ועדת השרים להגבלת שכר הבכירים תחל מחר בסדרת דיונים לקראת שילוב המלצותיה בסוגייה. בפני הוועדה יוצגו ממצאים לגבי שכר הבכירים בחברות בורסאיות וכן הצעות לסוגיית העמקת הפיקוח על שכר הבכירים שגובשו על ידי יו"ר המועצה הלאומית לחברה וכלכלה בראשות פרופ' יוג'ין קנדל ויו"ר רשות ני"ע, זוהר גושן, וכן את עמדתה בעניין של מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים על הגבלת שכר בכירים בארץ ובעולם.
הוועדה צפויה להגיש במהלך אוקטובר 2010 את המלצותיה. גורמים המקורבים לוועדה מעריכים שזו לא תציע לחוקק חוק להגבלת שכר הבכירים, אלא עשויה להציע מכלול של צעדים לחיזוק כללי הממשל התאגידי, שיאומצו על ידי החברות הציבוריות עצמן להרחבת הפיקוח על קבלת ההחלטות לקביעת שכר המנהלים.
כמו כן, עשויה הוועדה להמליץ לחברות הבורסאיות להתנות את גובה השכר והבונוס ברווחיות מצטברת של החברה בתקופה מצטברת של כמה שנים.
ועדת השרים הוקמה בסוף מארס 2010 לאחר שהח"כים שלי יחימוביץ' (עבודה) וחיים כץ (ליכוד) הגישו הצעת חוק שלפיה שכרו של המנהל הבכיר בחברה בורסאית יהיה פי 50 בלבד משכרו של העובד הנמוך.
הוועדה אמורה היתה לסיים את עבודתה בסוף יוני 2010 אבל קיבלה אורכה של 3 חודשים בעקבות בקשתו של יו"ר הוועדה, שר המשפטים, יעקב נאמן.
בוועדה חברים גם שר האוצר יובל שטייניץ, שר התמ"ת בנימין בן אליעזר, שר הרווחה יצחק הרצוג ופרופ' יוג'ין קנדל. יחימוביץ' וכץ הודיעו שאם המסקנות לא יתנו פיתרון הולם להגבלת שכר הבכירים יעלו בתחילת אוקטובר להצבעה בקריאה הטרומית את הצעת החוק הפרטית שהגישו להגבלת שכר הבכירים בחברות בורסאיות.
גושן אמר לפני מספר חודשים כי רשות ני"ע יוזמת מהלך שיחייב להביא את חבילות התגמול ל-5 מקבלי השכר הגבוה בחברות הציבוריות לאישור האסיפה הכללית ברוב מיוחד.
לדברי גושן, בבדיקה שערכה הרשות לא נמצא קשר בין ביצועי החברות הבורסאיות לגובה השכר המשולם לבכיריהן. לדבריו, מטרת התגמול היא לקבוע חבילת שכר שתתמרץ את המנהלים לנהל את החברות ביעילות ולמקסם את השיוויון בטווח הארוך תוך התחשבות בסיכונים המתאימים להן.
גושן ציין שחברות ציבוריות מעוררות בעיות שונות ביחס לתגמול המנהלים שלהם. הוא הוסיף כי אין נוסחת קסם אחידה לכל החברות ולכן יש מקום לקביעת נוסחת תגמול יחודית לכל חברה שתתייחס גם למבנה השכר וגובה חבילת השכר.
גושן גם התייחס לבעיית ניגודי עניינים הקיימים בעת אישור השכר על ידי הדירקטוריון ואמר כי "בעלי מניות מקרב הציבור לא מזמינים אל הדירקטורים לארוחה במסעדה ולא למסיבת יום העצמאות אבל המנהלים כן מזמינים אותם. אחר כך בישיבות הדירקטוריון על אישור השכר, הדירקטורים לא רוצים שהמסיבה תגמר.
