חברות הסלולר בלחץ: מפעיל נוסף ייכנס לשוק

הפחתת תעריפי הקישוריות הסלולריות היתה רק יריית הפתיחה במהלך גדול הרבה יותר של משרד התקשורת. במשרד מבקשים להגביר את התחרות בשוק הסלולר, בעיקר באמצעות היא הכנסת מפעיל סלולרי נוסף.

במשרד התקשורת עובדים בימים אלה במרץ על פרסום מכרז תדרים חדש שעתיד לשנות את פני שוק התקשורת בישראל ואת מצב התחרות בשוק הסלולר בפרט. אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, המכרז אמור להתפרסם היום. עם זאת, תיתכן גם דחייה קצרה במועד הפרסום עד אחרי שמחת תורה. במשרד מקווים כי המפעיל הסלולרי הנוסף יתחיל לפעול במהלך 2012.

מדינת ישראל היא האחראית על ניהול משאב התדרים בתחומיה. מדובר במשאב המצוי כיום במחסור. כל תדר מוקצה לשירות מסוים - כמו שידורי רדיו fm או שידורי טלוויזיה - ובתדרים רבים עושים הצבא וכוחות הביטחון שימושים עליהם אסור לדבר.

כיום יש למדינה תדר פנוי בתחום שמספרו 2.1 גה"ץ. על גבי תדר זה ניתן ומקובל להעביר שידורי gsm בדור 3, כלומר ניתן להכניס פעילות סלולר - וזה בדיוק מה שמשרד התקשורת מתכוון לעשות. המשרד יפרסם מכרז על התדרים, והמרבה במחיר יוכל לרכוש אותם ולהקים בעזרתם חברת סלולר חדשה.

לא ולא. הכוונה היא למפעיל מלא, בעל תשתיות ואנטנות משלו - בדיוק כמו סלקום, פלאפון ופרטנר. מפעילים וירטואליים, או בלועזית mvno, הם מפעילים שאין להם תדרים ואנטנות, ש"רוכבים" על תשתיות המפעילות הקיימות.

משרד התקשורת יקיים מכרז על כמות תדרים שתספיק לשתי מפעילות סלולר, לפחות מבחינה טכנולוגית. התדרים נועדו אך ורק למפעילים חדשים בענף, ומשרד התקשורת קובע במסמכי המכרז כי מפעילות הסלולר הקיימות לא יוכלו לרכוש את התדרים, כדי, למשל, להרחיב את יכולות הרשת שלהן.

במכרז התדרים יש מתמודדת בטוחה אחת: מירס. חברת הסלולר הקטנה במדינה, עם כ-500 אלף לקוחות בלבד, עובדת כיום על טכנולוגיה ישנה בשם iden. מדובר בטכנולוגיה שנעלמת והולכת מהעולם, ואינה מאפשרת למירס להשיק אפליקציות חדשות ולהתחרות עם שלוש החבורות הגדולות בשירותי תוכן - שהם כיום מנוע הצמיחה של עולם הסלולר.

מירס, אם היא חפצת חיים, חייבת לגשת למכרז, לרכוש לעצמה תדר ולהקים עליו רשת סלולר חדשה בפרוטוקול gsm. אם וכאשר תזכה מירס בתדרים חדשים, היא תוכל לשדרג את התשתית שלה, להפוך לספק סלולר לכל דבר ולהתחרות ראש בראש בשלושת ענקי הסלולר המקומיים. חמושה בתדרים ובתשתית חדשה, תוכל מירס להתמודד לראשונה במגזר הלקוחות הסובל מתחרות מאוד נמוכה - המגזר הפרטי.

לא. יש עוד שתי חברות שהביעו עניין במכרז התדרים: 012 סמייל של יוסי מימן ו-018 אקספון של חזי בצלאל. שתי החברות צפויות לכל הפחות לרכוש את מסמכי המכרז, ולהחליט אם יהיה להן משתלם יותר לגשת אליו ולהקים פעילות סלולר מלאה, או לוותר על התדר ולהקים פעילות סלולר וירטואלית. יש לזכור כי שתי החברות האלה הגישו כבר בקשה לרישיון מפעיל וירטואלי, והן יבחרו במסלול להקמת רשת מלאה רק אם תנאי המכרז יהיו אטרקטיביים.

