פישר: "ישראל צריכה לסייע לחרדים לעבוד"

סביב שולחן העץ הרחב בחדר הישיבות בקומה הרביעית של בנק ישראל בירושלים התקבלו במשך השנים לא מעט הכרעות כלכליות חשובות. שם יושבת הוועדה שמכריעה לגבי גובה הריבית במשק, שם עולים על הפרק דיונים מכריעים לגבי התנהלות הבנקים הגדולים בישראל, ושם גם נוהג נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לארח מבקרים רמי דרג מהעולם.

ביום שני לפני שבועיים, קצת לפני ראש השנה, נערך כאן מפגש לא שגרתי. פישר לקח את סמכויותיו צעד אחד קדימה, והחליט לקיים דיון ראשוני ונרחב בסוגיה כלכלית בעלת חשיבות רבה לעתידה של ישראל, מעבר לתחומי האחריות השגרתיים של בנק ישראל: השתלבות המגזר החרדי בשוק העבודה.

לפי פישר, נתוני ה-oecd על שיעורי התעסוקה הנמוכים בישראל - בין השאר בגלל השיעור הנמוך יחסית של החרדים המשתתפים בשוק העבודה - ראויים לתשומת לב אישית שלו. "הנושא הזה חשוב לכל המשק והכלכלה הישראלית", אמר בתחילת הדיון.

אבל לא רק אופי הדיון בחדר הישיבות היה חריג. גם היוזמה לקיים את הדיון הזה הגיעה ממקום לא שגרתי: דווקא העיתון החרדי "משפחה" - השבועון בעל התפוצה הרחבה ביותר במגזר - החליט להירתם למשימה ויזם את הדיון הנוגע לתעסוקת חרדים. מלבד פישר ונציגי העיתון, נכחו במפגש שר השיכון אריאל אטיאס, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, בכירים במשרדי האוצר והתמ"ת, נציגי חברות כוח אדם וחברות המעסיקות חרדים, מנכ"לי הבנקים המשרתים את המגזר (פאג"י ומרכנתיל) ואישי ציבור חרדים.

"אני יודע שבמובן מסוים, הנושאים שאנו מדברים עליהם רגישים לכם, ואנחנו במגזר החילוני אולי לא מבינים את הרגישות ואת כל ההשלכות של הדברים שאתם מנסים לטפל בהם עכשיו", אמר פישר, שנכח בדיון במשך כשלוש שעות. "אבל דבר אחד ברור: החברה הישראלית צריכה לעזור למצוא דרך לאפשר לכם להגיע למצב שבו אחוז גדול של האוכלוסייה החרדית ייצא לעבודה, יחד עם שמירת כללי החיים שלכם. זה לא רק התפקיד שלכם, אלא גם התפקיד שלנו".

מדוע בעצם שיעור התעסוקה בקרב חרדים כה נמוך? יש לכך סיבות רבות הקשורות בין השאר למרקם החיים החרדי מול אורח החיים החילוני, לרצון לשבת באוהלה של תורה, ולמחסור בכלים כמו השכלה כללית ובידע מקצועי שיאפשרו את השתלבותם בשוק העבודה.

ואולם במרכז הדיון בבנק ישראל עמדה הטענה כי על הממשלה מוטלת האחריות להפנות תשומת לב ומשאבים לעידוד התעסוקה במגזר. בין השאר, על הממשלה לפעול להקמת מרכזי תעסוקה לחרדים, להעניק תמריצים למעסיקי חרדים ולהעניק להם עדיפות בשירות הציבורי.

"כמזכיר הממשלה הייתי עד להרבה החלטות לגבי המגזר הערבי", אמר מזכיר הממשלה לשעבר, ישראל מימון, שלקח חלק בניהול הישיבה יחד עם סגן עורך "משפחה" וחבר מועצת הרשות השנייה, יוסי אליטוב. לדברי מימון, "אף פעם לא היתה בעיה בממשלה להציב תוכנית רב-מערכתית ורב-שנתית העוסקת במגזר הערבי: תקציבים לתשתיות, תקציבים לתעסוקה, תקציבים לאזורי התעסוקה ותקציבים לרווחה. יש אפילו ועדת שרים מכהנת לנושא המגזר הערבי. למיטב זכרוני - מעולם לא היתה ועדת שרים לענייני המגזר החרדי. מדוע? למה לא מצאתי תוכניות רב-שנתיות או רב-מערכתיות המטפלות בתחום הזה?"

אטיאס הסכים כי "מחדלי הממשלה" הם לבה של הבעיה. "הבעיה היא שהחרדים לא מוגדרים כמגזר", הסביר. "זה מנע מהממשלה לייצר תמריצים ותעדוף. אפשר לבנות הגדרה חדשה למגזר החרדי במטרה להעניק טיפול נקודתי, למשל בערים החרדיות. הציבור החרדי הוא האחרון שרוצה לחיות בעוני, הוא הסובל העיקרי מהמצב, אבל ודאי שאנחנו צריכים תמריצים".

ליצמן הטיל ספק בסיכוי למנות ועדת שרים לענייני המגזר החרדי: "אף ממשלה לא תעז להקים ועדה כזו, כי לעומת הערבים - אצל החרדים היא תצטרך לקיים את ההחלטות, ואין לה את הכסף הזה".

סגן שר הבריאות גם פיקפק בכך שהעלאת שיעור התעסוקה תפתור את בעיית העוני במגזר - והעלה את הדרישה החוזרת ונשנית של החרדים, לפתור את הבעיה באמצעות קצבאות ילדים: "בני ברק מתחרה עם ירושלים מי מס' 1 בעוני. אבל העובדה היא שבבני ברק, ב-80% ויותר מהמשפחות, אחד מההורים עובד. אי אפשר לדרוש ששני ההורים יילכו לעבוד - יש ילדים בבית. הגורם לעוני הוא לא ההורים שלא יוצאים לעבודה, אלא הילדים. הדרך היחידה לסייע היא קצבאות ילדים, אין פתרון אחר. אם אתם רוצים להגיד שלא צריך כל כך הרבה ילדים - אנחנו בסיפור אחר לגמרי. אבל יש כאלה שלא רוצים להגיד את זה".

אחד הנושאים המהותיים ביותר בסוגיית השתלבות החרדים בשוק העבודה הוא הסירוב של החרדים לשלב לימודים כלליים במוסדות החינוך במגזר. כיום, רוב התלמידים החרדים לומדים בישיבות תורניות שבהן עוסקים כל היום בלימוד תורה, ולא מקדישים שעות ללימודים כלליים ובוודאי שלא משיגים תעודת בגרות. בקרב הבנות המצב טוב יותר, שכן אצלן קיימות מגמות שמכשירות את התלמידות למקצועות שונים - בעיקר הוראה, אך גם בתחומים נוספים כמו עיצוב וראיית חשבון.

המאבק הקשה ביותר הוא על הכנסת לימודי הליב"ה (לימודים בסיסיים של מקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים) לבתי הספר החרדיים המוכרים שאינם רשמיים, ושזוכים לתקצוב חלקי מהמדינה. השבוע - בעקבות עתירה של שר החינוך לשעבר, פרופ' אמנון רובינשטיין, יחד עם נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה פרופ' אוריאל רייכמן וקבוצת חרדים - הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה למדינה להשיב בתוך 120 יום מדוע לא יבוטל החוק המאפשר העברת תקציבים למוסדות שלא עומדים בדרישות הליב"ה. הדיון בעתירה ייערך בהרכב נרחב של תשעה שופטים.

עמדתם של החרדים בסוגיה, שהובעה גם בדיון בבנק ישראל, היא שאין לכפות עליהם את לימודי הליב"ה. "הגברים החרדים יכולים להשלים את כל הנדרש בתוך שנה כשהם רוצים לצאת לעבודה", טענו. "הם לא צריכים את הלימודים בבתי הספר".

