בג"ץ: אין להפלות לרעה אלמנה שנישאה לעומת אלמנה ידועה בציבור

>> אלמנה שלא נישאה בשנית אך חיה כידועה בציבור, דינה כאלמנה שחזרה ונישאה - ולכן היא לא תהיה זכאית יותר לקצבת שארים או קצבת תלויים מכוח בן זוגה המנוח, כך קבע אתמול בג"ץ בהרכב מורחב של שבעה שופטים.

ההחלטה ניתנה בעקבות עתירותיהן של חמש נשים לבג"ץ נגד בית הדין הארצי לעבודה, שקבע באפריל 2007 כי אין לעשות הבחנה בין אלמנה שנישאה בטקס דתי לבין אלמנה שחיה כידועה בציבור, לעניין הפקעת הזכאות לקצבת תלויים או שארים של הביטוח הלאומי וכשם שהקצבה נשללת מאלמנה שנישאה בשנית, כך היא תישלל גם מאשה שהקימה תא משפחתי חדש עם ידוע בציבור ללא נישואים. פסק הדין, שאישר למעשה את החלטותיו של המוסד לביטוח לאומי להפסיק לשלם לאלמנות שהוכרו כידועות בציבור קצבת שארים וקצבת תלויים, ניתן על ידי נשיא בית הדין סטיב אדלר, והשופטים יגאל פליטמן ושמואל צור.



השופטת אסתר חיות, אליה הצטרפו כל ששת השופטים הנוספים שבהרכב - הנשיאה דורית ביניש והשופטים אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי, עדנה ארבל וחנן מלצר - החליטה לדחות את העתירה.



חיות הסבירה כי קצבאות שארים ותלויים המשולמות על פי חוק הביטוח הלאומי נועדו לפצות על אובדן התמיכה הכלכלית שהיתה נתונה לאלמנה מבן זוגה, ולשמר את רמת חייה פחות או יותר כפי שהיתה לפני הפטירה. לכן, כשהאלמנה נישאת מחדש, פוקעת הזכות לקצבה, "זאת בשל ההנחה כי התא הזוגי החדש שהוקם יהא בו כדי למלא את החסר בהכנסה שנוצר עם מותו של בן הזוג הקודם".



לדבריה, הרציונל שבבסיס ההוראות המפקיעות את הזכות לקצבה במקרה של אלמנה שנישאה מחדש מתקיים גם כשמדובר באלמנה שהחלה לחיות עם בן זוג כידועה בציבור. "האלמן או האלמנה החיים כידועים בציבור נהנים משיתוף עם בני הזוג בהכנסות ובנשיאה בנטל ההוצאות. בהינתן משק הבית המשותף שהוא תנאי לסיווגם כידועים בציבור ובנסיבות אלה, אין הצדקה כי ימשיכו ליהנות מקצבת שארים או קצבת תלויים, שנועדו להגן עליהם מפני מחסור כלכלי העלול להיגרם עקב מות המפרנס", קבעה.



חיות אף דחתה את טענת הנשים לפיה רמת היציבות של הקשר בין בני זוג החיים כידועים בציבור נמוכה מזו של הקשר בין בני זוג שנישאו כדין, ולכן יש מקום להתייחסות השונה. לדבריה, גם אם הטענה נכונה, הרי שהחוק נתן את דעתו למקרה של חוסר יציבות וקבע כי האלמנה תהיה זכאית מחדש לקצבה "אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה". הוראה זו, לדבריה, חלה באופן שווה גם על אלמנה החיה כידועה בציבור. חיות קבעה כי התייחסות שונה לאלמנות ואלמנים החיים כידועים בציבור "עלולה ליצור מצב מפלה ואף אבסורדי בכל הנוגע לפקיעת הזכות לקצבאות שארים לעומת אלמנים ואלמנות שנישאו מחדש".



ביניש הוסיפה כי "הגם שפרשנות החוק אכן מובילה למסקנה לפיה יש לשלול את קצבת התלויים וקצבת השארים גם מאלמנות להם בן זוג ידוע בציבור, ייתכן כי יש מקום לכך שהמחוקק יסדיר עניין זה במפורש בחוק הביטוח הלאומי".



לדבריה, הפרשנות של בג"ץ לסעיף דווקא "משתלבת בצורך להכיר בשינויים המתחוללים במודל המשפחתי ובנכונות להתאים את ההסדרים המשפטיים החלים על המבנה המשפחתי המסורתי גם על תאים משפחתיים אחרים, והכל בשינויים המתחייבים מההבדלים במערכות היחסים. מטבע הדברים, החלה צודקת ושוויונית מחייבת יצירת סימטריה בין הזכויות והחובות, באופן אשר יגשים באופן מלא את תכלית החקיקה". (בג"ץ 5492/07)