כלל ומגדל מתחרות על מימון תחנות הכוח של דלק ב-110 מיליון דולר

>> המינוף הגבוה של קבוצת דלק מול הבנקים בישראל פותח דלת לכניסת משקיעים מוסדיים לענף התשתיות. ל-themarker נודע כי חברת הביטוח מגדל וכלל ביטוח מקבוצת אי.די.בי הן המתמודדות בימים אלה על מימון תחנות הכוח המתוכננות של דלק בנילית ובמחלבת תנובה באלון-תבור. באופן מפתיע, נפקד מן ההתמודדות מקומם של הבנקים המקומיים.



מדובר בפרויקטים להקמת תחנות כוח בהספק כולל של כ-100 מגה-ואט ובהשקעה כוללת של כ-110 מיליון דולר. לפי הערכות, נמנעו כמה מן הבנקים מלגשת למכרז בשל מגבלת לווה בודד. מגבלה זו תוחמת את האשראי שיוכל בנק להעמיד עבור לווה בודד ל-15% לכל היותר מהונו העצמי. כך למשל, נמנע בנק הפועלים מלהצטרף לקונסורציום המממנים של דלק בפרויקט פיתוח מאגר הגז הטבעי "תמר".

ואולם, חשיפת האשראי של קבוצת דלק גבוהה גם בקרב יתר הבנקים - כך שלפי הערכות, העדיפה דלק שלא לחסום את יתרת האשראי הפתוח לה עבור מימון פרויקטי תחנות הכוח, הנחשבים לבעלי סיכון נמוך יחסית.



כניסת גופים מוסדיים למימון פרויקטים כבר בשלב ההקמה נחשבת לנדירה בשוק המקומי. זאת, משום הסיכון הגבוה יחסית בשלב זה - ומשום היעדר ידע שהיה עד כה נחלתן של מחלקות מימון הפרויקטים בבנקים. למעשה, מימון מוסדי בשלב ההקמה ניתן עד כה בפועל רק בפרויקט הנתיב המהיר לתל אביב - בידי מגדל, המחזיקה 75% מהחוב לצד בנק לאומי. כלל ביטוח (באמצעות כלל מימון) אמורה להוביל בימים אלה את המימון המוסדי (40%) בפרויקט להקמת תחנת הכוח של דוראד באשקלון.



הרישיון של תנובה מעוכב חצי שנה



קבוצת דלק, באמצעות החברה הבת דלק תשתיות (בבעלותה המלאה), מתעתדת להקים בשטח מפעל נילית שברמת גבריאל, תחנת כוח בהספק של 48 מגה-ואט ובעלות מוערכת של 46 מיליון דולר. מדובר בתחנה הפועלת בטכנולוגיית קו-גנרציה - ייצור מקביל של חשמל וקיטור - כך שהקיטור המיוצר נרכש בידי המפעל הסמוך כמו גם חלק מסוים מן החשמל, ויתרת החשמל נמכרת ללקוחות פרטיים אחרים או לרשת החשמל. דלק מחזיקה במיזם זה 57% מן הזכויות, בעוד שיתרת המניות (43%) מוחזקות בידי חברות סיגמא-אפסילון ועדי אנרגיה.



במקביל, נכלל במכרז המימון גם הפרויקט להקמת תחנת הכוח עבור מחלבת תנובה באלון-תבור. מדובר בפרויקט להקמת תחנת קו-גנרציה בהספק 55 מגה-ואט ובעלות של 63 מיליון דולר. התחנה תופעל בגז טבעי ותספק את צורכי החשמל והקיטור של המחלבה ושל מפעל "בעמק" הסמוך - כאשר את העודפים תמכור לצרכנים פרטיים אחרים ולחברת החשמל. שתי התחנות מוקמות בשיטת b.o.o (build, own, operate) שבמסגרתה תקים דלק את התחנה, תפעיל אותה עבור צורכי המפעלים למשך 25 שנה - ובתום התקופה תמשיך להחזיק בבעלות על התחנה. שתי התחנות תוכננו לפעילות מסחרית כבר בשנת 2013. ואולם רישיון ייצור החשמל לתחנה במחלבת תנובה מעוכב זה כחצי שנה. זאת, בעקבות כינונה של הוועדה הבין-משרדית לבחינת הבעלויות הצולבות במשק האנרגיה, שבין ספקי הגז הטבעי למשק לבין ליצרני חשמל פרטיים.



כפי שפורסם בעבר ב-themarker, עבודת הוועדה מתעכבת בעקבות חילוקי דעות פנימיים בין חבריה. רשות הגז תומכת בפתיחת שוק החשמל לספקי גז, והמליצה כי ספק גז טבעי יוכל להחזיק עד 10% מסך כושר ייצור החשמל הכולל במשק; בעוד רשות החשמל המליצה כי ספק גז טבעי למשק לא יוכל להחזיק בתחנות כוח קונבנציונאליות, ובאשר לתחנות קו-גנרציה - יוכל להחזיק עד 50% מהשוק, אך ללא שליטה בכל מתקן.



דלק תשתיות, בניהולם של משה קראדי וסילביו וויטיניג, כבר מפעילה כיום תחנת כוח בשטח מתקן ההתפלה באשקלון, המספקת 87 מגה-ואט, ומתעתדת להקים תחנת כוח נוספת בהספק של 130 מגה-ואט לצד מתקן ההתפלה המתוכנן בשורק. כמו כן סיכמה דלק עקרונית על רכישת 84% ממניות פרויקט אשכול-גת - פרויקט להקמת תחנת כוח קונבנציונלית בקרית גת בהספק של 240 מגה-ואט, ובהשקעה של 280 מיליון דולר.