"הישראלים לא צריכים לפחד שיגנבו להם את הרעיון"

>> אחרי שהקים שבעה סטארט-אפים ומכר אחד מהם לגוגל, סלים איסמעיל, שביקר באחרונה בישראל, יודע בדיוק מדוע יזמי חברות אינטרנט ישראליות לא מצליחים בשוק האינטרנט הגלובלי לעומת עמיתיהם בעמק הסיליקון.



"לישראלים יש שתי בעיות: האחת היא היעדר מחשבה מספקת בכל הקשור לממשק משתמש (user interface) והאינטראקציה עם הגולשים. הם טובים מאוד בפיתוח רעיונות טכנולוגיים מבוססים - שירותים שיש מאחוריהם טכנולוגיה עם עומק של כמה שכבות. החברה האחרונה שלי, אנגסטרו (angstro), היתה יכולה להיות בקלות חברה ישראלית. גם מאחוריה היתה טכנולוגיה מעמיקה ואלוגריתם מורכב. אבל שמתי לב שהישראלים מתקשים לשים את הליפסטיק על שפתי החזיר - לגרום לשירותי האינטרנט שהם מפתחים להיראות טוב. זו אגב בעיה שקיימת לא רק בסטארט-אפים אינטרנטיים ישראליים, אלא גם אצל חברות אירופיות, בעוד שבחברות אינטרנט אמריקאיות המצב שונה. בעמק הסיליקון שמים דגש חזק על חוויית המשתמש".

"הבעיה השנייה היא שהישראלים חוששים מאוד שמישהו יגנוב להם את הרעיון, אז הם לא מספרים עליו לאף אחד ולא מתייעצים עם אחרים. הם עובדים לבד. בעמק הסיליקון זה שונה. כשיש לך רעיון אתה מתייעץ עם כמה שיותר אנשים בתעשייה כדי לשמוע מה דעתם ואיזה משוב אתה מקבל. הרעיון שלך מקבל יותר כוח ככל שאתה מתייעץ ומדבר עם יותר אנשים. ולא, אף אחד לא מעתיק ממך את הרעיון.



"ההבדל בין הישראלים לאמריקאים הוא כנראה עניין תרבותי. השותף שלי באנגסטרו התייעץ לפחות עם 80 אנשים לפני שהוא הקים את החברה. אתה לא חייב לפרט בצורה נרחבת איך הטכנולוגיה שלך עובדת, אבל חשוב לקבל משוב. להבין מה באמת יכול לעניין אנשים ואיך הם מתייחסים למוצר. אפילו בשלב שיש לך רק מצגת, לפני שהמוצר שלך מגיע לשלב אלפא או בטא.



"הסיבה היא שלוקח ליזם זמן כדי להבין את הערך מוסף שהשירות האינטרנטי מציע לגולשים. על מה הם יהיו מוכנים לשלם ומה הם יחבבו. אנשים לא יודעים, אבל לאתר גרופון (groupon אתר קניות קבוצתיות, ג"ג) לקח שנה וחצי כדי לשכלל את הוויראליות של השירות. הם דיברו על הרעיון שלהם ובדקו אותו עם המון אנשים. רק לאחר שהתבססו הם השיקו את השירות לציבור הרחב".



"לא כל כך נורא שמחקים אותך"



כדאי לקחת את הדברים של איסמעיל בתשומת לב. לא בכל יום מוצאים יזם סדרתי שאחראי לשבעה סטארט-אפים. "שלושה מהם נסגרו. אחד ממשיך ושלושה נמכרו", מאמץ איסמעיל את זכרונו כשנשאל מה קרה להם. האקזיט האחרון שלו היה כשמכר את אנגסטרו, אותה ייסד במשותף עם רוהיט קאר, בסכום שלא פורסם. אנגסטרו בונה אפליקציות המאפשרות להחליף אינפורמציה בצורה פשוטה בין שירותים חברתיים ברחבי הרשת, תוך שהיא מושכת מידע מאתרים כמו טוויטר, פייסבוק ולינקדאין. גם איסמעיל מודה שקשה מאוד לצוף ב"רעש של זירת האינטרנט - לפתח אתר שהמודל שעומד מאחוריו הוא באמת חדשני".



