וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לשבור את השתיקה

איילת פדה גולדשטיין

21.9.2010 / 10:52

מהי הטרדה מינית, האם קיים תחום אפור בנושא ומה אפשר לעשות אם הוטרדנו בעבודה. כל התשובות

לפני יותר מעשור חוקק במדינת ישראל החוק למניעת הטרדה מינית. בנוסף לחוק העונשין הקיים, לגבי הטרדות מיניות המוגדרות כסחיטה על רקע מיני ומעשה מגונה, החוק היווה חידוש בכך שהכיר בפן המילולי של ההטרדה והגדיר כי גם הצעות והתייחסויות בעלות צביון מיני, הגורמות לפגיעה בצד השני, הינן בגדר עבירה על החוק.

הטרדה מינית היא מצב בו אדם אחד גורם אי נעימות על רקע מיני לאדם אחר, כמוגדר בחוק למניעת הטרדות מיניות משנת 1998. אולם מטבען של ההגדרות, גם כאן יש תחום אפור. קשה להגדיר מראש מה יגרום לאדם זה או אחר אי נעימות על רקע מיני. אי הבהירות, מביאה בין היתר לאי ודאות ומבוכה, סטיגמות ודעות קדומות.

נתונים ועובדות על הטרדות מיניות

1. מי מטריד את מי? - רוב מקרי ההטרדה המינית שדווחו או נחקרו נעשים על ידי גבר כלפי אישה, אולם הטרדה מינית יכולה להיעשות הן על ידי גבר והן על ידי אישה כלפי גבר או אישה. בכל מקרה הסטטיסטיקות מראות שבין אם המוטרד הינו גבר או אישה, רוב המטרידים הם גברים. כאשר נשים מטרידות, הן בד"כ בעמדות ניהול ובד"כ יטרידו נשים. נתון מעניין נוסף הוא כי 85% מהמטרידים מכירים אותנו, ובד"כ הטרדות מתרחשות בקרב אותו מגזר –אדם ייטה להטריד אדם מהלאום / עדה שלו (כלומר אשכנזי יטה להטריד אשכנזייה, מזרחי – מזרחית וכו'). נושא יחסי המרות מתייחס להטרדות שמתקיימות בעמדת כוח, כך שלמוטרד/ת עלול להיות חשש להביע עמדה או להתלונן. יחסי מרות מתקיימים בבתי ספר בין מורה לתלמיד, באוניברסיטאות, בצבא ובמקומות עבודה. במקרים אלה החוק יוצא לטובת החלש, בכך שהוא אינו מחייב את המוטרד/ת להביע חוסר הסכמה, בניגוד לציפייתו ברוב סעיפי ההטרדה המתקיימים בין אנשים בוגרים בעמדת כוח דומה.

2. כמות התלונות– החוק הנו בן 10 שנים ועיקר הצלחתו בקידום מודעות חברתית. החשש להצפה בתביעות עקב החוק לא מומש. למעשה, רק כ-10% מהמוטרדים מתלוננים במשטרה. רוב המוטרדים (95-99%) מתמודדים בשלב הראשון בהדחקה. רק כשמחיר השתיקה נעשה כבד מנשוא, משנים את דרך ההתמודדות. ממוצע הזמן שלוקח למוטרד/ת לספר הנו כ- 10 שנים. בשלב זה, חל חוק ההתיישנות לגבי התלונה, אך התלונה קבילה כעדות אופי, למקרים אחרים של הטרדות "טריות". דעו, חוק ההתיישנות להטרדות מיניות הינו 3 שנים בלבד, לעומת 7 שנים לנושאים פליליים אחרים, בשל רגישות הנושא והראיות.

3. כמות תלונות השווא – קיים סטריאוטיפ כי נשים מנצלות חוק זה כדי להתנכל לגברים. אולם הסטטיסטיקות מראות כי רק 2-5% הן תלונות שווא. חשוב לדעת כי אחוזים אלה זהים לתלונות שווא בכל יתר התחומים. בחישוב פשוט נותרו לפחות 95% מקרי אמת בכל יתר הדיווחים. היות ורק כ-10% מתלוננים, על כל תלונת שוא יש סדר גודל של כ- 600 אירועים לערך, שלא נדע עליהם.

