"המנכ"ל הקודם היה טוב, אבל רצינו אנשים עם קצת יותר שיער שיבה"

>> בשנה שעברה נקלעה יצרניות הציוד לרפואה אסתטית סינרון למצב קשה. הכנסותיה של החברה צנחו ברבעון הראשון של 2009 ל-11.9 מיליון דולר בלבד - לעומת 34.1 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2008.



מניית סינרון צנחה ב-80% בחמש השנים האחרונות וב-19% בשנה האחרונה. החברה נקטה בצעדים חריפים, שכללו החלפה של המנכ"ל דורון גרצל בלו סקאפורי וקיצוץ חד בהוצאות התפעול.

עם זאת, סינרון נכנסה למשבר כשהיא מחזיקה בקופת מזומנים דשנה, שאיפשרה לה לצלוח אותו ולבצע רכישה של ענקית אסתטיקה אחרת, קנדלה, תמורת 65 מיליון דולר בעסקת החלפת מניות. ברבעון הראשון של 2010 כבר הגיעו הכנסות החברה, שכללו את הכנסותיה של קנדלה ל-43 מיליון דולר.



"אנחנו נמצאים חצי שנה אחרי המיזוג עם קנדלה, שהצליח ברמות שמפתיעות גם אותי - בעיקר ביכולת לשמר את הנכסים של שתי החברות", אומר יו"ר החברה שמעון אקהויז. "מיזוגים מהסוג הזה הם מורכבים, והעובדה שקנדלה יושבת בבוסטון הופכת את המיזוג הזה למורכב עוד יותר".



"החלטנו לרכוש את קנדלה מכיוון שהם המותג הכי חזק בתחום מכשור הלייזר לאסתטיקה, ודרמטולוגים בשוק הרפואה האסתטית הם השוק העיקרי שלנו", מספר אקהויז. "עם המותג קיבלנו ערוצי שיווק ונוכחות בהרבה מדינות. מה שאנחנו הבאנו לשולחן זה את היכולת להביא מוצרים בצורה מהירה מאוד לשוק. קנדלה גדולה פי שניים-שלושה מסינרון, כך שזה אתגר לא טריוויאלי, אך כשמסתכלים על המיזוג כיום רואים שמדובר בהצלחה.



"ברמה הפרקטית, אנחנו החברה מספר אחת במכשירים מבוססי אנרגיה. יש לנו את נתח השוק הכי גדול - כמעט פי שניים מהחברה הבאה אחרינו ברשימה. עם זאת, מיזוג מהסוג הזה לוקח בין שנה לשנתיים, כך שאנחנו עדיין בתוך התהליך".



מה בנוגע לרכישות נוספות?



"אנחנו כל הזמן חושבים על רכישות. מאז 2006 התחלנו לבחון רכישות באופן עקבי. בגלל הקשיים במיזוגים גדולים, אנחנו מסתכלים על התחום הזה בזהירות גדולה. ביצענו רכישות בעבר, וחלק מהמוצרים הם מרתקים. אנחנו ממשיכים ברכישות של חברות קטנות וגם בהסתכלות על רכישות גדולות יותר - אבל בזהירות.



"אנחנו מאמינים בחברה שתיבנה לטווח ארוך. בסוף היום מי שמנצח הוא מי שיש לו את היציבות ושיידע לתת שירות ארוך טווח".



מה עוד יצא לכם מהמיזוג עם קנדלה חוץ מהשם?



"ברמה הגיאוגרפית, קיבלנו מערכת מכירה בעשר מדינות שלא פעלנו בהן בעבר. סינרון צמחה בגדול בשוק הלא-ליבתי שלה - שוק הרופאים האסתטיים חסרי ההתמחויות, בגלל פשטות ההפעלה של המכונות שלנו. זוהי טריטוריה שבה קנדלה היא מספר אחת, וזה מאפשר לנו מכירות צולבות. עם השם של קנדלה אפשר למכור בשווקים האלה ברמה שלא יכולנו בעבר, ובשנתיים-שלוש הקרובות תהיה לכך השפעה על הביצועים שלנו".



אתה חושב שיש סיכוי שסינרון תירכש?



"זה לא בתוכנית שלנו. השוק האסתטי שאנחנו פונים אליו הוא שוק של מיליארד דולר, ולא בטוח שיש מישהו שזה מספיק מעניין אותו".



התאוששות - אבל אטית



סינרון מוכרת בעיקר לארה"ב. בשיא המשבר הגעתם למצב קשה מאוד והחמצתם את התחזיות. מה המצב בארה"ב כיום מבחינתכם?



"בארה"ב אנחנו נמצאים מעבר לנקודת המינימום. ההתאוששות היא לא בצורת v, זה בטוח. עד להתאוששות מלאה יעבור זמן. אנחנו רואים שהביטחון של הלקוחות שלנו חוזר. אנחנו רואים התאוששות - אבל אטית.



"במשבר הזה השוק כולו נפגע באופן קשה ביותר. החברה היחידה שנפגעה רק מעט היא קנדלה. השוק שלנו נעלם במידה רבה מכיוון שהרופאים חששו להוציא כספים והאשראי נעלם. דווקא השווקים המסורתיים לא נחתכו - ושם השם של קנדלה נותן לנו עוצמה".



מדוע החלפתם את המנכ"ל?



"חיפשנו את צורת הניהול שתתאים לנו. החלטנו לנצל את המשבר להתארגנות מחדש, ולא פחות מכך, כדי לבצע רכישות. היה ברור שצריך אנשים עם רקע מתאים. זה לא שהמנכ"ל הקודם לא היה איש טוב, אבל חשבנו שצריכים אנשים עם קצת יותר שיער שיבה".



לאילו כיוונים חדשים סינרון מפתחת?



