האם קידוחי הגז ינפחו את השקל?

בשוק המטבעות מאמינים, כי תגליות הגז בישראל ישפיעו בעיקר על החשבון השוטף של המדינה ויביאו להתחזקות השקל. איתן אבריאל עושה קצת סדר בטירוף הגז בישראל

איתן אבריאל

לא רבים שמו לב לכך, אבל מתחת לפני השטח התחדשה באחרונה דרמה בשוק המט"ח. לאחר כמעט שלושה חודשים שבהם שהה הדולר מעל לרמה של 3.80 שקלים, התחדשו בשבועות האחרונים קניות השקלים על ידי ספקולנטים זרים. התוצאה: הדולר שוב זוחל כלפי מטה.

את המסחר ביום חמישי סיים הדולר עם ירידה של 0.6%, ובסיכום ביניים של ספטמבר מתברר כי הדולר איבד 2% וירד לשער של 3.73 שקלים. בנק ישראל לא נשאר אדיש: בשבוע שעבר הוא רכש כמה פעמים דולרים בשוק, בהיקפים שהיו אמנם קטנים - עשרות בודדות של מיליוני דולרים - אבל נועדו לשדר שהבנק המרכזי ער למתרחש ואינו מעוניין בהתחזקות נוספת של השקל. הסוחרים שעמם מתקשר בנק ישראל בניסיונותיו להבין את הלך הרוחות בשוק תיארו את אנשי הבנק כ"לחוצים".

מה גרם לירידת הדולר? בחדרי העסקות דיווחו על מכירות גדולות של דולרים בשוק על ידי בנקים זרים, שבהם בלט במיוחד סיטי. איש לא יודע אם סיטי רכש דולרים עבור עצמו או עבור לקוחות, למשל קרנות גידור שעבורן הוא משמש כמבצע.

ומהו הרציונל של סוחרי סיטי לקנות שקלים דווקא עכשיו? הנה הסבר מפתיע: ביום חמישי האחרון העבירה מחלקת המחקר של סיטי ללקוחותיה ניתוח כלכלי שבו היא בוחנת את השפעת תגליות הגז על הכלכלה הישראלית. המסקנה: הגז שיזרום מקידוחי תמר ולוויתן אל חופי ישראל לא ישפיע באופן משמעותי על הפעילות הכלכלית, אך הוא ישפיע על החשבון השוטף של ישראל - ויביא להתחזקות השקל. לא רק זאת, בסיטי טוענים שבהחלט ייתכן כי רכישות השקלים של החודשים האחרונים בוצעו על ידי גופים שכבר הגיעו למסקנה הזאת.

מחכים למידע חדש על אוצרות הטבע

הניתוח של דוד לובין, כלכלן של סיטי היושב בלונדון, הולך בערך כך: ישראל מייבאת כיום את כל צורכי האנרגיה שלה, שאותם עליה לקנות במטבע חוץ בהיקף של כ-10 מיליארד דולר בשנה. ברגע שהגז יחל לזרום בקצב מרבי תחסוך ישראל כ-4 מיליארד דולר לשנה, שאותם לא תצטרך יותר כדי לקנות אנרגיה בחו"ל. המשמעות היא שהחשבון השוטף יעלה בכ-4 מיליארד דולר, שהם כ-2% מהתוצר המקומי. מדובר בסכום משמעותי.

בסיטי לא מסתירים: עודפי המט"ח שעמם תיאלץ ישראל להתמודד עשויים להדביק אותה בגרסה של "המחלה ההולנדית". המחלה הזאת מתרחשת כשמדינה זוכה לזינוק בהכנסותיה ממטבע זר, בדרך כלל כתוצאה מתגלית של אוצר טבע גדול. אם השקל אכן יזנק תהיה לכך השפעה לרעה על היצוא התעשייתי והטכנולוגי. לפחות על פי כלכלני סיטי, טייקוני הגז וכל מי שמחזיק ביחידות ההשתתפות ירוויחו - ואילו היצואנים המסורתיים יפסידו.

לובין כמובן זהיר: הוא מודה שהחישובים שלו הם לא יותר ממתמטיקה גסה, ושחוסר הוודאות בכל הקשור לממצאי הגז ולפיתוח שלו עדיין גדולה. אבל על דבר אחד הוא מוכן להמר, והוא יוצר בכך קשר חדש שלא היה קיים עד כה במוחם של פעילי שוק ההון בישראל: ככל שייחשף מידע על תגליות גז, ובעיקר ככל שייוודעו פרטים חדשים על מאגר לוויתן, לא רק יחידות ההשתתפות של רציו ודלק יגיבו, אלא גם שוק המטבע הישראלי. זו לא הנחה מובנת מאליה: סוחרים בשוק המט"ח, גם חשבונות הנוסטרו של בנקים וגם קרנות גידור המתמחות במטבעות, אינם גופים שנוהגים להחזיק פוזיציה לתקופה של שנים. הגז ממאגר תמר אינו צפוי לזרום בקצב מלא לפני 2014. שחקני המט"ח נוהגים להיכנס, להרוויח ולצאת בפרק זמן של חודשים ספורים. אבל אם יש קשר בין הניתוח הכלכלי של מחלקת המחקר של סיטי לבין פקודות מכירות הדולרים במאות מיליוני דולרים שחדר המסחר של סיטי העביר מתחילת החודש, יש כנראה לא מעט אנשים שקנו את תזת ההשקעה החדשה של הבנק האמריקאי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully