מניית רדוור זינקה ב-32% ביומיים בשל הערכות למכירת החברה

>> אחרי כמה רבעונים מוצלחים, לאחר אכזבות רבות שהסבה למשקיעים בעבר, עשויה רדוור להימכר בתקופה הקרובה ליבמ או ל-hp תמורת 750-950 מיליון דולר. בקופת החברה היו בסוף הרבעון האחרון כ-150 מיליון דולר - שמרביתם נצברו בשתי ההנפקות שביצעה החברה - כך שמעשית, בניכוי המזומנים, תימכר רדוור תמורת 600-800 מיליון דולר.



עם זאת, מאחר שהחברה מסרבת להגיב ומאחר שהיא אינה נסחרת בתל אביב ולכן אינה מחויבת לפרסם עניינים מהותיים - אין ערובה לכך שבסופו של דבר החברה תימכר. במקביל, אחרי עלייה של כ-39% ביום שני, איבדה המניה ביום שלישי בפתיחת המסחר כ-7% כך שגורם אי הוודאות סביב העסקה עדיין גדול.

יהודה זיספאל, המשמש כיו"ר החברה, אמר ל-themarker כי אינו יכול להגיב בנושא, אך לא הכחיש את הערכות בשוק לגבי מכירה אפשרית של רדוור ליבמ אוhp.



רדוור הוקמה ב-1996 כחלק מקבוצת רד, והיא מספקת פתרונות לניהול תעבורת רשת. מחיר המכירה משקף לה מכפיל של 63 על רווחיה בארבעת הרבעונית האחרונים. לשם השוואה, מתחרתה העיקרית והגדולה ממנה f5 נסחרת במכפיל 60.5, כך שהשווי שמיוחס לרדוור על פי העסקה ריאלי לשוק.



השוק שבו פועלת רדוור נחלק בעיקר בינה, בין סיסקו ובין f5 .f5 תופסת נתח של כ-40%, סיסקו תופסת נתח דומה ורדוור תופסת נתח של 12%-13%. מתחרה נוספת היא סיטריקס, המחזיקה בנתח שוק קטן יותר. שוויו הכולל של השוק נאמד ב-1.5 מיליארד דולר בשנה.



רדוור הונפקה ב-1999 וגייסה כ-63 מיליון דולר לפי מחיר של 18 דולר למניה ושווי של 260 מיליון דולר. עם התנפחות הבועה, ביצעה רדוור הנפקה ב-2000. מחיר ההנפקה היה כ-25 דולר והשווי שיוחס לחברה היה 800 מיליון דולר.



בשיאה, נסחרה החברה לפי שווי של יותר ממיליארד דולר. במקביל להנפקה המשנית, ניצלו בני משפחת זיסאפל את ההזדמנות למכור חלק מאחזקותיהם בחברה. יהודה זיסאפל מכר מניות בשווי 29 מיליון דולר; זהר זיסאפל מכר מניות בהיקף של כ-9 מיליון דולר; ורועי זיסאפל, מנכ"ל החברה, מכר אז מניות בהיקף של כ-5 מיליון דולר.



משפחת זיסאפל, אם אכן תתבצע העסקה, צפויה להיות הנהנית העיקרית ממנה. יהודה זיסאפל מחזיק ב-17.1% מהחברה, רועי זיסאפל מחזיק ב-4.6% מהחברה וזוהר זיסאפל מחזיק ב-2.1% מהחברה, כך שהמשפחה כולה צפויה לקבל כ-150-200 מיליון דולר.



רדוור, המתמחה בניהול תעבורה באתרי אינטרנט, נולדה על חורבותיה של חברת rnd, שנחשבה לאחת מספינות הדגל של קבוצת רד בינת. רועי זיסאפל, שהועסק כאיש פיתוח ב-rnd, עסק אז בפיתוח של מוצר לניהול עומסים על שרתי אינטרנט, ש-rnd רצתה להוסיף למכירות של קו המוצרים המרכזי שלה. בשלב מסוים גילה זיסאפל שחלק מהלקוחות מעוניינים רק במוצר החדש, ורוצים לרוכשו בנפרד. rnd, שהתמודדה באותן שנים מול סיסקו הגדולה, התקשתה לשרוד. ב-97' פוצלה rnd לשלוש חברות שונות. אחת מהן היתה רדוור, שהכילה באותו שלב בעיקר את זיסאפל עצמו, ואת הטכנולוגיה הבסיסית שנרכשה מ-rnd.



תחום העיסוק של רדוור, תשתיות לניהול תעבורה באינטרנט וברשתות נתונים, נחשב לאחד התחומים הלוהטים ביותר כיום. המוצרים שפיתחה החברה מאפשרים למפעילי אתרים לשפר את איכות השירות בניהול התעבורה אל האתר וממנו, כך שגם אם אחד השרתים עמוס מאוד או אפילו קורס, התעבורה ממשיכה באין מפריע.



