בצ'ק פוינט מסתדרים גם בלי רכב צמוד

>> קומברס, אמדוקס, ורינט, נס טכנולוגיות, one1 - עבור רבים מאזרחי ישראל שמות אלה הם סמלים על מכוניות יותר מאשר חברות היי-טק ושירותי מחשוב בעלות תחומי התמחות ופעילות מוגדרים. עם זאת, בניגוד לתדמית הרווחת, לא כל עובדי ההיי-טק זכאים לרכב ליסינג מהחברה. למעשה, ניתן להעריך כי מרבית העובדים בתעשייה אינם זכאים לו.

הזכאות לרכב הליסינג נקבעת לפי כמה קריטריונים - לא כולם פונקציונליים. טכנאים הזקוקים לרכב כדי להגיע לבית הלקוח יקבלו לרוב רכב פונקציונלי כמו יונדאי אקסנט. לעומת זאת, הסכם הליסינג שנחתם מול מהנדסי החומרה והתוכנה העובדים במשרדי החברות נחשב לרוב כהטבה. לצדם עובדים רבים - אנשי תמיכה, עובדי לוגיסטיקה, ועובדי שירותי מחשוב רבים המועסקים באתר הלקוח - שאינם זכאים לרכב מהחברה. במקרה זה הקריטריון הקובע, לרוב, הוא רף שכר מסוים.



בכמה חברות ויתרו כליל על מודל השימוש בליסינג, חלקן כעקרון מנחה חסכוני וירוק, אחרות בשל העלויות המאמירות. בצ'ק קפוינט, למשל, לא מוצע לעובדים כלל רכב ליסינג. החברה, שמשרדיה ממוקמים בקרבת תחנת הרכבת השלום בתל אביב, מעודדת את עובדיה לנסוע באמצעות התחבורה הזמינה, או במכוניתם הפרטית. סיבה עיקרית לכך היא אופיין של המשרות בחברה: צ'ק פוינט מעסיקה בעיקר מפתחים שעבודתם נעשית מול המחשב במשרד או בבית, ואינה דורשת ניידות גבוהה.



חברה אחרת שוויתרה על הליסינג היא אספקט מגנט מנתניה, הפועלת בתחום הביוטק ומפתחת מכשיר סריקה מגנטית (mri). בתחילה היתה זו מדיניות שנועדה למנוע קנאה בין עובדים. חיים רוזנבוים, מנהל פיתוח בחברה, מספר שלפני כחצי שנה החליטה החברה להיענות לקריאות העובדים ולתת להם אוטו - אלא שהחישובים הראו שהדבר פשוט לא משתלם. "בארה"ב לא נותנים רכב לעובדים כי כולם עצמאיים ולכן מדווחים על ההוצאות שלהם, אבל בישראל הרכב נהפך לסמל סטטוס", מסביר רוזנבוים.



ומה חושבים על המהלך העובדים עצמם? "הם מקטרים נורא. מבחינתם, האשה אומרת שהחבר קיבל רכב מהעבודה, והם לא עושים את החשבון במספרים. הקיטורים שלהם על האוטו הם בבחינת 'אני רוצה תוספת שכר'", הוא קובע.