב אברמוביץ)'
בשעה טובה ניתן היום (שלישי) האות לתחילת לקט הכותנה בישראל. האחראים על גידול הכותנה מסיימים את תפקידם ומעבירים את העבודה לקוטפים, שהחלו לעבור בין שורות הכותנה הלבנות והצפופות.
"בוחנים את הכותנה לפי אורך הסיבים שלה" הסביר נורי סייג, האחראי על גידולי השדה בארגון מושבי הנגב. "בארץ יש שלושה זנים עיקריים: אקלה, פימה וקלפי שהוא זן מכלוא בין שניהם. מושבי הנגב מחזיקים כעשירית מכלל שטחי הכותנה בארץ. השטח נמצא בעיקר במישורים שמצפון לבאר שבע ומושקה במי קולחין מהאזור", הוסיף
כיוון שבישראל אין כמעט תעשיית טקסטיל, כל הגידול בישראל מיועד לייצוא, בעיקר למזרח (הודו וסין). על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, היקף גידול הכותנה במדינת ישראל עומד זו השנה השנייה על כ-40,000 דונם. בשנות ה-80 גידלו בישראל כותנה בהיקף של 650,000-600,000 דונם, על ידי כמה מאות מגדלים. בשנות ה-90 כ-300,000 דונם, ובשנות ה-2000 ירד היקף הגידול ל-150,000-100,000 דונם.
רוב הייצוא הופנה בעבר למדינות אירופה. הזנים שמגדלים כיום הינם זנים ארוכים מאוד, בעיקר זן המכלוא הישראלי פימה (75% מהיקף הגידול המקומי). המדובר בזן איכותי במיוחד הפודה מחירים גבוהים מאוד של 3.3 דולר לק"ג: "מהשדה, עוברת הכותנה למנפטה, שם היא עוברת תהליך של ניקוי והפרדת גרעינים, שהולכים לתעשיית המזון לבהמות" סיפר סייג. שלמה אלייסים, האחראי על גידול הכותנה במושבי הנגב העריך שהיבול השנה יהיה גבוה: "יבול טוב נחשב ל 185 ק"ג סיבים בממוצע מכל דונם, הצפי השנה לקבל מכל דונם כ- 200 ק"ג סיבים. נדע את זה רק אחרי שכל היבול יעבור את התהליך של ייצור הסיבים".