"בשנה שעברה הצגנו בפעם הראשונה קונצפט חדש - sublating rejuvenation. מדובר בחידוש עור בטכנולוגיה שמצד אחד נותנת תוצאות נראות לעין, ומצד שני מאפשרת למטופל לשוב לעבודה כעבור יום. היו ימים שבהם היו עושים איוד של החלקים העליונים של העור באמצעות לייזר, והקושי היה שהריפוי היה אורך שבועיים-שלושה. הטיפול שהמצאנו דומה באפקט שלו ללייזר, אבל זמן הריפוי הוא יום-יומיים.



"אנחנו נמצאים בשלב הראשון של ההחדרה של המוצרים האלה לשוק. שוק אחר שבו אנחנו מובילים הוא השוק של body shaping. אנחנו הראשונים שקיבלו אישור של fda לטיפול להצרת היקפים, ואנחנו ממשיכים לבוא לשוק עם מוצרים חדשים. התחום הזה תופס 30% משוק המוצרים האסתטיים.



"תחום נוסף שאנחנו נכנסים אליו עם מוצר חדש הוא תחום הבהרת העור. התחום הזה קיים בכל העולם, בעיקר במזרח אסיה - אבל גם בישראל. ההערכה היא שבדרום מזרח אסיה השוק הוא בהיקף של 16 מיליארד דולר.



אנחנו משיקים מוצר בתחום הזה בשם אלור. המוצר הזה מפרק את המלנין (חומר שמשפיע על צבע העור, נ"צ), כשהמוצרים האחרים בשוק מנסים לעצור את הייצור שלו. זה מוצר שיתרום לנו הרבה מאוד מעבר לעסקי המוצרים מבוססי האנרגיה שלנו. אחת מהחוקרות שלנו היא פיליפינית שעובדת בסן דייגו, ואמא שלה לא הרשתה לה בילדותה ללכת לבריכה כי עור כהה בחברות האסיאתיות הוא סימן למעמד נחות".



איך בניתם את קופת המזומנים שלכם?



"הגב נוצר מהמכירות שלנו ב-2005-2008. בהנפקה גייסנו רק 40 מיליון דולר לפי מחיר מניה של 13 דולר ושווי של 330 מיליון דולר. בהנפקה המשנית גייסנו לפי מחיר מניה של 28 דולר".



המניה נסחרת עכשיו ב-8.27 דולרים. אתה מאמין שהמחיר עוד יחזור לגבהים האלה?



"אני לא אוהב להתייחס למחירי מניות - אבל יהיה בסדר".



ממערכות נשק לציוד רפואי



אקהויז היה דמות מפתח בתעשיית הלייזר המקומית עוד לפני שנכנס לתפקידו בסינרון. הוא הקים בתחילת שנות ה-90 את esc, שמאוחר יותר מוזגה לתוך לומניס. הוא שימש מנכ"ל לומניס עד שהודח בסוף שנות ה-90 על ידי בעלי המניות בראשות אריה גנגר בעקבות משבר עסקי שאליו נקלעה החברה.



לומניס נמחקה מהמסחר בנאסד"ק באמצע העשור האחרון בעקבות אי הגשת דו"חות כספיים במשך כשנתיים. המניה עברה לרשימה המשנית, ונמחקה ממנה תוך הסדר עם רשות ניירות ערך האמריקאית.



אקהויז גם אחראי במידה מסוימת להצלחתן של אלמה לייזרס ואולטרשייפ, שכן עובדים שטיפח בעבר בלומניס לקחו חלק בהקמת החברות האלה.



איך הגעת לתחום הרפואה האסתטית?



"למדתי פיסיקה ועבדתי ברפאל, ואחר כך עבדתי בחברה אמריקאית באותו התחום, וכשחזרתי החלטתי להפוך ליזם. זה היה בגיל 47, כשיסדתי את לומניס. יש לי תיאוריה שלפיה מערכות נשק ורפואה דומות מאוד כי הן מולטי-דיסיפלינריות. מערכות רפואה וצבא הן ייחודיות בכל פעם, וכל בעיה היא חד-פעמית, כמו שכל עור של בן אדם הוא שונה. כשהחלטתי לעבור לאזרחות, החלטתי שזה התחום שמעניין אותי".



מה שעברת עם לומניס משפיע על ההתמודדות הנוכחית שלך?



"בפעם הראשונה שהחמצתי את התחזיות הרבעוניות בלומניס זה היה קשה מאוד. בינתיים התבגרתי, ובנינו חומת הגנה פיננסית. אמרתי שמי שבעל סבלנות יראה ערך בעתיד והוא עוד יהיה יותר טוב. כשהשוק במצב טוב קל לתמרן בתוכו - אבל כשיש נפילות הן מהירות מאוד".



אתה עוד עוקב אחרי לומניס?



"לא. אבל יש שם עוד כמה אנשים שזוכרים אותי".



"בשנה הבאה נעצור את שעון החורף"



>> אקהויז משך באחרונה תשומת לב תקשורתית בעקבות העצומה שיזם להשארת שעון הקיץ על כנו, שעליה חתמו מאות אלפי ישראלים - שלא הצליחו למנוע את הזזת השעון.



"רוב השפויים במדינה היקרה לנו כל כך ראו את האור והתרגשו ממנו, אבל מיהרו לכבות להם את אותו ולהפיל עליהם חשכה בשעות אחר הצהריים", הוא אומר בעקבות כישלון היוזמה. "אבל מי שטעם את האור לא יוותר עליו - וגם אם זה לא קרה השנה, זה יקרה בשנה הבאה.



"אני רוצה להודות לכמעט רבע מיליון איש שבתוך שבועיים טרחו לחתום על העצומה ולהירתם לענין. אנחנו עוד ניפגש".