פישר התבטא אחרת: "כל הדברים שנאמרו לגבי מה שהממשלה יכולה לעשות נכונים. אבל צריך לשים לב לצד השני - יש את הבעיה של החינוך שיאפשר לאנשים להצליח בישראל של היום. מדובר בשאלה של תוכנית הליב"ה והיכולת לקבל דברים שהגברים החרדים לא מקבלים, כמו תואר אקדמי. אומרים שבכלכלה יש תמיד היצע וביקוש. אנחנו צריכים לעודד את הביקוש. מי שמטפל במחשב שלי הוא חרדי, והוא מצוין. יש לי במשפחה חרדים שבאו מחו"ל ועובדים מאחר ששם הם קיבלו תואר שמאפשר להם ללמוד בבוקר בישיבה, ולעבוד אחרי הצהריים - מאחר שיש להם מה שנדרש כדי לקבל שכר גבוה".

פישר גם החמיא ואמר: "אני חושב שהמגזר שלכם חכם". אטיאס השיב: "התורה מחדדת את הראש". פישר: "לא נתווכח, גם ג'וגינג מחדד את הראש".

חלק מהאשמה שתולים החרדים במדינה היא שהיא אינה מאפשרת להם לחדור לשירות הציבורי. "הדוגמה האישית שהממשלה צריכה לתת היא לפתוח את השירות הציבורי בפני החרדים", אמר איש התקשורת החרדי דודי זילברשלג. הדרישה של החרדים היא שמאחר שלחרדים אין תואר אקדמי שמהווה תנאי קבלה לעבודה בשירות הציבורי, יוכרו הלימודים התורניים בישיבות כתואר לכל דבר - והשירות הציבורי ייפתח בפניהם. "למה מי שלומד גמרא באוניברסיטת בר אילן מקבל הכרה, ומי שלומד גמרא בישיבת מיר לא מוכר?!", שאל ליצמן.

ליצמן סיפר כי תיכנן להקים מסלול לאחיות במגזר החרדי, אך במשרד הבריאות אמרו לו כי לא ניתן להקים את המסלול, מאחר שלנשים החרדיות אין תעודת בגרות. "אמרתי להם: 'אבל יש להן תארים מקבילים של מורה מוסמכת'. עברו חודשיים, והזדמן לי להיות אורח כבוד באוניברסיטת תל אביב, לצד שגריר ארה"ב ג'יימס קנינגהם. דיברתי אתו, ואז ניגשה אליו פרופ' רבקה כרמי, מאוניברסיטת בן גוריון, ואמרה לו באנגלית: 'אדוני השגריר, בנושא האחיות הבדוויות, מצאנו פתרון. לא צריך בגרויות'. יכול להיות שהיא חשבה שאני לא מבין אנגלית. עמדתי שם ולא הגבתי. למחרת באתי למשרד. אני לא רוצה לומר שהפכתי שולחנות, אבל מאותו רגע הבנתי שמה שמגיע למגזרים אחרים, לא מגיע לציבור החרדי".

אליטוב מהעיתון "משפחה" הצטרף לטענה זו. "אנחנו קובלים כאן היום על רבבות אנשים שמחפשים עבודה, או נקלעים למקומות עבודה ולא מצליחים לפרנס את ילדיהם. הם נתקלים בגילויי גזענות קשה מאוד בחברות. הדרך הקשה שעובר החרדי שם היא כמעט בלתי אפשרית. אין אפילו חוק אחד שנותן איזושהי הכרה בשנות לימוד של החרדים, אפילו למי שרוצים להיות מורי נהיגה או יועצי מס. זה נראה כאילו המדינה התאהבה במצב הזה: להתקיף ולהקשות".

מנכ"ל בנק מרכנתיל דיסקונט, יעקב טננבאום - חרדי בעצמו - הציג עמדה שונה לחלוטין מהמקובלת במגזר החרדי: "הציבור החרדי חזק וחכם ויודע מה הוא רוצה, ואם הוא ייקח את עצמו בידיים הוא יגיע לאן שהוא רוצה. אל תחכו לממשלה, בואו ניקח את עצמנו בידיים. הציבור החרדי רוצה וצריך לעבוד יותר מכל ציבור אחר במדינת ישראל".