לתת גיבוי

מאת יואל בן ארי



גיבוי הנתונים בארגון מהווה את אחד התהליכים הבסיסיים ביותר וקיומו הכרחי ומחויב המציאות. הטופולוגיה הפיזית של מערך הגיבוי בד"כ מממשת תווך של רשת נתונים (רצוי ייעודית ומהירה) שדרכה עוברים הנתונים לשרת הגיבוי ו/או לשרת המחבר אליו את ספריית הגיבוי.



היום ניתן גם לחבר את כונני הגיבוי ישירות לשרתים השונים וזאת במטרה "לחסוך" את מעבר הנתונים דרך הרשת. בנוסף, ניתן לחבר את הכוננים לאביזר האחסון המרכזי, טכניקה המאפשרת גיבוי/שיחזור מהיר ביותר.



הגיבוי המרוחק (Ramote Beckup - RB) מאפשר לארגון להבטיח את קיומו של המידע המגובה בכל רגע נתון באתר משני, כשהפועל היוצא מכך הוא בהיות המידע המגובה זמין תמיד, ובטוח לצורך שחזורו ברגע האמת.



מימוש הגיבוי המרוחק, מחייב כאמור, הרחקה פיזית של ספריית הגיבוי. הגדרת המרחק היא פועל יוצא של מדיניות ה-DR שמאמץ הארגון במסגרת הצרכים והמגבלות התקציביות הקיימות.



לדוגמה, באם האתר המשני נמצא בתוך המרחב האתרי (Campus) כלומר, בריחוק של עד מספר קילומטרים - אזי ניתן לממש את החיבור הפיזי באופן "פשוט" יחסית, וזאת באמצעות סיבים אופטיים (FC) אשר בחיבור ישיר ניתנים למימוש למרחק של עד 500 מטר. תוך שימוש בחיבור משולב של מתגים אופטיים ((FC switch) ניתן לממש חיבור ישיר למרחק של עד 10 ק"מ (ובעתיד אף יותר).



חיבור כזה מאפשר שקיפות מלאה למערכת הגיבוי באופן כזה ששרת הגיבוי "רואה" את אביזר הגיבוי כאביזר "מקומי" לכל דבר. לצורך מימוש פיתרון שכזה נדרשת התקנת בקרים מתאימים בשרת (HBA) ובהסבת כונני הגיבוי והזרוע שבספריה (ROBOT) לאופטיים תוך שימוש בממירים המתאימים.



למימוש מרחק גדול יותר (מעל 10 ק"מ) ניתן להשתמש בטכניקות שונות כמו DWDM (עד 160 ק"מ), קווי תקשורת ייעודיים כמו 3E ,ATM ועוד, אך טכנולוגיות אלו מחייבות גם שימוש בממירי פרוטוקולים מיוחדים וזהו בד"כ פיתרון יקר יחסית (תלוי ביצרן ובמידת השרידות הנדרשת).



שיקול נוסף ומכריע בבחירת התשתית המקשרת הוא רמת הביצועים הנדרשת. קוים אופטיים ייעודיים מאפשרים קצב העברה גבוה. חשוב לציין שכל תהליך גיבוי (מקומי, מרוחק או שילוב ביניהם) עדיין מחייב את ביצוע שיכפול הקלטות (Cloning) ושינוע ההעתקים לאתר שמור ובטוח.



ביצוע תהליך ה-Cloning משתמש ביכולת המובנית בכל אפליקציית גיבוי מתקדמת ונפוצה. כיום קיימים בשוק מספר ספריות גיבוי ייעודיות המאפשרות גיבוי מרוחק תוך "חיסכון" בממירים שונים או בצורך בשרת גיבוי ייעודי באתר המרוחק.



ספריות אלו משלבות בתוכן רכיב תקשורת מובנה המאפשר חיבור של הספריה ישירות לתשתית התקשורת (Ethernet) באופן שקוף ופשוט. לא כל תוכנת גיבוי "יודעת" להשתלב בפיתרון מעין זה.



כדוגמאות לתוכנות שיודעות לממש טכניקה זו, ניתן למנות את Arcserve ,Beckup Exec וכדוגמה לספריית גיבוי המסוגלת להתחבר ישירות לרשת ניתן לציין אתLanVault של חברת ATL.



