>> בשבוע שעבר נחשף כי הבעלים של חברת חיפושי הגז והנפט רציו, יגאל לנדאו, המחזיק גם בשליטה בבנק אגוד, פנה להליך בוררות בפני ראש ארגון הפשע מאיר אברג'יל. לנדאו פנה לעולם התחתון בשל סכסוך עם משקיע ברציו, שלומי שוקרון, בעליה של חברת הקבלנות גלובוס אינטרנשיונל השקעות בניין פיתוח. הבוררות התקיימה לבסוף בפני מומחה בתחום שוק ההון, עו"ד אסף ברם. ואולם, ברם נבחר לאחר פגישה שערך עם שני עבריינים בכירים שנבחרו על ידי כל אחד מהצדדים המסוכסכים. עבריין בשם "יחזקאל" ייצג את שוקרון, ואברג'יל ייצג את לנדאו בהליך בחירת הבורר שיכריע בסכסוך.
המעורבות של העולם התחתון בחייו של לנדאו התגלתה לראשונה בעקבות בקשה לביטול הסכם בוררות ולהעברת בורר מתפקידו, שהגיש שוקרון לבית המשפט המחוזי בתל אביב. שוקרון צירף לבקשה מאות עמודי פרוטוקול המגוללים מסכת איומים, שבה מעורבים לכאורה אהרון אביטן (אחיו של העבריין המנוח הרצל אביטן), אברג'יל ושלום דומרני, ראש ארגון הפשיעה הגדול ביותר בדרום הארץ. שלושת אלו מוזכרים על ידי שוקרון כמי שנשלחו לכאורה על ידי לנדאו.
לפי לנדאו, שוקרון התחמש במאפיה הגרוזינית על מנת לסחוט ולאיים על לנדאו ומשפחתו. הבקשה שהוגשה לבית המשפט היא תחילתו של תהליך משפטי שעלול להימשך חודשים ואף שנים, בייחוד אם יוגש במהלכו ערעור לבית המשפט העליון. ואולם ניתן לשרטט את התרחישים האפשריים לסיום הסכסוך, שנמצא כעת על פסים משפטיים - לפחות ברובד הגלוי שלו.
ההתחייבות האבודה
הסכסוך בין גלובוס לרציו החל ב-2005, אז ביקשה שותפות רציו לצאת לגיוס הון בבורסה. גלובוס, שהחזיקה אז בכ-10% ממניות השותפות, סירבה לצאת לגיוס ההון אלא אם יכוסו הפסדיה באותה התקופה ויובטחו השקעותיה. באפריל 2005 נחתם הסכם בין גלובוס לחברת רציו הפרטית (המנהל הכללי בשותפות): רציו תקצה 15% ממניותיה לגלובוס, ותשלם לחברה 2,000 דולר בחודש כ"דמי ייעוץ בנושא קשרי משקיעים ובעלי יחידות".
לטענת שוקרון, לאחר חתימת ההסכם הוא נפגש עם ליגד רוטלוי, מבעלי השליטה ברציו. במסגרת פגישה זו, לטענת שוקרון, התחייב כלפיו רוטלוי כי רציו תשלם לשוקרון 4.5 מיליון שקל בעבור הסכמתו לאשר את ההנפקה. בתמורה לסכומי הכסף הללו התחייבה גלובוס להצביע בהתאם להחלטה של רציו.
אסיפת מחזיקי יחידות השתתפות ברציו שכונסה ב-2005 אישרה את גיוס ההון של שותפות רציו. לטענת שוקרון, רציו לא עמדה בהסכם שנחתם בין הצדדים והכספים לא שולמו לו. בנוסף, 15% ממניות רציו שאמורות היו להיות מוקצות לגלובוס לא נרשמו על שמה עד עתה. שוקרון טוען כי כל הליך הבוררות נכפה עליו ונעשה תחת צלו המאיים של מאיר אברג'יל, שאליו פנה לנדאו.
לנדאו מצדו טוען כי לשוקרון לא מגיעים כספים כנטען, וכי הציע לו בעבר לתבוע אותו בבית המשפט אך שוקרון לא עשה כן. לנדאו טען כי פנה לאהרון אביטן בעצת קצין משטרה בכיר, ולאור היכרות מוקדמת עם חברת האבטחה הלגיטימית אותה מנהל אביטן. לנדאו טוען כי נאלץ לפנות לעולם התחתון בשל מסכת איומים על משפחתו מצד עבריינים ממוצא גרוזיני, ולאחר שהבין שהמשטרה לא תטפל כיאות באיומים כלפיו.