גושן גם התייחס לכך שיש להרחיב את ההגדרה של עסקה שבה לבעל השליטה יש עניין גם גם למקרים שבהם המנהל מקבל תגמול גבוה ביותר מכיון שאז המנהל רואה עצמו מחוייב לבעל השליטה ולא לטובת החברה. לפיכך הוא סבור שלאור בעיות של ניגודי עניינים בדירקטוריון יש להביא את אישור 5 הבכירים בחברה לאסיפה הכללית לאחר שיתקבל אישור הדירקטוריון.
הוועדה צפויה להתנגד להצעות שהועלו בפניה בין היתר על ידי מנכ"ל האוצר לשעבר פרופ' אבי בן בסט שהציע להטיל מס של 75% על מי שמשתכר לפחות 150 אלף שקל בחודש, ומס של 80% על מי שמשתכר יותר מ-200 אלף שקל בחודש. בוועדה גם קיימת התנגדות להצעה לפיה שכר חודשי של יותר מ-150 אלף שקל לא יוכר כהוצאה מוכרת לצורכי מס.
לפי בקשתו של השר הרצוג הופץ בפני חברי ועדת השרים מאמר שכתב לפני מספר חודשים נציב מס ההכנסה לשעבר משה גביש. גביש ציין בין היתר ש"בעיית השכר הגבוה קיימת בחברות ציבוריות שבהן הציבור שותף בדרך של החזקת ני"ע של החברה, בחברות שחלק ניכר מהכנסותיהן מגיע מהממשלה, ורווחיות מאפשרים תשלום משכורת עתק מכספי הציבור, וכן בחברות הנתמכות על ידי הממשלה במסגרת עידודי מס או מענקים או בחברות הפועלות בענפים שבהם קיים קרטל או מונופול. בכל החברות הללו הציבור מסבסד בדרך זו או אחרת את שכר הבכירים"- קבע גביש.
גביש ציין כי החולשה העיקרית של ההצעות הקיימות הן בהתמקדותן בחבורת הנסחרות בבורסה בלבד בעוד שכל יתר החברות, על אף שאינן חברות ציבוריות כהגדרתן בחוק, הן למעשה חברות ציבוריות מבחינה מהותית כי רווחיהם באים מן הקופה הציבורית ושכר מנהליו משולם בחלקו הגדול על ידי הציבור - ולכן יש להחיל עליהם כללים דומים".
לדעתו "ההצעות שלפיהן הדח"צים או אסיפת בעלי המניות ברוב כזה או אחר יקבעו את השכר אינן טובות הן בשל חולשת אותן מוסדות והן בשל החשש שינתנו כוחות למיעוטים סחטניים שיוכלו באמצעות שליטתם על השכר להכתיב למנהלים דרכי פעולה שהם מעוניינים בהם ושאינן בהכרח לטובת החברה ובעלי מניותיה".
גביש ציין כי "שורש הבעיה הוא בכך שחלק מקבוצות השליטה מקבלות הטבות ואילו הציבור שהשקיע בחברה או מממן את רווחיה אינו נהנה מהם. לפיכך, יש להחיל את העיקרון באופן שוויוני: להחיל על משכורותיהם של המנהלים שמעבר ל"שכר הראוי" את כללי חלוקת הדיבידנד החלים על בעלי השליטה".
הוא הוסיף כי "במצב שכזה כל תשלום "שכר חריג" מעבר למסגרת של "השכר הראוי" יחשב כדיבידנד. החברה תוכל לחלקו רק מתוך רווחיה, כלומר חברה בלא רווחים לא תוכל לשלם "שכר חריג" משום שאינה יכולה לחלק דיבידנד אלא באישור בית משפט. כיוון שהחברה אינה יכולה להפלות בין בעלי מניות הרי שבעת תשלום של "שכר חריג" גם הציבור יקבל דיבידנד כחלקו בהון המניות".
ועדת השרים לשכר הבכירים תחל מחר בסדרת דיונים לקראת המלצותיה
צבי זרחיה
18.9.2010 / 22:50