לא סופרים את הנכים

>> תחושת האחריות של החברה ושל מקבלי ההחלטות למצבם התעסוקתי של אנשים עם מוגבלות פחותה מזו המופגנת כלפי האוכלוסייה הערבית והחרדית.

ההתעלמות ממצבה התעסוקתי של אוכלוסיית הנכים פוגעת בראש ובראשונה ברווחתה ורמת חייה של אוכלוסייה זו, כמו גם בכלכלה הישראלית, ושיעור פגיעתה אפילו עולה בממדיו על זה הנובע מאי השתתפותן של אוכלוסיות החרדים והערבים בשוק העבודה. המשך ההתעלמות ממצבם התעסוקתי הקשה של הנכים יהיה שגוי לנוכח העובדה כי גודלה של אוכלוסיית המוגבלים בגילאי 20-67 מגיע כיום לכ-650 אלף איש והיא גדולה מאוכלוסיית הגברים החרדים (100 אלף) והנשים הערביות (350 אלף).



שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות הוא כ-45%. בעשור האחרון נוספו יותר מ-60 אלף מקבלי קצבאות נכות, אך רק 7,000 נכים נוספו לשוק העבודה ועוד 3,000 הצטרפו למפעלים מוגנים בשכר של 200-700 שקל בחודש.



לדחיקתם של הנכים למיקום נמוך בסדר היום הלאומי בהשוואה לחרדים והערבים יש כמה סיבות. ראשית, לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות אין עורף פוליטי שיכול לשמש בסיס לפעילות ארוכת טווח, למרות חלקה הגדול בסך האוכלוסייה (18%), והם אינם מאוחדים בגוף מייצג יחיד, אלא מפוצלים בין ארגונים מתחרים. במצב זה, אין להם בסיס פוליטי רחב כדי שיוכלו להיאבק על גישותיהם ותפישותיהם ולזכות בנתח ראוי של משאבים ותקציבים למימוש תביעותיהם. הזדהות הציבור עמם אינה מספקת ואינה מהווה תחליף לעורף פוליטי שהוא הכרחי בהליך הדמוקרטי. על כך יכולים הנכים ללמוד מהחרדים ומהערבים, שהצליחו לקדם את תביעותיהם בסדר היום הלאומי.



שנית, מרכזיותו של אגף התקציבים במשרד האוצר בהעלאת נושאים לסדר היום וקידומם היא מכרעת. לא בכדי הוא לא העלה לדיון את מצבם התעסוקתי הקשה של הנכים, למרות העלייה הניכרת במספרם של במקבלי קצבאות נכות בעשור האחרון וההוצאה הכרוכה בכך. הסיבה לכך היא שאין לכלכנים ידע והתנסות בגישות רב-תחומיות הנחוצות לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה - גישות מתחומי הפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, ריפוי בעיסוק, פסיכיאטריה ומדעי התנהגות. למרות זאת, ראוי שנשאף לכך שהגישה הכלכלית תוביל את התוכנית לשינוי מצב התעסוקה של נכים בשנים הבאות, אך לא נוכל להצליח בכך ללא עמיתינו מתחום הגישות האחרות והאיזון בין התחומים.



אם נמשיך להירתע מלשלב את התפישה הכלכלית כגישה מובילה בשילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, יימשך גם המצב התעסוקתי הקשה שלהם, והוא ימשיך להכות בהם, בחברה ובכלכלה.



הכותב הוא מנהל מינהל, מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת