>> מבחוץ זה נראה נפלא. מכונית ליסינג נוצצת, שכר גבוה, תנאים מפנקים וניחוח בינלאומי מושכים מדי שנה עוד ועוד צעירים להיכנס לתחתית שרשרת המזון של תעשיית ההיי-טק הישראלית. מיד עם כניסתם הם זוכים לתנאים שחבריהם יכולים רק להתקנא בהם. זאת הגשמת החלום הפולני.
ההבטחה שמספק ההיי-טק תפורה היטב למידותיהם של הצעירים, שניצבים מול החלטת הקריירה הגורלית ביותר בחייהם - מה ללמוד באוניברסיטה ולאיזה כיוון לקחת את הצעד הראשון שלהם. בעבור רבים מהם, הבחירה בפקולטות או בבתי הספר להנדסה אינה נובעת מאהבה גדולה לטכנולוגיה ולחדשנות, אלא מהכרה רציונלית במציאות המקומית - שלפיה הדרך הקצרה ביותר לעצמאות כלכלית עוברת דרך פקולטות אלה.
בני 35 פלוס המועסקים כיום בתעשיית ההיי-טק הישראלית נמשכו אליה לקראת סוף שנות ה-90, עם תחילת התנפחות בועת ההיי-טק. ההבטחה "לעשות את המכה" הובילה לתעשייה רבבות שעשו הסבות מקצועיות כדי שיוכלו להשתתף בהגרלת הלוטו של חייהם. ואולם רבים מהם מוצאים עצמם כיום עם מקצוע חד-גוני, שגרתי, שאופק התעסוקה בו לוט בערפל. הם מבינים כי בגיל 22 או 25 הם עשו את הבחירה הנוחה. במקום להיכנס למסלול התמחות קשה ולא רווחי, כמו חבריהם רואי החשבון, למשל, הם הלכו אחר הבטחת ההיי-טק. לקראת גיל 40 הם מבינים כי העדיפו את הטווח הקצר על פני הטווח הארוך.
רבים מהם מוצאים עצמם כיום בתחתית תעשיית ההיי-טק, המתבססת על עשרות ואולי מאות אלפי צעירים אמביציוזים שלקחו עמם את האחווה החברית והמנטליות הניהולית מהמערכת היחידה שהם מכירים - הצבא. מעליהם נמצאים כל יוצאי יחידת 8200 וסגני האלופים שפרשו ומיד מוזנקים על ידי קרנות ההון סיכון לתפקידי ניהול בינוניים ובכירים.
בני 40 פלוס מוצאים את עצמם בתעשייה האזרחית עם dna צבאי. מונחים כמו "לילה לבן" או "לסחוב את אלונקה", הם השגורים בה. אם צריך להוציא גרסת מוצר חדשה, יישבו על זה הצעירים 24/7, כפי שישבו על פיצוח קוד אבטחה סורי שנה או שנתיים קודם כן.
זה לא מתאים למי שמגדל שלושה ילדים ורוצה לנהל חיי שגרה פרבריים. זה לא מתאים גם למי שכבר שרף עשרות לילות, ומבין מניסיונו את האפקטיביות הנמוכה של התנהלות זו. בגיל 40 פלוס, מעטים עדיין מוצאים את הקסם והסיפוק בהתנהלות קומנדו, ולפיכך הופכים ללא רלוונטיים בארגון.
הסיבה למיעוט המתבגרים בהיי-טק היא אותה הסיבה שבעטיה מעט מאוד חברות ישראליות הגיעו לבגרות בשנים האחרונות. המטרות הן קצרות טווח, אד-הוק. רק עוד גרסה אחת, וגוגל יקנו אותנו. רבות מחברות ההיי-טק הישראלית מנוהלות בהיררכיה אנכית תלולה, צבאית, ותנועת העובדים בה היא למעלה או החוצה. הרוב מוצא עצמו בחוץ.
התנהלות קומנדו זו, שהיא אחת היתרונות התחרותיים של תעשיית ההיי-טק הישראלית, מפילה חללים רבים - אנשים שגילו בגיל מאוחר יחסית כי עשו טעות בבחירת הקריירה וכעת הם תקועים בחוסר אונים במקצוע שאותו הם שונאים; אנשים שבגיל 40 נאלצים להתפשר על שכרם ואף לשנות קריירה, במקום ליהנות מקטיף פירות ניסיונם הרב.
החיים הטובים שמבטיחה תעשיית ההיי-טק מסתיימים עבור רבים מפועליה השחורים מוקדם מדי, לפני שהם מצליחים להבטיח לעצמם פנסיה מכובדת. כמו בכל הגרלת לוטו, יש יותר מפסידים ממרוויחים.
היום בו פג הקסם
אמיר טייג
17.9.2010 / 7:07