פישר דחה השב"כ - לא יאבק בטרור המחשבים

השב"כ פנה לנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ולמפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, וביקש מהם כי יקימו בפיקוח גוף מיוחד למלחמה בטרור הקיברנטי (טרור מחשבים ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים אחרים).

הבנק סירב, כנראה בעיקר מסיבות של כוח אדם. בעקבות הסירוב פנה השב"כ לראשי הבנקים בישראל, והודיע להם כי בדעתו להקים גוף מיוחד בשב"כ, בראשות קצין בכיר, כנראה איש מחשבים, למלחמה בטרור הקיברנטי. במערכת הבנקאות קיימת הסתייגות רבתי מהמהלך. החשש הגדול של ראשי הבנקים הוא כי הלקוחות, בוודאי הזרים, לא יתלהבו מהרעיון כי חשבונותיהם עלולים להיות חשופים בפני השב"כ. הנושא אמור להיות מוכרע עד סוף השנה.

החשש הגדול בקרב מי שעוסקים בטרור מחשבים ובטרור נגד מערכות מתקדמות אחרות במערכת הבנקאית, וגם מחוצה לה, הוא מפני השתלטות עוינת או חבלה ע"י גורמים עוינים. לפני כשנתיים היה ניסיון חבלה כזה על אתר האינטרנט של בנק ישראל.

הניסיון הצליח בחלקו. בעקבות אותו אירוע פנה בנק ישראל לסיוע לאתר המחשבים הממשלתי שבאוצר ולשב"כ, והבעיה נפתרה. האירוע הדליק אורות אדומים בקרב כל הגורמים המאבטחים את מערכות המחשוב הרגישות במדינה. לאחרונה נערך תרגיל רחב היקף בתחום הביטחון הקיברנטי שהיקף את מוסדות הממשלה, בנק ישראל והשרות הציבורי.

החשש מפני הפלת מערכת מחשוב של הבנקים המסחריים, או חבלה במערכת, מטריד את הבנקים המסחריים, את בנק ישראל ואת השב"כ. להצלחת ניסיון כזה עלולות להיות השלכות קשות, עד כדי כאוס כלכלי. הבנקים מנסים להתמודד עם הנושא בשנים האחרונות. הם מתואמים עם האחראיים על ביטחון מערכות המחשוב בבנק ישראל. בין השאר, מדובר גם בפני התגונות בפני התקפות האקרים, על רקע מסחרי ואחר, ולא על רקע של טרור.

ככל הידוע, השב"כ מתכוון לשתול תוכנות שלו במערכות המחשוב של הבנקים כדי להגן עליהן מפני טרור קיברנטי. גם לבנק ישראל וגם לבנקים המסחריים לא ברור כרגע לאיזה רמת רזולציה התוכנות הנ"ל יכולות לרדת. החשש הוא מפני כניסה למידע כלכלי גרידא.

בנק ישראל ערוך לנושא הטרור הקיברנטי, כמו גם להמשך פעילות המערכת הבנקאית כולה במצב חרום. לבנק יש מערכת גיבוי למערכת המחשבים הראשית שלו. הבנק גם דורש מכל הבנקים המסחריים מוכנות לשעת חירום, כולל מערכת גיבויים למחשבים הראשיים. ואכן, לכל בנק יש את מערכת הגנה ואבטחה שלו.

באיגוד הבנקים סירבו להגיב לידיעה.