אל תיגעו בלשכה

>> השבוע דיווח themarker על מאמר חדש שפירסמה ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית של עורכי דין, בגיליון מיוחד של כתב העת "המשפט" של בית הספר למשפטים במכללה למינהל. במאמר קובעת זר-גוטמן כי הרפורמה שנערכה בדין המשמעתי של עורכי הדין בתחילת השנה כשלה: "השקיפות עדיין לא ראויה והפוליטיזציה עדיין קיימת במערכת ולא הוצאה ממנה כפי שראוי במערכת העוסקת בחיקור והכרעות דין". לדעתה, כדי שמטרות הרפורמה יושגו במלואן, יש להוציא את המערכת המשמעתית לחלוטין מידי הלשכה.

הכנסת העניקה ללשכת עורכי הדין, שהוקמה לפני 50 שנה, מעמד ייחודי והיא אוטונומית בכל תחומי פעילותה. מעמדה של הלשכה לא בא לה בשל עוצם ידה הפוליטי בשנות ה-60, עת נידון חוק הלשכה. המעמד שהוקנה ללשכה נועד להציבה כאחד מעמודי התווך של המשטר המשפטי בישראל. עצמאותה של הלשכה, ולא כוחה הפוליטי, היא שהביאה לכך ששניים מתשעה חברי הוועדה לבחירת שופטים נבחרים על ידי הלשכה. התחככותם בשופטי בית המשפט העליון, בשרים ובחברי כנסת לא הביאה מעולם לטענות כלפי התנהלותם בוועדה.



במהלך השנים הועלו רעיונות לפגוע במערכת הדין המשמעתי. העלאת הרעיונות לא גובתה בעובדות שהצביעו על כשלים הטעונים תיקון. הטענה שגוף השופט את חבריו הוא מושחת, הועלתה מדי פעם דרישה להוצאת השיפוט המשמעתי מהלשכה. גם לעניין זה לא הובאו ראיות. על העמדה של עו"ד לדין משמעתי מחליטה ועדת האתיקה המחוזית או ועדת האתיקה הארצית. לעתים רחוקות הובאו החלטות של ועדת אתיקה לביקורת של בג"ץ, וביקורתו על ההחלטות לא היתה שונה מביקורת הנמתחת על החלטות היועץ המשפטי לממשלה באשר להגשת כתב אישום. על כל פנים, על פי החוק ניתן להגיש תלונה נגד עורך דין ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליט המדינה שלהם סמכויות ליזום הליכים משמעתיים הזהים לאלה של ועדת האתיקה.



הטענות כלפי בתי הדין המשמעתיים מתעלמות מכך שפסקי הדין שלהם הובאו בפני בית המשפט העליון, וכיום בפני בית משפט מחוזי. אלה לא מצאו בהתנהלותם של בתי הדין פגמים מרובים או חמורים מאלה שבהם נתקלים בהתנהלותם של בתי המשפט הרגילים.



חשיבות רבה יש לעצמאותה של הלשכה ושל מוסדותיה ולאי תלותם בכל הקשור לדין המשמעתי. החלופה היא העברת השיפוט המשמעתי לרשויות לאכיפת החוק, ובעיקר לפרקליטות. עו"ד העוסק בפלילים, מצוי בהתנגשות מתמדת עם הפרקליטות. קשה לדמיין מצב שבו עו"ד ייחקר ויועמד לדין משמעתי על ידי פרקליט מפרקליטות המדינה על תלונה משמעתית נגד עורך הדין. קשה לתאר פגיעה קשה יותר באי תלותם של עורכי הדין.



עוד ראוי לתת את הדעת על כך שחברים בוועדות האתיקה ובבתי הדין המשמעתיים עושים את מלאכתם בהתנדבות ללא כל תשלום. כל הסדר אחר יטיל מעמסה כלכלית שאין לה כל הצדקה. הטלת התפקידים על הפרקליטות ועל בתי המשפט תגרור מעורבות של משרד האוצר בהחלטות על תקציביהם של מוסדות אלה לצורך הטיפול בדין המשמעתי.



הוצאת השיפוט המשמעתי מהלשכה עלולה להיות צעד ראשון לריקון הלשכה מסמכויותיה. היעלמותה של הלשכה תהווה פגיעה אנושה באיזונים שבמערכת המשפט בישראל. פגיעה כזו תהיה חסרת הצדקה ותכלית.



-



הכותב הוא סגן נשיא (בדימוס) של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ומחבר ספר על אתיקה בעריכת דין