וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

התאמות נחוצות או הקלות לתלמידים מבוססים?

רותי לוי

21.9.2010 / 7:06



>> בתחילת השנה קיבלה הילה בת ה-16 מחברתה הודעת טקסט עם מספר הסלולר של מאבחן פרטי והמלצה חמה. "רציתי מאבחן עם הוכחות שכבר קיבלו במשרד החינוך את ההקלות שהוא רשם כמה פעמים", מסבירה המתבגרת.

חברותיה של הילה, מתברר, יודעות לנקוב בשמותיהם של מאבחנים שהוכחו אמפירית כ"נדיבים". בתרגום חופשי, מדובר במאבחנים שמבינים שכשההורים משלמים, הם מצפים לתוצאות בצורת רשימת הקלות שניתנת למיקוח: הארכת זמן, התעלמות משגיאות כתיב, דף נוסחאות מורחב במתמטיקה - ואם תהיו טובים, אולי תוכלו להגיע לבחינת הבגרות באנגלית עם מילון אלקטרוני.



השוק הפרוץ של האבחונים מוכר עוד מתחילת העשור, והביטוי המובהק ביותר שלו השתרש כבר בשפה: המלה התאמות הוחלפה במלה הקלות. במשרד החינוך מציינים כי שליש מהאבחונים המוגשים לאישור התאמות נפסלים מדי שנה, ובימים אלה מגובשות תקנות המגדירות מהו אבחון קביל ומיהו מאבחן מוכר, שעשויות לצמצם את היקף הבעיה. בין כה וכה, מציינים במשרד, ההתאמות מחולקות לשלוש רמות, כאשר שתי הרמות הראשונות אינן פוגעות במהות הנמדדת של הבחינה או שאינן פוגעות בתוכנה, והאמונה המקובלת היא שאין בהן כדי להועיל לילד שאינו לקוי למידה. כלומר, הארכת זמן שניתנה לילד "מתחזה" אינה צפויה לשפר את הציון שישיג. נתונים אלה נתמכים במחקרים שנעשו במשרד החינוך ומחוצה לו. ההתאמות המשמעותיות לעומת זאת, אלו שמשנות את המהות הנמדדת (למשל המרת בחינה במתמטיקה לבחינה במקצוע מדעי אחר), ניתנות רק באישור ועדה מחוזית מחמירה.



ביוני האחרון פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השוואה של נתוני תלמידים המקבלים התאמות בבחינות הבגרות. המחקר מצא כי מספר התלמידים הזכאים להקלות מכלל תלמידי כיתות י' עד י"ב גדל כמעט פי שניים בין 2000 ל-2007. עוד נמצא כי "הרמה החברתית-כלכלית תורמת תרומה מובהקת לסיכוי לקבל התאמה ברמה 1+2" - לפי הנתונים, רק 5.7% מתלמידי החינוך הערבי קיבלו הקלות בבחינות הבגרות, בהשוואה ל-23.9% מתלמידי החינוך העברי.



האם ילדי העשירים ממהרים לבקש הקלות ומקפיצים את הסטטיסטיקה, או שמא לאותם הורים מבוססים מודעות מפותחת לחשיבות האבחון של לקויי הלמידה? בין כל המספרים והאחוזים עולה בעיה משמעותית יותר: "ילדים עם ליקויי למידה ממשפחות מעוטות יכולת באזורי הפריפריה ובשכונות מצוקה פשוט הולכים לאיבוד", אומרת עפרה אלול, נשיאת אגודת ניצן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully