חינוך סאבפריים

>> "עד לאחרונה חשבתי שלעולם לא תהיה לי הזדמנות נוספת לעסוק בתעשייה כה הרסנית מבחינה חברתית כתעשיית משכנתאות הסאבפריים", אמר סטיב איסמן, מנהל קרן גידור שהרוויח הרבה כסף במשבר הכלכלי על ידי הימור נגד מניות הבנקים, לקונגרס האמריקאי ביוני. "טעיתי. תעשיית החינוך למטרות רווח בהחלט משתווה לכך".

המכללות האמריקאיות הפועלות מתוך כוונות רווח זוכות באחרונה לביקורת ציבורית נוקבת, וממשל אובמה נערך להטיל עליהן רגולציה נוקשה. אף כי כמה פרשיות שאירעו באחרונה הוכיחו את הצורך ברגולציה טובה יותר, אפלייה נגד המגזר הרווחי עשויה להרחיב את הנזק.



הרעיון שרווח הוא מניע שפל מדי לעסק מעודן כחינוך הוא רעיון נפוץ. אפילו השמרנים בבריטניה, הנחושים בדעתם להציג רפורמות חינוכיות רדיקליות, מתחו את הקו בכך שהצהירו כי לא יתמכו במימון ממשלתי לבתי ספר הפועלים בכוונת רווח. ארה"ב היתה ליברלית יותר; ועל רקע הקיצוצים בתקציבי החינוך בה, המגזר הרווחי מצליח דווקא לפרוח. בין 2008 ל-2009, כ-3,000 מכללות למטרות רווח הכשירו 3.2 מיליון סטודנטים - 59% יותר מב-2005 ו-11.7% מכלל הסטודנטים במדינה.



ואולם מדו"חות ממשלתיים שפורסמו באחרונה עולה כי לחלק מאותם מוסדות יש מודל עסקי מטריד ומוכר: למכור מוצרים באיכות נמוכה לאנשים שמשלמים בעזרת הלוואות בסבסוד ממשלתי. משרד החינוך האמריקאי דיווח כי רוב התלמידים ברבות מאותן מכללות מגיעים לחדלות פירעון על הלוואותיהם. בדומה, חקירה שנערכה על ידי משרד החשב הכללי (gao) גילתה כי גם מוסדות חינוך מובילים למטרות רווח, כמו קפלן ואוניברסיטת פיניקס, עוסקים בנהלים מפוקפקים בניסיון להשיג תלמידים ומעודדים אותם ללוות סכומי כסף גדולים כדי לשלם עבור הלימודים.



אחד החוקים השנויים ביותר במחלוקת במסגרת חקיקה החדשה שתוצג ב-1 בנובמבר, הוא הדרישה שקורס יקבל זכאות לשימוש בהלוואות ממשלתיות רק אם מספיק סטודנטים או סטודנטים לשעבר בקורס מצליחים לעמוד בהלוואותיהם. המכללות למטרות רווח טוענות כי שיעור הנושרים שלהן גבוה יותר, מאחר שהסטודנטים שלהן עניים יותר מאלה הלומדים במסגרות הציבוריות והפועלות ללא מטרות רווח, וכי דרישה זאת פשוט תגביל את הגישה לחינוך גבוה לעניים.



דון גראהם, מנכ"ל וושינגטון פוסט קומפני, שמחזיקה בקפלן, הציע שהמכללות הפרטיות יידרשו לספק מימון חוזר של כל שכר הלימוד במקרים שבהם הסטודנט מחליט לנשור בסמסטר הראשון, כדי "לנפות את כל השחקנים הגרועים" מהתעשייה.



לא קל למצוא הצעות בונות בסוגיה שהשיח בה משלב בין התחסדות רטורית לעיקרון חשוב. ההתחסדות ניכרת. הימין בארה"ב מצביע על הצעות הנשיא ברק אובמה כסימן נוסף לכך שהוא שונא קפיטליזם. ואולם המכללות הפועלות למטרות רווח אינן בדיוק נער הפוסטר ליזמות חופשית: הן נתונות תחת רגולציה כבדה, בין היתר משום שהממשלה היא זו שמעניקה את מרבית ההלוואות לסטודנטים שלהן. השמאל, מהזווית החברתית, טוען כי מדובר בעסקים גדולים שעושקים את האזרח הקטן.



העיקרון החשוב? התמקדו באיכות החינוך, ולא בבעלות. מכללות מסוגים שונים אשמות בשיווק מפוקפק. יש להעניק להן יחס שווה. חוקים טובים, כמו זה שהציע גרהם, צריכים לחול הן על מכללות עם כוונות רווח והן על אלה ללא כוונות רווח. מתן יחס שונה למכללות עם כוונות רווח עלול לשלול מהסטודנטים את היתרונות המלאים של חדשנות ויעילות שסיפקו מניעי הרווח לחינוך הגבוה. זה באמת יהיה "הרסני מבחינה חברתית".