מדוע יש בזירת האינטרנט כל כך הרבה חברות שמחקות אחת את השנייה?



"סיבה אחת היא שקל לחקות היום כל רעיון. מה שעובד באזור אחד, קל לחקות כדי שיעבוד באזור אחר. אבל האמת היא שזה לא כל כך נורא שמחקים אותך. אם אתה מקים סטארט-אפ ואף אחד אחר לא מקים סטארט-אפ מתחרה - כנראה שמה שאתה עושה גרוע. לאנגסטרו היו חמש חברות מתחרות שהציעו שירותים דומים. כל עוד החברה שאתה מקים מצליחה לקבל מימון ובסופו של דבר יוצאת לאקזיט - זה בסדר. אם הוויראליות של השירות שלך טובה וחברים שלך אומרים לחברים שלהם להשתמש בשירות - זה המצב הטוב".



על כמה מהסטארט-אפים שאתה רואה כיום בזירת האינטרנט אתה יכול לומר שהם מדהימים אותך?



"אולי על שלוש-ארבע חברות. אחת מהן היא flipboard (אפליקציה שמאפשרת צפייה קלה ונוחה של מידע ברשתות חברתיות של המשתמש באייפד, ג"ג). ל-flipboard יש ממשק משתמש יוצא דופן. foursquare (שירות מבוסס מיקום מהסלולר, ג"ג) היא חברה מצויינת. אני מאוד אוהב גם את גרופון, שהגיעה בתוך זמן קצר למכירות מרשימות. הגדולה שלהם היא שהם הצליחו לשלב ברשת עסקים שלא היו נוכחים קודם לכן בזירה. הם פיצחו את המודל ובעיני זה נהדר".



להמתין עם השקת האתר



יש טענה שליזמים הישראלים קשה להקים חברות אינטרנט שיתחרו בהצלחה בחברות שמעמק סיליקון, שפייסבוק או הגוגל הבאה לא יצאו מישראל.



"רעיונות מבריקים יש בכל מקום, אבל צריך לשייף את הרעיונות כדי להבין מה עובד. לכן, חשוב שהיזמים הישראלים ייפגשו כמה שיותר ויחליפו מידע. שישתפו אחרים עד שיבינו מה עובד אצל גולשים ומה לא. בעמק הסיליקון יש כל הזמן פגישות, אירועים וכנסים.



"האמת היא שלכולם קשה להבין מה באמת מעניין גולשים ומה רלוונטי עבורם. לכן כל סטארט-אפ שפונה לגולשים צריך למדוד בצורה מדויקת כל אלמנט ולראות מה עובד ומה לא, ומיד לשנות את מה שלא - מבלי להפעיל שיקולי אגו.



"עדיף לא להקים אתר ואז להשיק אותו לגולשים, אלא להקים משהו ראשוני, לבדוק מה עובד ולשנות בהתאם. חשוב לשכלל את האתר עד שתמצא מה שכן עובד - זו השיטה שקיימת בעמק הסיליקון".



קרנות ההון סיכון התייבשו בעולם. האם יש ליזמי האינטרנט סיכוי טוב להצליח עם סטארט-אפ ביתי או שבלי כסף מהון סיכון תעשיית חברות האינטרנט תיפגע?



"אם אנג'לים וההון סיכון לא ישקיעו תהיה בעיה. לכן ליזמים הישראלים אני ממליץ לנסות לגייס כסף לא רק בישראל, אלא גם באנג'לים וקרנות אמריקאיות. אתה צריך מישהו שיכול להציג אותך בפניהם, אבל אני מאמין שיקשיבו לך גם אם אתה יזם ישראלי. לגבי קרנות הון סיכון, אין ספק שהן בבעיה.