טכניקת גיבוי זו, אינה מקובלת בארגונים גדולים בגלל נפח הגיבוי המוגבל יחסית שניתן לממש בספריות אלו. היתרון הטמון בטכנולוגיה זו הוא הפשטות היחסית והעלות הנמוכה, ולכן השימוש בספריות אלה נפוץ יותר בגופים קטנים או במסגרת הגיבוי המחלקתי שבארגון.



יכולת נוספת הנדרשת במימוש טכנולוגיית ה-RB היא הניהול והבקרה של האביזר המרוחק. ספריות הגיבוי המתקדמות מקפלות בתוכן יכולת מובנית לחיבור לרשת ה-Ethernet. המימוש בדרך כלל פשוט ואינו מצריך רכיבי תוכנה נוספים.



בנוסף, ניתן לנתב מידע הכולל בקרה וניתור של ספריית הגיבוי לכלי שליטה מרכזיים כמו Unicenter, Openview או לכל תחנה שליטה שב-WEB (תוך שימוש בסיסמה מתאימה). יכולת שליטה ובקרה מרוחקת זו, מאפשרת קבלת חיוויים שונים כמו כשלים, סטטוסים, ביצוע תהליכי בדיקה יזומים ושדרוג מרחוק.



אתגר טכנולוגי נוסף של הגיבוי המרוחק ניתן למצוא במיוחד היום, כשקיימת נטייה הולכת וגוברת של הארגונים לאפשר עבודה של האנשים מהבית ו/או מחוץ למשרד. בעזרת כלי תוכנה מתאימים (מודולים משלימים לתוכנת הגיבוי) ניתן לגבות גם מחשבים ניידים מכל מקום באופן יזום ו/או ידני דרך הרשת הציבורית או באמצעות קווי הטלפון הרגילים.



התוכנה יודעת לזהות את השינויים שהתבצעו מאז הגיבוי האחרון וכך הגיבוי קצר, יעיל ואינו מעמיס על קווי התקשורת.



במקרה שבו האתר המשני משמש כאתר פעיל ויש עניין להפוך את הספרייה שבאתר המשני לספרייה המשמשת את שתי הסביבות (הראשית והמשנית) - כלומר ליצור מצב שבו כל שרת גיבוי בכל אתר, יוכל להשתמש במשאבי הספרייה המקומית המחוברת אליו ובספריה שבאתר המרוחק.



לכאורה זו דרישה בלתי אפשרית, שהרי רק שרת אחד יכול לשלוט בזרוע שבספריה ולנהלה. לצורך מיוחד זה קיימים כלים לוגים המהווים מעין תווך לוגי המפרידים בין שרתי הגיבוי לספריות הגיבוי, וכך כל שרת גיבוי (זה שבאתר הראשי וזה שבמשני) פונה לתווך זה שהינו אחיד, והוא שדואג לשיתוף המשאבים באופן מושכל תוך ניהול דינמי ביניהם.



דוגמה לפיתרון כזה ניתן למצוא במוצר של חברת STK הקרוי ACLS. כאמור, מוצר זה מהווה רכיב תוכנה הממומש בתחנת SUN, מסוגל לנהל מספר ספריות באתרים השונים ובסביבה מרובת שרתי גיבוי. הסביבה יכולה להיות הטרוגנית כמו למשל, שרת Veritas באתר הראשי ושרת Legato באתר המשני, וזאת כאמור תוך הבטחת ניהול מרכזי ומשותף לכל הסביבה.



כיום, לא ניתן שלא להזכיר את טכנולוגיית ה-ISCSI. טכנולוגיה זו הנמצאת בשער מאפשרת להעביר מידע (בלוקים של SCSI) דרך הרשת במקום בערוצי ה-I/O המסורתיים. טכניקה זו מאפשרת הוזלה ניכרת בתשתיות תוך פשטות ניכרת במימוש הפיזי.



מימושה מחייב שימוש בבקרים ((NIC מתאימים או ברכיב תוכנה (Driver) ייעודי המותקן בשרת. בנוסף , נדרשים ממירים מובנים ו/או חיצוניים שיאפשרו את חיבור ספריית הגיבוי לסביבה זו ונדרשת תמיכה באפליקציות הגיבוי השונות. לטכנולוגיה זו מחויבות מרבית מצד החברות הגדולות והמובילות בתחום המחשוב ואחסון המידע.



מגוון הפתרונות בט