מגזר 3.0

>> בעשורים האחרונים מטפל המגזר השלישי יותר ויותר בבעיות רווחה בישראל, אולם לא רק בהן. תחת מטריית המגזר השלישי נכנסים ארגונים ומוסדות ללא מטרת רווח (מלכ"רים) וכן עמותות לתועלת הציבור, שמספרן מוערך ביותר מ-40 אלף, החולשות על נתחים גדולים של פעילות הרווחה, הפילנתרופיה, הבריאות, החינוך והמחקר. יהיו שיגידו שעלייה בפעילות המגזר השלישי היא פשיטת רגל ערכית והתנתקות המדינה מאזרחיה, אך מצד שני יש לשאול אם הפרטה שכזו מועילה לציבור, ואם המדינה מתפנה לעסוק בעיקר - לפקח ולכוון מלמעלה.

בפועל, המלכ"רים עדיין קשורים בטבורם למדינה ומוסדותיה משתי סיבות עיקריות: רישוי (ופיקוח) ומתן תקציבים. וכך, מרבית המלכ"רים העוסקים בתחומי הרווחה והחינוך נשענים על תקציבים ותמיכות ממשלתיות, וכולם מפוקחים על ידי רשם העמותות הפועל מטעם משרד המשפטים. בהערכה גסה, יותר מ-40% מהעמותות הקיימות כיום בישראל עוסקות בתחומים העונים על הקריטריונים לתקצוב ציבורי. גם אלו שאינן זוכות לתקציב מהמדינה זקוקות לאישור רשם העמותות כדי לפעול.



אף שלמדינה דריסת רגל רחבה בפעילות העמותות, עול הניהול היומיומי של אותם מוסדות הוסר מכתפיה. בנוסף העניקה המדינה סמכויות פיקוח רחבות לרשם העמותות שכבר אינו חותמת גומי.



אין ויכוח לגבי חשיבות הדרישות והפיקוח של הרשם. טוב גם עשה משרד המשפטים שחנך באחרונה אתר המרכז ומעדכן מידע על כלל העמותות הפעילות (גיידסטאר ישראל). ואולם, כל אלה מעלים את נפח העבודה שנדרש בעמותות כדי לעמוד בכל הדרישות - דו"חות, התנהלות לפי קריטריונים ברורים וחובה יומיומית לשמור על ניהול תקין ושקיפות. וכך, תחום דינמי שהפך למגזר בפני עצמו אינו מקבל סיוע שיקנה למלכ"רים כלים אמיתיים של הכוונה והדרכה.



למרות ריבוי המלכ"רים, על ההבדלים בתחומי פעילותם, טרם נקבעה דיפרנציאציה ברורה בדרישות הדיווח מצד הרשויות. סביר שעמותה המגלגלת 50 מיליון שקל, ועיקר תקציבה הוא תקציב ציבורי, תזדקק לבקרה, שקיפות, ודיווח מקיפים יותר מעמותה שתקציבה כמה מאות אלפי שקלים.



מעבר להקמת גוף תומך נדרשות גם העמקה והדרכה אקדמית של הידע המקצועי עבור המלכ"רים, שלהם מבנה ייחודי. ביום שבו מאחורי פעילות המגזר השלישי נראה מסורת אקדמית ובסיס ידע ייעודי, נוכל להגיד כי ההפרטה הושלמה - עד אז יש סכנה לניהול לא תקין, ובמקרים רבים שלא במודע.



עד אז צריכה המדינה ללוות את המגזר לא רק ברגולציה, במימון ובהגברת השקיפות, אלא גם לפעול לשחרור חסמים ולהנחות את העמותות איך להתמודד כראוי עם דרישות הפיקוח והחוק. הקמת גוף תומך תחייב גם הפרדה מסווגת בין העמותות והטמעת ידע מקצועי מתאים במלכ"רים עצמם - כל אלה יביאו לייעול משמעותי בהתנהלות המגזר השלישי, לתועלת הציבור.



הכותבת היא עורכת דין המתמחה בדיני עבודה ודיני עמותות, ויועצת משפטית של כמה עמותות וחברות לתועלת הציבור