אחד המנועים החשובים בצמיחה של רדוור הוא תחום המסחר האלקטרוני באינטרנט, שגדל לממדים ענקיים. התחרות בין אתרי אינטרנט על הגולשים מחייבת אותם לספק שירות באיכות גבוהה. נפילה של אתר בשל עומס גבוה מדי גורמת מיד לאובדן עסקות בשל הנדידה המיידית לאתר מתחרה.



את הזינוק הגדול שביצעה החברה בתקופה האחרונה ניתן לייחס לרכישת אלטאון, שהיתה מתחרתה בעבר, מחברת נורטל, שפשטה את הרגל. אלטאון נרכשה תמורת 17.7 מיליון דולר, וכך זכתה רדוור בכמה לקוחות אסטרטגיים.



יונתן קרייזמן, אנליסט כלל פיננסים, אמר כי "רדוור היא שחקנית כמעט בודדה בתחום, והרכישה שעל הפרק היא המשך למאבקי הכוחות בין סיסקו, hp ויבמ. כחלק מהמאבק יבמ ו-hp התחילו במאמצי חדירה אגרסיביים לתחום הרשתות הארגוניות - ולראיה, רכישת פריקום על ידי hp). השוק של רדוור מהווה חוליה בשרשרת הארגונית והחשש של hp ושל יבמ הוא ממצב שבו רדוור ו-f5 יירכשו וישאירו את השנייה ללא אלטרנטיבה בתחום.



"ההערכות היו כי אם f5 היתה נרכשת, רדוור היתה נרכשת מיד אחריה כתגובה. בתחילת ההתאוששות שלאחר המשבר הכלכלי הגלובלי, ההערכות בשוק היו כי מרבית השחקניות בתחום מהוות מועמדות להשתלטות. בפועל, אף אחת מהמתחרות הישירות של רדוור לא נרכשה, אף שהשוויים שבהן הן נסחרות מגלמות פרמיית רכישה.



"בהנחה שניסיונות ההשתלטות על f5 מוצו, רדוור היא אלטרנטיבה זולה בהרבה. החברה עשתה קפיצת מדרגה משמעותית בשנתיים האחרונות, דבר המתבטא גם בתוצאות החברה. עבור hp או יבמ, רדוור מתאימה כמו כפפה ליד, שכן שתיהן מחזיקות בפלטפורמות מכירה משומנות ורחבות, המאפשרות להן לשלב את מוצרי רדוור בפורטפוליו של החברות בצורה קלה וחלקה".



יזמים סדרתיים



יהודה וזהר זיסאפל הם כנראה צמד האחים המזוהה יותר מכל עם תעשיית ההיי-טק הישראלית. מחקר שנערך בשיתוף אוניברסיטת תל אביב והמכללה למינהל ופורסם לפני כמה שנים, העלה כי לתעשיית התקשורת בהיי-טק הישראלי יש חמישה אבות מייסדים: אי.סי.איי, תדיראן, טלרד, קומברס וקבוצת רד של האחים זיספאל. מכל אחת מהחברות האלו נבטו עשרות חברות. מתוצאות המחקר עולה כי קבוצת רד-בינת היתה הקבוצה הפורייה ביותר לתחום התקשורת מבחינת מספר החברות שיצאו ממנה.



ד"ר שמואל אליס, ראש החוג לניהול באוניברסיטת תל אביב, ניסה להסביר בעבר את ההצלחה של רד: "האחים זיסאפל הם מקימי חברות סדרתיים. הם התבססו על אנשים מיחידה 8200, שבה שירתו ושהיתה ידועה באופיה היזמי. זה התחיל בחברת לננט והמשיך בכלל החברות של קבוצת רד-בינת. רד מתאפיינת במבנה משפחתי המלוכד סביב המייסד. מבנה כזה יוצר מחויבות והעשרה הדדיות שעשויות להשפיע על הביצועים".



ב-81' זהר זיספאל שילב כוחות עם אחיו יהודה, והקים את רד תקשורת מחשבים, החברה הראשונה בקבוצת רד-בינת.



כיום זהר זיסאפל משמש יו"ר קבוצת רד, שעוסקת בייצור ובאספקת פתרונות לתחום התקשורת. קבוצת רד-בינת כולה מעסיקה כ-3,750 עובדים כיום. הקבוצה היא משפחה של 15 חברות עצמאיות - המפתחות, מייצרות ומשווקות פתרונות לתחומים מגוונים בתעשיית הרישות והטלקומוניקציה. קשה לדעת היכן עובר הקו של חלוקת העבודה בין שני האחים.



החברה הדומיננטית של קבוצת רד והגדולה בה היא רד תקשורת מחשבים, המעסיקה כ-1,000 עובדים. רדוור נוסדה ב-96' בידי רועי ויהודה זיסאפל כאחת החברות תחת מטריית רד-בינת.



יהודה זיסאפל משמש כיום כו"ר רד תקשורת מחשבים ורדוור. הוא בעל תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל מהטכניון, ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.