הפרסומאית של הקטלוג של אגאדיר: לא הייתי מצטלמת כמו המלצריות

שאר חברותיה ללוח השנה היו גם הן מונחות על מיטות שונות, עם סדינים סתורים, לבושות תחתונים, בגדי גוף וגופיות, בפוזות מגוונות – אחת עומדת על ארבע, שנייה בישיבה מזרחית, שלישית אוחזת בכרית, רביעית שוכבת על הבטן. כולן צעירות מאוד למראה, חלקן נראות כמעט ילדות. מתחת לכל תמונה כיתוב – שם המלצרית ושם הסניף בו היא עובדת. "לא הסכמתי להצטלם על המיטה שלי", גילתה לנו מיס ספטמבר, "זה בדירה של אחי".



אלה הן העובדות. מכאן הכל כנראה נתון לפרשנות. או לפחות כך מנסה לטעון קרן ארנלדס, המוח הקריאטיבי שהגה את לוח השנה הזה, ממשרד הפרסום "מו-אר" שאחראי על המיתוג והפרסום של רשת מסעדות ההמבורגר אגאדיר. היא מגדירה את הסגנון של לוח השנה "אישי, דוקומנטרי ופרוע".



"כל המצולמות הן עובדות הרשת ומעל גיל 18, הן בחרו מה ללבוש מתוך שק בגדים שהבאנו ולא בוימו בשום צורה. צילם אותן צלם אופנה מקצועי, דודי חסון, בחדרי השינה שלהן, וזה סגנון סנפ-שוט שהוא מאוד פופולארי היום", היא מסבירה.



לי זה הזכיר מודעות של נערות ליווי שמופיעות בדרך כלל בעמודים האחוריים של העיתונים. מה היתה ההשראה מבחינתכם?
"הפרויקט נעשה בהשראה של חברת האופנה אמריקן אפרל וזה מה שהן לובשות. אנחנו באים מתוך עולם של אופנה ויכול להיות שהשילוב של אגאדיר עם תמונות כאלה מעורר תמיהה, אבל כל המיתוג של הרשת הולך על קו שהוא משוחרר, אורבני וצעיר ופונה לחתך גילאים בלייני יותר. זה שאלה של איך בוחרים לראות את זה. אם רוצים אפשר לראות אותן כמושפלות ומנוצלות, אבל זה היה הדבר הכי לא מבוים. לא נגענו במצעים של המיטות. עשינו אודישנים בשביל זה, יש ברשת מאות מלצריות וברמניות, והרבה מאוד מהן רצו להשתתף. זו היתה גם חוויה שלהן. אין פה השפלה למין הנשי".



כשאת אומרת "לא ביימנו", זה אומר שהמלצרית בחרה להצטלם על ארבע? היא נעמדה ככה והצלם צילם?
"לגמרי. רוב הפעמים הצלם והדוגמנית היו היחידים שהיו בחדר. זה היה מאוד טבעי, הן לא היה מאופרות ומה שהן עשו הן עשו בעצמן. הכל מאוד אמיתי. זה משקף סוג של מציאות של נערות בגיל הזה. אף אחד לא אמר להן לעמוד על ארבע, או לשכב על הבטן. את יכולה לשאול למה לפרסם את זה. אבל לא הכריחו אותן. הבנות האלה הן נשים, לא ילדות".



את היית מסכימה להצטלם ככה?
אני לא הייתי מצטלמת ככה כי אני לא אדם מצטלם. אבל הן צעירות ויפות ומרגישות אמייזינג. אני חושבת שזה עניין של שמרנות ותפיסה, אני לא מרגישה שיש בתמונות משהו רע. הרשת מאז ומתמיד העסיקה עובדים שהחזות שלהם נעימה ומושכת. הם מקפידים על המראה החיצוני של העובדים. לכן הם מוציאים כבר עשר שנים לוחות שנה שבהם מופיעות המלצריות. יש בזה קטע סקסי ופרוע. אלה הבנות שמועסקות שם, אלה הבנות שאגאדיר בחרה לפרסם".



למה לא מצלמים לקטלוג גם את העובדים הגברים?
"זאת המסורת ואנחנו קיבלנו את זה כתנאי".



אני מודה שזאת נראית פרובוקציה מכוונת - החיבור בין בשר לבחורות על מיטות.
"יש פה אמירה שאולי לא נבלעת בקלות בשוק ההמבורגרים, ואולי בגלל שזה בשר אז זה יותר קשה לעיכול. בארץ נושא צילום האופנה הוא מאוד מיושן ושמרני. אנחנו רצינו לפרסם משהו שיהיה מעל לסטנדרט של מה שמקובל פה, ואני חושבת שזה נעשה בטעם. אין שם דברים גרוטסקיים או פורנוגרפיים. אני תמיד בעד שאימאג' יעורר משהו, אבל אנחנו לא שערורייתיים".



לוח שנה עם בחורות זה קונספט מתקדם? זה נראה כמו משהו שכבר עשרות שנים תלוי על קירות של מוסכים.
"דווקא מהמקום הפמיניסטי, חבל לי שזאת האסוציאציה. לא כל מי שעומדת על ארבע היא כנועה. יכול להיות שהיא רוצה לעמוד ככה. זה בא ממקום של כוח. לא צריך לקחת את זה לכיוון הסקסיסטי. אנחנו בעד לעבוד עם סקס ועם חופש ועם תשוקה ושחרור ממסגרות. יש תמונה אחת שהבחורה בה נראית נורא צעירה ואנשים נתקעים על זה, אבל אני רואה בזה משהו תמים ומקסים. זה לא סיפור על נערות ששבויות בחלום להיות דוגמניות ומתערטלות מול צלם. כולן עושות את זה מתוך נאמנות לאגאדיר, היה להן מקסים ולנו היה מעניין".