וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קיסם במקום מקל

נתי טוקר

21.9.2010 / 7:03

מתחת לכיפה



>> הוא אחד הרבנים הידועים במגזר החרדי. נמוך קומה, זקן שיבה מעטר את פניו ובידו תמיד ספר לימוד. למלה שלו יש השפעה רבה על חוגים נרחבים מאוד בקהילה החרדית. עוזרו ביקש שאסיע אותו לביתו בנסיעה קצרה בחזרה משהות משותפת בניחום אבלים.

"כבוד הרב", שאלתי במהלך הנסיעה, "למה אתם לא מוכנים לשלב לימודי ליב"ה במוסדות החינוך החרדיים? הרי לאורך כל הדורות אדם היה חייב ללמד את בנו אומנות. בדור שלנו לא צריך לצאת לעבוד?"



"נו, ומה הבעיה לצאת לעבוד?" הוא שאל. "מי שרוצה לצאת לעבוד יכול תמיד לעשות זאת. "אבל הרב", הקשיתי. "בעולם של היום, כדי להתפרנס בכבוד חייבים ידע בסיסי, במקצועות כמו אנגלית ומתמטיקה".



"באמת?" הוא הביט בי מופתע. "מי שלא יודע אנגלית ומתמטיקה קשה לו למצוא עבודה? באמת צריכים את זה? נו, את זה לא ידעתי".



השיחה הזו חושפת את המורכבות שבה מתנהל המגזר החרדי: מצד אחד, ההנהגה הרבנית והפוליטית מנסה לשמר בכל כוחה על עיקרון ההיבדלות, עד כדי חוסר התמצאות בסיסית בכל הנוגע להתנהלות העולם המערבי. המטרה היא לעשות הכל כדי למנוע מהצעירים החרדיים לפזול לעולם החילוני המתירני - גם במחיר של עוני.



ואולם, מצד שני, המגזר הוא כבר לא קהילה קטנה וקונפורמיסטית. השטח מבעבע. העוני כבר בלתי נסבל, הקולות הטוענים שאי אפשר לסגור קבוצה גדולה כל כך של גברים בהיכלי הישיבות גוברים והולכים, והנורא מכל - מתפתח לו מעמד ביניים חרדי ששומר על אורח החיים החרדי, אבל פה ושם רוצה גם ליהנות מתענוגות העולם הזה.



בבני ברק לא שמעו על ארגון ה-oecd, וגם לא על מסקנותיו לגבי שיעור התעסוקה בישראל. אבל צעירים חרדים רבים כבר לא רואים את עצמם חלק אינטגרלי מהקהילה החרדית. הם החרדים החדשים. הם יוצאים לרכוש השכלה, משרתים בצה"ל במסגרות מותאמות, חיים חיי רווחה ואפילו, רחמנא ליצלן, גולשים באינטרנט.



איך מיישבים את המתח בין ההנהגה החרדית לשטח? כיצד מוצאים את המתווה הנכון לעידוד התעסוקה בקרב החרדים - שיהיה אפקטיבי, אבל לא ירגיז את ההנהגה החרדית ויגרום לה לצאת למלחמה שבה כולם יפסידו?



שיטת המקל והגזר היתה יכולה להיות פתרון לא רע במקרה כזה. אבל כאן זה לא יעבוד. כשעוסקים במרקם כה עדין, צריך לאמץ שיטה חדשה: הקיסם והגזר הגמדי.



העיקרון מורכב, אך אפשרי: להכות, אבל בעדינות. לפתות, אבל במידה. במקום לפתוח במלחמת חורמה על לימודי הליב"ה ולאיים בעצירת תקציבים למוסדות החרדיים, אפשר להגיע להישגים משמעותיים בהתנהלות רגישה ומבינה. במקום לזרוק תקציבי ממשלה גדולים על עידוד תעסוקה, אפשר לטפל בבעיות נקודתיות, כמו מוקדי אבטלה בערים החרדיות.



הדיון שנערך בבנק ישראל בהשתתפות סטנלי פישר הוא יישום ראשון של שיטת הקיסם והגזר הגמדי. פישר הקשיב, החניף, הבין והצדיק - אבל גם הביע את עמדתו הברורה. מנגד, הדיון בבג"ץ שייערך בקרוב בנושא חיוב לימודי ליב"ה אצל חרדים, עשוי לפורר הכל: במקום קיסם תהיה זו אלה כבדה, ובמאבק באלות משטרתיות המגזר החרדי כבר מורגל היטב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully