איפה עלולה להיווצר הבועה הפיננסית הבאה?

"הזהב הוא הבועה האולטימטיבית עכשיו", אמר בשבוע שעבר המשקיע המוערך ג'ורג' סורוס. דבריו נאמרו לאחר שהמתכת הצהובה נגעה בשיא חדש - 1,276 דולר. "מחיר הזהב יכול לעלות עוד, אך זה לא יימשך לנצח", הטעים סורוס.

"בועות פיננסיות הן פונקציה של תאוות בצע. הן קשורות באופן עמוק לטבע האדם", אמר לנו באחרונה אד פרסמן, מפיק הסרט החדש "וול סטריט: הכסף מדבר" שביים אוליבר סטון - המשך לסרטו המצליח "וול סטריט" מ-1987 שעלילתו מתרחשת ב-2008, שנת הקריסה הגדולה של וול סטריט. "לכן, קיומן של בועות הוא עניין טבעי מאוד - משהו שתמיד יחזור על עצמו בצורות שונות ותמיד יהיה קיים במקומות שונים בעולם".

לכאורה, הדיון בבועות פיננסיות הוא מעט אנכרוניסטי. הרי רק לפני שנתיים התפוצצה ברעש גדול בועת הנדל"ן והאשראי בארה"ב, שגרמה לקריסה כמעט מוחלטת במערכת הפיננסית העולמית. האם ייתכן שבתוך זמן כה קצר נוצרה בעולם בועה פיננסית חדשה? ובכן, אולי לא בועה אחת גדולה, אבל בהחלט ייתכן שבעולמנו הפיננסי מסתובבות כיום כמה בועות קטנות שמחכות לסיכה שתוציא מהן לפחות חלק מהאוויר.

פרסמן צודק. תאוות הבצע לא נעלמת גם כשכלכלת העולם מדשדשת. אנשים לא מפסיקים לחלום על התעשרות קלה ומהירה גם כשהם שקועים בצרות. חלקם ממלאים טוטו או לוטו, בעוד אחרים פונים להמר על נכסים פיננסיים.

כשמדברים על בועות פיננסיות כדאי לקחת בחשבון שבועות מגיעות תמיד בתחפושת. בדרך כלל נדרש הרבה זמן עד שמבחינים שמדובר בבועה, ולעתים מבינים זאת רק לאחר שהיא מתפוצצת. את בועת האשראי של העשור האחרון, למשל, היה קשה מאוד לזהות בזמן התהוותה. איש כמעט לא ידע שבמאזני הבנקים חבויים כל כך הרבה נכסים שמתבססים על שוקי נדל"ן ואשראי שאיבדו את השפיות ואת כושר נטילת האחריות.

כשמסתכלים כיום על שוקי המניות בישראל ובעולם, קצת קשה לומר שהמחירים בהם מנופחים. מחירי המניות במדדים המובילים נראים סבירים ברובם ומשקפים את הסיכונים שעמן מתמודדות החברות. למעשה, אם פניה של הכלכלה הם להתאוששות, אפשר אפילו לומר שהמחירים האלה הם די אטרקטיביים. כמובן, אם ההאטה הכלכלית תחריף ותיהפך למיתון, מחירי המניות יכולים לרדת באופן חד יחסית - אבל גם אם כך יקרה, קשה יהיה לומר שמחירי המניות משקפים באופן גורף בועה.

אלא שאם מגרדים מעט את פני השטח ניתן לראות שלא מעט נכסים מגלמים כיום חשד לבועה או להתנפחות חריגה. זו אולי לא בועה קלאסית גורפת ואלימה כמו אלה שמוזכרות בספרי ההיסטוריה, אבל זו בהחלט התנפחות חשודה ומטרידה.

בישראל, שבה הכלכלה מתפקדת לא רע בשנה האחרונה, הדברים בולטים יותר. ניתן כיום להצביע בישראל על כמה סוגי נכסים שמחירם עלה באופן חד תוך זמן קצר יחסית. משקיע זהיר צריך לבדוק את עצמו היטב ולשאול מדוע הוא בוחר להשקיע בהם.

מניות הביומד הן קבוצת מניות של חברות ישראליות העוסקות בפיתוחים שונים בתחומי הרפואה, מדעי החיים והציוד הרפואי. חלק לא קטן מהן הגיעו לבורסה בגלי ההנפקות של 2006-2007 - מתוכן בולטות חברות כמו כלל ביוטכנולוגיה (שווי של 1.9 מיליארד שקל), גיוון אימג'ינג (1.9 מיליארד שקל), פרולור ביוטק (1.3 מיליארד שקל) ואפוסנס (700 מיליון שקל).

חברות ביומד תמיד נתפשו בקרב המשקיעים כחברות שמגלמות חלום. הסיכון בפעילותן רב, אבל גם פוטנציאל הרווח בהן גדול. הפוטנציאל בהשקעה יתממש אם וכאשר החברה תצליח להשלים את הפיתוח ולשווק תרופה או מכשיר רפואי חדש. לחלופין, ייתכן שהחברה תימכר במחיר גבוה לענק בינלאומי עוד לפני השלמת הפיתוח.

בישראל נרשמו בעבר לא מעט הצלחות של חברות ציוד רפואי או של חברות שפיתחו טכנולוגיות רפואיות חדשניות, אבל מכאן ועד לחגיגה הגדולה שאפפה את המניות האלה עד לפני כמה חודשים המרחק גדול.

למעשה, בועת הביומד המקומית כבר נמצאת בשלב יציאת האוויר. מדד הביומד המקומי שכולל 26 חברות והושק במארס 2010 איבד מאז השקתו 27% מערכו. מבין 26 החברות במדד 20 עדיין רושמות הפסדים, ולרובן אין עדיין מכירות. מחירן של החברות משקף כיום את גודל הפוטנציאל, אבל ספק אם הוא מגלם במידה מספקת גם את הסיכון שהחברות ייכשלו בפיתוח ואולי אף יגיעו לסוף דרכן.