במסגרת הבקשה לביטול הסכם הבוררות והנספחים שצורפו לו, תיארו הצדדים כיצד נפגשו בחצר ביתו של מאיר אברג'יל בכפר טרומן על מנת לדון בסכסוך ביניהם. אברג'יל הציע עצמו תחילה כבורר, אך משהבין שאין לו את הידע והכלים המתאימים להכריע בסכסוך הנוגע לתחום שוק ההון, הנפקות וקידוחי הגז - הוחלט למנות מומחה בתחום. בפגישה במשרדו של עו"ד אסף ברם נכחו עבריין בשם יחזקאל מטעמו של שוקרון, ואברג'יל שייצג את לנדאו. בתום הפגישה הוחלט כי ברם ימונה לבורר.
הבוררות התנהלה למעלה משנתיים, ובמהלכה נשמעו עדויות הצדדים. כעת הגיש שוקרון את בקשתו לבית המשפט, ובה הוא מבקש לבטל את הסכם הבוררות ולהעביר את הבורר מתפקידו.
הדיון בבוררות יתקיים בפני סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב השופט יהודה זפט, המתמחה בתחום האזרחי מסחרי. השופט הורה לרציו להשיב לטענות גלובוס בתוך 30 ימים. ככל הנראה יחלו הדיונים לאחר מכן, בהתאם ליומנו של בית המשפט. השאלה שתעמוד בפני השופט היא: האם הטענה כי ראש ארגון פשיעה, אברג'יל, בחר את הבורר ואירח בביתו את הצדדים - היתה בגדר כפייה על שוקרון להסכים לקיום בוררות?
אם עורכי הדין המייצגים את שוקרון (אורי קידר ובועז בן צור) יצליחו לשכנע את השופט כי שוקרון נאלץ להסכים לבוררות שלא מרצונו החופשי, תחת איום על חייו - ייתכן שבית המשפט יבטל את הסכם הבוררות. עניין נוסף שייאלצו להוכיח הוא כי הבורר ברם אוים או הושפע על ידי העבריינים שבחרו בו. ברם העיד במסגרת הליך הבוררות כי כלל לא זיהה את מאיר אברג'יל, ורק לאחר שיצא ממשרדו הפנו עובדי משרדו את תשומת לבו לכך שמדובר בעבריין.
לדברי ברם, מאז תחילת הבוררות לא פנה אליו אף אחד, ולא היתה עליו השפעה מכל סוג. ברם ציין עוד כי לא פגש מאז את אברג'יל, וכי "יחזקאל", העבריין שייצג לכאורה את שוקרון, היה הדומיננטי יותר בבחירת הבורר.
נקודת התורפה בטיעוניו של שוקרן היא זו: לפי טענת לנדאו, שוקרון עצמו הצטייד בעבריין שייצג אותו מול אברג'יל. אותו עבריין מטעם שוקרון גם נכח בפגישה שבה נבחר ברם לשמש כבורר. כלומר, נוצר מאזן אימה לפיו פעלו הצדדים - ובו שני אנשי העסקים לנדאו ושוקרון יוצגו על ידי העבריינים בהליכים שקדמו לבוררות.
בית המשפט לא ימהר להתערב
יש לזכור שעצם הפנייה לאברג'יל ופגישות עמו, או עם כל עבריין אחר, אינן מהוות עבירה פלילית. בנוסף, עיתוי הפנייה של שוקרון לבית המשפט מעורר גם הוא תהיות: הבוררות שאותה הוא מבקש לבטל מתנהלת זה כשנתיים וחצי. מצד אחד, אברג'יל נמצא במאסר זה יותר משנתיים, וממתין להכרעה בעניין הסגרתו לארה"ב; אם כך, מדוע לטענת שוקרון הוסרו איומיו רק עכשיו? מצד שני, יש להניח ש"חיילים" מארגון הפשיעה של אברג'יל עדיין פעילים בשטח.
אם לא די בכך, נטיית בתי המשפט היא לא להתערב בהסכמות הצדדים ובהליכי בוררות. בהיבט זה, בקשתו של שוקרון לבטל הסכם בוררות היא נדירה. בדרך כלל פונים צדדים לבית המשפט רק כדי לבטל פסק בורר שכבר ניתן. בקשה כזו מנומקת לרוב בפגמים מהותיים שנפלו בהליך הבוררות, התנהלות בעייתית של הבורר או קשרים אישיים שלו.