"ניסיתי לגייס כסף עבור אנגסטרו מקרנות אבל לא ראו את המודל שמאחורי החברה. אז המשכנו בעצמנו עד שהיו לנו קצת לקוחות ובסוף משהו מעניין קרה - גוגל רכשה את החברה. האמת היא שלא צריך היום הרבה כסף כדי להקים חברת אינטרנט. פייסבוק נולדה מהשקעה של 1,000 דולר. גוגל התחילה כאלגוריתם. נכון שמצד אחד העובדה שקשה לקבל כסף היא בעיה, אבל מצד שני זה גורם לך להיות רזה ויעיל יותר. אם אתה מוריד שליש מתצרוכת הקלוריות אצל זבוב אתה מאריך את חייו. אם אתה נותן לו יותר מזון אתה הורג אותו. קרנות ההון סיכון השקיעו יותר מדי כסף בתעשייה".



האם היזמים צריכים לכוון להקמת חברות רזות שנמכרות ב-10, 20 או 30 מיליון דולר או לחלום על חברות בשווי של מיליארדים כמו פייסבוק?



"השוק משתנה. בעבר לקח לחברות הרבה מאוד שנים להגיע לשווי שוק של מיליארד דולר, אבל זה מתקצר והולך. ליוטיוב לקח שנתיים להגיע לשווי שוק שכזה. לגרופון לקח בסך הכל שמונה חודשים להגיע מאפס למיליארד דולר. בעידן הנוכחי הסיכוי שלך להגיע להצלחה גדולה במהירות הולך וגדל. אני מאמין שיש עוד המון רעיונות טובים שאפשר להגיע איתם רחוק בתחום של שירותים מבוססי מיקום או משחקים".



"אי אפשר לחזות רעיון גדול"



למרות אופי עבודותו, איסמעיל לא היה תמיד יזם. ב-2007-2008 שימש כסגן נשיא ביאהו וראש מרכז brickhouse. במסגרת תפקידו היה אחראי על קידום רעיונות פנימיים שהעלו עובדי יאהו - מעין בית חרושת פנימי לרעיונות שיאהו יכולה לקדם. איסמעיל ניתח אלפי רעיונות במטרה להחליט אילו מוצרים יפותחו.



ראית ביאהו המון רעיונות. אפשר לחזות מראש האם הרעיון שאתה מקדם הוא טוב?



"לא. הרבה מאוד חברים חכמים שלי בעמק הסיליקון חשבו שטוויטר זה רעיון רע. אין מה לעשות, צריך להשקיע בהרבה מאוד רעיונות ואחד מהם מתפתח למוצר. אין קיצורי דרך. אי אפשר לחזות רעיון גדול, זה עובד במודל של דרוויניזם. זאת גם הסיבה שמשקיעי ההון סיכון משקיעים בהרבה רעיונות. הם יודעים שמתוך עשרה רעיונות שמונה ייכשלו.



"מה שטוב בתקופה הנוכחית הוא שחברה יכולה להתחיל ללא מימון, ותוך זמן קצר אפשר להבין האם היא יהלום או לא. מבחינת הסטארט-אפ, הכי חשוב שהם ישנו את עצמם מהר ויבינו מה עובד ומה לא. חשוב כל הזמן לשנות. באנגסטרו שינינו כמה פעמים את המודל עד שזה עבד. אין נוסחה מסוימת שאם עובדיה לפיה, הסטארט-אפ שאתה מקים יעשה מיליונים. יש כמה מודלים איך להגיע ללקוחות ולגולשים. אם בפנייה ישירה או באמצעות שותפות - יזמים לפעמים נתקעים במודל אחד ולא משתנים, וזו טעות".



מהו מודל ההכנסות המועדף למיזמי אינטרנט?



"המודל שלדעתי עובד הוא לצבור כמה שיותר גולשים ולעבוד לפי שיטת freemium. רוב השירותים להציע לגולשים בחינם ואת שירותים הפרימיום להציע בתשלום".