משרד התקשורת, בעצה אחת עם האוצר, עושה הכל כדי שמכרז התדרים יהיה אטרקטיבי, כך שישתלם יותר לחברות לבחור בו ולא במסלול הווירטואלי, שתרומתו לתחרות פחותה. לצורך כך מכרז התדרים רצוף הקלות, כמו מנגנון החזר כסף למפעילה החדשה - גם על תשלום דמי רישיון וגם על תשלום אגרות תדרים - בהתאם לנתח השוק שהיא תצליח להשיג. מדובר למעשה במנגנון שנועד לדחוף את המפעילה להגדיל במהירות את בסיס הלקוחות שלה. במקור נקבע עוד כי המפעילה החדשה תהיה פטורה גם מתמלוגים למדינה (סכום של 2.5% מהמחזור של כל מפעילת סלולר ב-2011), אך האוצר התנגד לפטור והסעיף יצא מהמכרז הנוכחי.

הקלה חשובה בהרבה היא זו הקובעת שהמפעילה החדשה לא תהיה חייבת להגיע לפרישה מלאה בכל אזורי הארץ ביום ההשקה, אלא תהיה מחויבת בפרישה גיאוגרפית של 20% מהמדינה בלבד בתוך שנתיים מיום השקת הפעילות. סעיף זה יאפשר למפעילה החדשה להקים את הרשת בהדרגה, במקביל לגידול בבסיס הלקוחות.

הפתרון לבעיה זו מכונה נדידה פנים-ארצית. למעשה, משרד התקשורת יחייב את מפעילות הסלולר הקיימות לספק כיסוי למפעילה החדשה במקומות בהם היא לא תספיק להקים תשתית עצמאית. במכרז נקבע שהרשת החדשה תוקם בהדרגה, ותוך שבע שנים תצטרך המפעילה החדשה להגיע לפרישה וכיסוי של 90% משטח המדינה. את שירותי הנדידה תרכוש המפעילה החדשה מהמפעילות הקיימות בתשלום.

מכרז התדרים יתפרסם בימים אלה ממש. בשלב הראשון יתאפשר לחברות להגיב ולהעיר על תנאי המכרז הנוכחיים, ואם יהיה צורך יוכנסו בו שינויים. בשלב שני ייבחרו החברות שעולות שלב במכרז בהתאם לעמידה בתנאי סף, ורק בשלב השלישי תהיה התמחרות כספית בין החברות.

התהליך צפוי להימשך כשישה חודשים לכל היותר. מסיום המכרז ייקח לחברה הזוכה (או לחברות הזוכות) לפחות 12 חודשים להקים רשת סלולר חדשה ולהשיק פעילות מסחרית. על פי תסריט כזה, ההשקה של רשת הסלולר החדשה תהיה רק ב-2012.

אין סתירה בין כניסת מתחרים בעלי תשתית לשוק הסלולר לבין מפעילי mvno. מפעילות סלולר חדשות שיקימו תשתית מתאימה יוכלו לאכלס את הרשת שלהן במהירות אם יארחו עליה מפעילות סלולר וירטואליות. השילוב בין מפעילת סלולר חדשה, שחייבת למלא את הרשת שלה כמה שיותר מהר, לבין מפעילות וירטואליות, עשוי ליצור סביבה תחרותית ודינמית.

הרבה מאוד כסף. ננסה לפרט: ראשית תצטרך המפעילה לרכוש את התדרים. בתחילה דובר על מחיר מינימום של 180 מיליון שקל עבור התדרים לבדם, אך ל-themarker נודע שמאז שונה המכרז וכעת ההצעה על התדרים תתחיל בסכום מינימום נמוך של 10 מיליון שקל בלבד. כמובן, מעצם טבעם של מכרזים המחיר עשוי לעלות עד מאות מיליוני שקלים.