בתי המשפט מעוניינים לעודד את הליכי הבוררות כדי למנוע עומס על השופטים. לכן השופטים אינם נוטים לקבל בקשות לביטול בוררות, כדי שלא יוצפו בהן. בנוסף, השופטים אינם מעוניינים לאפשר לצד שהפסיד בבוררות לפנות לבית המשפט, כמעין ערעור על פסק הבורר.
אם כן, מה צפוי בהמשך בפרשת רציו?
התרחיש הראשון: ביהמ"ש ידחה את הבקשה לביטול הבוררות
בית המשפט ידחה את הבקשה על שני חלקיה. השופט יחליט שלא לבטל את הסכם הבוררות, ולהותיר את הבורר עו"ד אסף ברם בתפקידו. במצב כזה, הבוררות תחזור למשרדו של ברם, שלא ביקש להתפטר מתפקידו, ותמשיך מהמקום בו הפסיקה. לפי הסכם הבוררות, ברם צריך כעת למנות שמאי שיוסכם על הצדדים, על מנת שיקבע את שוויין של 15% ממניות רציו שהיו אמורות להיות מוקצות לגלובוס. לפי ההסכם, רציו תרכוש את המניות הללו מגלובוס או משוקרון כדי להביא לסיום היחסים ביניהם. השמאי שימונה צריך להיות מוסכם על שני הצדדים. במידה ששוקרון יערער על ההחלטה להחזיר את הבוררות לברם, ההערכה היא שהערעור לבית המשפט העליון ייארך עד כשנתיים בשל לוח הזמנים העמוס של בית המשפט העליון.
התרחיש השני: הבקשה לביטול הבוררות תתקבל במלואה
הבקשה תתקבל במלואה. הסכם הבוררות יבוטל לגמרי והבורר יועבר מתפקידו. במקרה כזה הצדדים ייפגשו שוב בבית המשפט. לפי הסכם העקרונות שגובש באפריל 2005, רציו תקצה לשוקרון 15% מהון המניות המונפק שלה. רציו עדיין לא ערכה רישום מניות שבו רשום שוקרון כבעל 15% ממניות בחברה. לכן, שוקרון יפנה לבית המשפט ויתבע לקיים את הסכם העקרונות ולהסדיר את רישומו כבעל מניות ברציו. בנוסף, לפי עו"ד אורי קידר המייצג אותו, הוא יתבע מיליוני שקלים בגין הנזקים הכספיים שלטענתו נגרמו לו ולגלובוס בשל אי קיום ההסכם כלפיו. התביעה שמתנהלת כעת בבוררות תתנהל אז בבית המשפט. במקרה כזה, לאחר ערעורים לבית המשפט העליון יסתיים התיק לכל המוקדם בעוד חמש שנים.
התרחיש השלישי: הבורר ברם יועבר מתפקידו
השופט יחליט שלא לבטל את הסכם הבוררות, אך יעביר את הבורר ברם מתפקידו. תרחיש כזה עשוי להתפתח לשני כיוונים: השופט ילחץ על הצדדים להסכים להתדיין אצל בורר שייקבע על ידי השופט. תרחיש זה אפשרי, אך יש לזכור שהשופט אינו יכול לכפות את דעתו בעניין. בשונה מבית המשפט, בהליך בוררות לא ניתן לכפות על צד להתדיין בפני אדם שהוא אינו מעוניין להידון בפניו.
האפשרות השנייה היא שהשופט יורה לצדדים לבחור בורר אחר בהסכמה משותפת. לאור רמת האמון הנמוכה בין הצדדים והטחת ההאשמות החמורות ביניהם, ייתכן שהם יתקשו להגיע להסכמה בעניין. ואולם, במידה שהשופט יהיה אסרטיבי והדבר יהיה לטובת הצדדים, הם ייאותו להתחיל בבוררות בפני בורר אחר שלא נבחר על ידי עבריינים.
בהסכם הבוררות שנחתם בין הצדדים בסוף 2007, הוסכם כי עו"ד ברם הוא שיקיים את הליכי הבוררות. העברתו מתפקידו נוגסת ביסודות הבסיסיים של הסכם הבוררות. אם הצדדים לא יסכימו על בורר חלופי, ייאלץ השופט לחשוב על פתרון יצירתי כדי להחזיר את הסכסוך להליך של בוררות אצל בורר אחר מזה שהסכימו עליו במפורש.
בכל מקרה, במקביל להליך שמתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נידון כיום ערעור של גלובוס בבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (ראו תיבה).
הגז, הבוררות והעבריינים: הסיבוך עשוי להימשך שנים
מאת הילה רז
19.9.2010 / 6:57