בניגוד למניות הביומד, שלגביהן נראה כי ההתלהבות דועכת, סביב מניות הנפט והגז ההתלהבות עדיין בעיצומה. על פי כמות הטוקבקים שמלווים כל ידיעה שולית באתר themarker בעניין שותפויות הנפט השונות, נראה שחלק לא מבוטל מהציבור הישראלי כבר סוחר להנאתו ביחידות ההשתתפות הקופצניות.

יועץ השקעות באחד הבנקים שעמו שוחחנו לא מזמן ידע לספר על לקוח שלו שכל הזמן מנסה לקבל המלצות על שותפויות הנפט. "הסברתי לו שאני לא יכול להמליץ לו מכיוון שהשותפויות האלה אינן נמצאות ברשימת המניות המומלצות של הבנק, אבל הוא לא מפסיק לשאול", מעיד היועץ. "אני חושב שהוא מחפש חיזוקים להחלטה שלו, ונראה לי שהוא רוצה להשקיע בהן עוד כסף".

הטריגר שהקפיץ את שותפויות הנפט בחודש האחרון היה ההודעה של השותפים בקידוח הימי לווייתן על תוכניות החיפוש הקרובות וסיכויי מציאת הנפט והגז. לווייתן הוא שטח רישיון לקידוח שסמוך לשטח תמר, שבו כבר נמצא גז בהיקפים גדולים.

מהדיווח עלה כי הסיכוי למציאת גז בכמות מסחרית הוא 50%, והסיכוי למצוא בו נפט הוא כ-20%. לציבור הרחב אין כמובן מושג כיצד מחושבים הסיכויים האלה ומהי משמעותם הכלכלית, אבל די היה בהודעה הזאת כדי לדחוף את יחידות שותפויות הנפט השונות למעלה, כולל השותפויות שאינן שותפות בלווייתן.

שיעורי העלייה שרשמו שותפויות הנפט הם מרשימים. הבולטת ביותר היא מודיעין אנרגיה, שזינקה בתוך שנה ב-1,650%. לצדה נמצאות רציו שנסקה ב-555% והצטרפה אחר כבוד למדד ת"א 100, גבעות עולם שקפצה ב-450% ולפידות חלץ שטיפסה 240%.

קשה לומר בוודאות אם מחירי יחידות ההשתתפות משקפים בועה. די ברור שהן לוהטות מאוד ומפתות ציבור מתרחב והולך. בחלק מהמקרים, ניתן להניח לפי המחיר של השותפויות שהנפט כבר נמצא, נשאב, זוקק ונמכר לכל דורש - אך לא זה המצב.

המחירים של השותפויות יכולים כמובן לעלות עוד אם החדשות מהקידוחים שמתבצעים יהיו חיוביות, אבל ברמת המחירים הנוכחית, כל שינוי קל במצב הרוח הבורסאי עלול להתבטא בצניחה חדה במחיריהן של היחידות.

לרוב, בועות פיננסיות מתרכזות, מעצם טבען, בנכסים שמחירם יכול לעלות עד אין קץ, לפחות באופן תיאורטי. ואולם כשמדובר באג"ח, לעליית המחיר יש תקרה, ולכן קצת קשה לדבר על בועה במחירי האג"ח.

מה שכן אפשר לומר הוא שמחירי האג"ח הממשלתיות והקונצרניות כיום הם גבוהים מאוד. עובדה זו מתבטאת בתשואות הנמוכות עד מאוד שמגולמות בהן עד ליום הפירעון הסופי. זה נכון הן בישראל והן בשאר העולם - שמתאפיין בריביות ממשלתיות נמוכות להחריד.

כשאג"ח ממשלתית לטווח בינוני מבטיחה למשקיע בה תשואה שנתית ריאלית של%1%-0.5, הסיכוי לראות ממנה רווח הון כלשהו בדרך הוא קטן מאוד. הוא הדין באג"ח קונצרנית שנסחרת בתשואה לפדיון של 2.5% בלבד. לעומת זאת, קיימת סכנה לא מבוטלת שמחירן של אג"ח כאלה יירד בעתיד הלא מאוד רחוק, אם בגלל העלאת הריבית מרמות השפל ההיסטוריות ואם בגלל הידרדרות אפשרית במצב הכלכלי.

בשוק הנדל"ן הישראלי קיים ויכוח לוהט בשאלה אם מחירי הדירות בישראל, ובמיוחד בגוש דן וסביבותיו, מגלמים בועה שעתידה להתפוצץ, או שמא הם משקפים מצב כלכלי אמיתי - כלכלה מקומית חזקה, היצע מוגבל של קרקעות, ריבית נמוכה שמאפשרת לקבל מימון זול בבנקים וציבור שיש לו מספיק כסף פנוי כדי לרכוש לעצמו קורת גג.

ואולם על דבר אחד אין עוררין - הציבור הישראלי נמצא עמוק בפנים. די לראות את מנעד האמוציות שמתפתחות כשהשיחה נסבה על מחירי הדירות כדי להבין שכמעט כל ישראלי שני נמצא כיום בסטטוס של מחפש דירה, מוכר דירה, משדרג דירה או מתלונן על תעריפי השכירות המאמירים. וכאשר הציבור כולו שקוע בתחום אחד גדול ומהותי, שהמחירים בו מאמירים כבר כמה שנים, לא כדאי לדחות על הסף את החשד שמדובר בהתנפחות פיננסית שקצת יצאה מפרופורציות.