קרן רוטשילד משקיעה בסטודנטים מהפריפריה

קרן רוטשילד-קיסריה, המשותפת למשפחת רוטשילד ולמדינה, מעמיקה את מעורבותה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. הקרן, ששמרה עד לאחרונה על חשאיות בכל הנוגע לפעילותה, מקימה ארגון חדש לקידום ופיתוח סטודנטים בדגש על סטודנטים מהפריפריה ומשכבות חלשות באוכלוסייה.

עלות הפרויקט לא נמסרה, מכיוון שהיא תלויה בקצב גידול התוכנית, אך היא מוערכת ב-10 מיליון שקל במחזור הסטודנטים הראשון. הקרן מתכננת להשקיע עשרות מיליוני שקלים נוספים בפיתוח התוכנית בעתיד, בהתאם למספר הסטודנטים שישתתפו בתוכנית.

הקרן, שתומכת בעשרות פרויקטים בתחום ההשכלה הגבוהה, הקימה באחרונה גוף בשם "ארגון שגרירי רוטשילד", שבו יהיו חברים סטודנטים במוסדות השכלה גבוהה שנבחרו מראש, ויקבלו מהקרן מלגות לימודים, ליווי אקדמי, הכשרות ופיתוח מיומנויות נוספות בתמורה לתרומה לקהילה. לאחר סיום לימודיהם ימשיכו הבוגרים לקחת חלק בפעילות הארגון.

מדובר בשינוי בפעילות הקרן, שעד כה תרמה לפרויקטים קיימים בתחום ההשכלה הגבוהה, או למלגות, ולא הובילה פרויקט באופן עצמאי. לפי הקרן, מטרת הארגון היא "לבנות בישראל רשת מנהיגות רב-תחומית, מעורבת, משפיעה ובעלת אחריות חברתית".

המלגות שמציעה הקרן גבוהות מהמלגות הנהוגות במערכת ההשכלה הגבוהה. הקרן תציע לסטודנטים שישתתפו בתוכנית מלגות בסך 20 אלף שקל לשנת לימודים (60 אלף שקל לתואר הראשון). בנוסף, הקרן תאפשר לסטודנטים להמשיך ולקבל מלגות דומות גם ללימודי התואר השני והשלישי, מבלי להגביל אותם בתחום הלימודים הנלמד.

במקביל, הקרן תשקיע סכומים נוספים בתוכניות פיתוח אישיות עבור הסטודנטים לפיתוח אחריות חברתית ומנהיגותית, שיחייבו אותם במהלך הלימודים. לכן, במהלך הלימודים הסטודנטים יחויבו למפגש שבועי קבוע, קורס אקדמי נוסף, סמינרים במהלך שנת הלימודים ויחויבו להוביל פרויקטים חברתיים, כדי לקבל בסוף השנה את המלגה המובטחת.

כיום תוצע התוכנית רק לסטודנטים המועמדים ללימודים בכמה מוסדות לימודים שנבחרו מראש: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בן גוריון, מכללת תל חי, המכללה האקדמית תל אביב-יפו והמרכז הבינתחומי הרצליה.

אלי בוך, מנהל הפילנתרופיה של הקרן, אמר אתמול: "המשתתפים בתוכנית שגרירי רוטשילד אינם חייבים להיות ספורטאים מצטיינים או יוצאי סיירת, הם יכולים להיות גם תושבי תל אביב, אך עליהם להיות בעלי מוטיווציה חברתית. בקרן מצפים מהם לבצע עבודה חברתית אינטנסיבית".

קרן רוטשילד-קיסריה הוקמה ב-62' על פי הסכם לשיתוף פעולה בין מדינת ישראל לברון אדמונד דה רוטשילד כחברה משותפת למדינה ולמשפחתו של הברון.

משפחת רוטשילד, שהעבירה למדינה עם הקמתה את השטחים שנרכשו על ידה בתקופת המנדט הבריטי, הגיעה לסיכום עם הממשלה שלפיה הקרן תשאיר בבעלותה, כחוכרת, את שטחי קיסריה ותהיה אחראית על פיתוח האזור, ואף תקבל פטור ממס בגין רוב פעילותיה. בתמורה, הוסכם כי הקרן תעביר את רווחיה מהפעילות בקיסריה, כמו ממכירת מגרשים, והכנסות מעסקים, תיירות ונופש, לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל.

לקרן שתי חברות בנות - החברה לפיתוח קיסריה, האחראית על פיתוח העיר ואתרי הנופש שבה; וחברת הנכסים, האחראית על אזור התעשייה בעיר.

למשפחת רוטשילד 12 קרנות משפחתיות בעולם, כאשר כולן משקיעות בתחומי החינוך והרווחה. בישראל פועלת גם קרן נוספת השייכת למשפחה, בשם יד הנדיב, שפעילותה נפרדת מזו של קרן רוטשילד-קיסריה.

יושבי ראש הקרן הם בנג'מין דה רוטשילד, נינו של הברון רוטשילד, ואשתו אריאן דה רוטשילד. סגן יו"ר הקרן הוא עו"ד דוד אפרתי.

לפי דיווחי רשות החברות הממשלתיות, נכון ל-2008, לקרן קופת מזומנים של כ-732 מיליון שקל, לא כולל שוויים של נכסי הקרן בקיסריה המחזיקה בכ-30 אלף דונם באזור ושוויים נאמד במיליארדי שקלים.