האודיסיאה של צעירי יוון

ניו יורק טיימס



>> בעוד שבועיים תארוז אלכסנדרה מלוסי, 29, את חפציה ותעזוב את הפרבר הולרגוס שבאתונה, כדי לנסוע לאבו דאבי לעבוד כמנהלת מכירות בבית מלון. זו לא היתה החלטה קשה. הניסיון שלה בענף המלונאות ביוון הותיר אותה מתוסכלת. "במדינות אחרות מעודדים את הצעירים", אומרת מלוסי. "ביוון מגבילים אותם".

כמו מלוסי, מספר גדל של בוגרי אוניברסיטאות עוזב את יוון, לנוכח המיתון המעמיק שחונק את שוק העבודה, שביוון מוגבל בכל מקרה בשל התופעה של העדפת מקורבים. והתחזית אינה אופטימית.



החוב הלאומי של יוון, המוערך ב-300 מיליארד יורו (כמעט 400 מיליארד דולר), גדול יותר מהתמ"ג של יוון - מה שמרמז על כך שצפויות עוד שנים רבות של צנע. בנוסף, שורת שערוריות שחיתות הותירה צעירים רבים מפוכחים בנוגע לעתיד.



לפי סקר שפורסם באוגוסט, שבעה מכל עשרה בוגרי אוניברסיטאות יוונים מעוניינים לעבוד בחו"ל. ארבעה מכל עשרה מחפשים עבודה בחו"ל באופן פעיל, או מבקשים לרכוש השכלה שתעזור להם להשיג עבודה מחוץ ליוון. בסקר, שנערך על ידי חברת המחקר קאפה, עבור עיתון השמאל-מרכז "טו וימה", השתתפו 5,442 יוונים בגילים 22-35.



חלק, כמו מלוסי, עוזבים משום שהם מאמינים שהדלתות ביוון סגורות. עבור רבים שמחפשים את עבודתם הראשונה לאחר הלימודים, הדלתות האלה מעולם לא נפתחו. הנתונים הרשמיים האחרונים הראו כי שיעור האבטלה בקרב בני 15-24 ביוון ביוני היה 29.8%, לעומת כ-20% באיחוד האירופי. הנתון היווני היה שיפור לעומת 32.5% במאי, הודות לעבודות זמניות לתקופת הקיץ, אך עדיין יותר מ-22.9% שנרשמו ביוני שעבר. שיעור האבטלה של יוונים בני 25-34 היה ביוני 16.2%, לעומת 11.8% ביוני 2009. בסך הכל היתה האבטלה ביוון ביוני בשיעור של 11.6%, לעומת 8.6% בשנה שעברה.



קשה להסתדר ללא קשרים



יאניס ג'יו, 22, עבר ללונדון ביולי, לאחר שראיונות עבודה שעבר בשתי חברות אדריכלות ביוון נכשלו. "לא יכולתי למצוא עבודה משום שלא היו לי קשרים", הוא אומר. ג'יו ממתין לתשובות משלוש חברות שריאיינו אותו בלונדון, ומחכים לו ראיונות נוספים בלונדון, פאריס ובייג'ין. יאסון קזיוס, 24, שלמד עם ג'יו, נסע ללונדון באפריל ובארבעת החודשים האחרונים הוא עובד בסוכנות פרסום. "אני מרוויח פי שניים ממה שהייתי מרוויח ביוון, והאפשרויות הרבה יותר טובות", אומר קזיוס.



בשנות ה-50 וה-60 עזבו אלפים את יוון כדי לחפש חיים טובים יותר בארה"ב, באוסטרליה, או במדינות אחרות. במהלך השגשוג של שנות ה-80 וה-90, לאחר שיוון הצטרפה לאיחוד, חזרו רבים. הגאווה שיצרו המשחקים האולימפיים ב-2004 עודדה אף יותר יוונים לחזור הביתה.