לאחר הזכייה בתדרים תצטרך המפעילה החדשה להשיע בהקמת רשת. רכישת ציוד רשת, הכולל אנטנות וציוד ליבה, תעלה בין 150 ל-200 מיליון דולר. בנוסף, המפעילה החדשה תצטרך לרכוש אתרי נדל"ן בהם תוכל להניח את האנטנות. למירס יש יתרון כלשהו על המתמודדות האחרות, עם כ-500 אתרי אנטנות שמחזיקה החברה בישראל, אבל להקמת רשת דור 3 חדשה דרושים כ-1,500 עד 2,000 אתרים ברחבי הארץ. מלבד כל אלה צפויות למפעילה החדשה הוצאות גדולות מאוד על שיווק ורכישת לקוחות.

מירס נרכשה בדצמבר 2009 על ידי פטריק דרהי, שהוכיח שיש לו כיסים עמוקים. בנוסף, נראה שגם בקופת החברה יש מזומנים. דרהי הוא גם בעל המניות הגדול בחברתhot, וצפוי בשלב מסוים למזג את מירס עם חברת הכבלים.

מתחרה פוטניצאלית נוספת, 012 סמייל, נמצאת בשליטת טייקון הגז יוסי מימן, שלא סובל ממצוקת כספית. גם חזי בצלאל, הבעלים של המתחרה הפוטנציאלית אקספון, ביקש בעבר לרכוש את מירס תמורת 200 מיליון דולר, כך שיש לו מקורות מימון.

בכל אופן, הקמת רשת חדשה תחייב את החברות בגיוס כסף, אם באמצעות בנקים או באמצעות הציבור (אג"ח או הנפקה), כך שכל אחת מחברות אלה, אם תחליט על השקעה בסדר גודל כזה, תיקח על עצמה סיכון לא קטן.

מחברות בינלאומיות בתחום תשתיות התקשורת, כמו אריקסון ונוקיה סימנס. באחרונה נכנסו לפעילות בענף חברות תשתית סיניות גדולות, כמו zte ו-huawei. ידוע כי חברת מירס כבר נפגשה עם חלק מהחברות האלה.

מפעילת סלולר חדשה, שתיכנס לשוק רווי, תהיה חייבת להתמודד גם בגזרת המחיר כדי לצבור לקוחות. לפי ניתוח של חברת שלדור בעניין, שבוצע עבור משרד האוצר, מחירי הסלולר בישראל עשויים לרדת בכ-20% כתוצאה מהתגברות התחרות, וחשבונית סלולר ממוצעת בישראל תוזל ב-24.5 שקל. בסך הכל החיסכון לצרכנים צפוי להסתכם בסכום של 3.3 מיליארד שקל, כסף שיהיה פנוי לציבור להוצאה באפיקים אחרים.

לפי הניתוח של שלדור, עקב הגברת התחרות מפעילות הסלולר הקיימות יצטרכו להיפרד מכ-1,000 עובדים - אך אותו מספר של עובדים צפוי להיקלט בתעשיות נלוות שיתחזקו עקב העצמת התחרות בענף הסלולר.

מפעילות הסלולר מעלות שלושה טיעונים מרכזיים נגד מכרז התדרים. ראשית, טוענות החברות, יש לאפשר להן להתמודד במכרז התדרים באופן שוויוני, ואין זה מן הצדק לשריין מכרז על משאב ציבורי רק לחברות מסוימות. שנית, טוענות החברות, אין זה הוגן לתת הקלות למפעילות סלולר חדשות. לפי טיעון זה, מפעילות הסלולר שילמו במיטב כספן, תוך סיכון גדול, על הקמת רשת סלולר בישראל, ולפיכך אין זה הוגן לשנות עכשיו את מגרש המשחקים ולהקל על חברות חדשות. שלישית, חברות הסלולר מתנגדות לפרקטיקה שמכונה "נדידה פנים-ארצית", שתחייב אותן להעמיד חלק מיכולת השידור שלהן למתחרות החדשות. פרטנר אף התריעה שהדבר עשוי לפגוע ביכולת שלה לתת שירות טוב ללקוחות שלה.

טענות אלה, יש להניח, יגיעו בקרוב לבג"ץ, כשהחברות הוותיקות ינסו לעצור את המהלך בכלים משפטיים.