ואולם כמו באירלנד, המסיבה לא ארכה זמן רב, וב-2008 כבר הופיעו סימנים ראשונים למיתון. השנה אילץ משבר החוב את יוון לבקש סיוע בסך 110 מיליארד יורו מקרן המטבע הבינלאומית (imf) ומהאיחוד האירופי, שדרשו בתמורה שורת קיצוצים בתקציב. כעת נראה שהמדינה נמצאת על סף גל הגירה שלילית חדש, כשהצעירים המשכילים בחזית.



חוששים מבריחת מוחות



"האנשים שעוזבים כיום את יוון לא הולכים לשטוף כלים במלון אסטוריה", אומר ג'ורג' פגולטוס, פרופסור באוניברסיטת אתונה לכלכלה ועסקים, ומתייחס לשכונה היוונית בקווינס. "הם תלמידים לתארים מתקדמים בניו יורק, שבוחרים להישאר ולעבוד בה". לדבריו, עלולה להיות בריחת מוחות, אם צעירים מוכשרים יראו פחות אפשרויות לעתיד ביוון. ואולם הוא גם מביע ספק לגבי עתידם במדינות מערביות שגם בהן יש בעיית אבטלה.



לדברי פגולטוס, סיבה נוספת לגל ההגירה היא אי הנחת הציבורית הגוברת לאחר שערוריות השחיתות של 2008, שזיעזעו את יוון בתקופת הממשלה השמרנית הקודמת. "היתה תחושה כללית של משבר, של חברה חסומה, של מערכת פוליטית שאינה מסוגלת לתפקד - יותר ויותר אנשים הפסיקו להאמין בעתיד המדינה", אומר פגולטוס.



הממשלה ניסתה לשכנע חברות להעסיק צעירים בכך שהורידה את שכר המינימום החודשי מ-700 יורו ל-590 יורו, והציעה לסבסד החלק של החברות בביטוח הלאומי של עובדים חדשים.



יאניס סטורנראס, מנהל הקרן למחקר כלכלי ותעשייתי, משבח את השינויים, אך אומר כי הם ייכשלו אם הממשלה לא תעודד את הצמיחה על ידי עידוד השקעות בפרויקטי פיתוח גדולים. הוא מתכוון להשקעות כמו שיפוץ נמלי התעופה של יוון ובניית חוות לטורבינות רוח ופארקי אנרגיה סולארית.



יש מומחים הטוענים כי שוק העבודה של יוון לא יוכל לקלוט את כל בוגרי האוניברסיטאות שלה בכל מקרה. איליאס קיקילאיס, שעומד בראש רשות התעסוקה הממשלתית, אומר כי יש יותר מדי בוגרי אוניברסיטאות שנתונים לחסדי כלכלה אטית שמייצרת מעט מדי משרות.



מידע מהרשות מצביע על כך ש-600 אלף בוגרי אוניברסיטאות נכנסו לשוק העבודה ביוון ב-15 השנים האחרונות, אך רק 250 אלף משרות נוצרו - רובן במגזר הציבורי המנופח. בעיה נוספת, לפי מחקר שערכו כלכלנים, היא שרוב המשרות במגזר הפרטי מיועדות לבעלי כישורים בינוניים ולא לבוגרי אוניברסיטאות.



תוספת של קורסים מקצועיים עשויה לסייע לכך, אומרת גלנדה קווינטיני, מחברת דו"ח של oecd על האבטלה בקרב הצעירים ביוון. ואולם רוב הכלכלנים מסכימים כי זרם ההגירה של הצעירים לא ייעלם עד שיטופלו הפגמים במבנה הכלכלה היוונית והצמיחה תושב. השאלה היא כמה זמן זה ייקח.



"הרפורמות לא יתחילו להשפיע עד 2012", אומר פגולטוס. "עם כל אי הוודאות ששוררת, כמה צעירים יוונים יוכלו לחכות שנתיים?".