מנהלים - חשוב שתדעו

1. כמה זה עולה לארגון? לארגון שלא קיים את דרישת החוק, מעבר לקנס צפוי של מעל 10,000 לשנה,
להטרדות מיניות בארגון השפעה מכרעת על האווירה ותפקוד העובדים ובכלל זה; מורל ירוד, פגיעה באפקטיביות, אווירה עוינת, ירידה בהזדהות ובמחויבות הארגונית, ויחסי ציבור שליליים בקהילה.

2. מה האחריות הניהולית? כל ארגון מעל 25 עובדים חייב שיהיה בו ממונה – עובד/ת (רצוי אישה), שהיא הכתובת המקצועית שאחראי/ת לידע את העובדים בנוגע לחוק ולטפל בכל אירוע של הטרדה. כמנהלים, ודאו כי תקנון החוק מופיע ביחידתכם במקומות נגישים ובשפות המדוברות בארגון (ניתן להשיג תקנונים אלה ללא עלות, למשל דרך מרכז גאות של הסתדרות העובדים הלאומית *8882). מומלץ לידע בנושא עובדים חדשים ואף להוסיף סעיף בנושא בחוזה העסקה (כגון; "לעובד/ת הובהר כי החברה מספקת סביבה מכבדת וחופשית מהטרדה מינית וכי היא מתחייבת להימנע מכל הטרדה מינית, בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח 1998, ולנהוג בהתאם לתקנון למניעת הטרדה מינית כפי שמפורסם על ידי החברה"). מעבר לכך יש לערוך רענון לגבי החוק לפחות פעם בשנה לכלל העובדים ובפרט למנהלים לגבי אחריותם הניהולית בנושא. בכל מקרה של תלונה, חובת המנהלים לדווח לממונה, אך לא לטפל עצמאית. חובת הממונה לדווח למנכ"ל. ובכל מקרה הארגון מחויב להגיש ממצאי חקירה והמלצות של הממונה, תוך 7 ימי עבודה מרגע התלונה, וזאת תוך שמירה על חסינות פרטי המקרה, ועל המתלוננים באמצעות הרחקת המואשמים בהטרדה מהם, ככל שניתן.

3. קוד לבוש- עובדים שמתלבשים פרובוקטיבי או חשוף מושכים תשומת לב, אך זה אינו מקנה את הזכות לגעת בהם. אם ברצונכם להסב את תשומת ליבם לנושא, רצוי לעשות זאת באמצעות הממונה, כי גם הערה על לבוש עלולה להתפרש כהטרדה מינית. חשוב להדגיש בנושא, כי אין קשר בין הטרדות לצורת הלבוש או קוד הלבוש בארגון.

4. רומן ביחסי מרות - חשוב לדעת כי במידה ותוגש תלונה על ידי עובד/ת - גם מערכת יחסים שהחלה בהסכמה הדדית, עלולה להיחשב כהטרדה, בין עובדים שאינם באותו דרג, כך שלאחד כוח השפעה על האחר (יחסי מרות). זאת במקרה של תלונה שתוכיח, שהקשר נבע מחשש לפגיעה במקום העבודה.

5. התנכלות חמורה אף יותר מהטרדה - אחד החידושים הגדולים של החוק ב- 1998, קושר בין הטרדה מינית לתרבות ארגונית ובא להגן על עובדים המתריעים מפני הטרדה מינית הקיימת בארגון. מטרת החוק לעודד מעורבות חברתית של עובדים שערים להטרדות, ולהגן עליהם מפני התנכלות המטריד/ה. לכן העונש על התנכלות גבוה מהעונש על הטרדה! העונש על הטרדה הינו מאסר של עד שנתיים, על התנכלות -מאסר עד שלוש שנים, ואדם שהטריד וגם התנכל צפוי למאסר של עד 4 שנים.

הוטרדתם? חשוב לדעת:

יש שלוש דרכי פעולה מקבילות שאפשר לנקוט בהן:

א. תלונה פנים ארגונית לממונה -החוק מאפשר תהליך זה בכדי ליצור נורמות ארגוניות וחברתיות ולקדם את תהליך הטיפול בתלונה מהר, ממה שמתאפשר בבתי המשפט. הענישה שבידי הארגון לנקוט בה היא ברצף שבין מציאת המואשם חף מהאשמה דרך קנס ועד פיטורין. במקביל ניתן לקדם גם;
ב. תלונה במשטרה – ובעקבותיה חקירה ובית משפט בהתאם לצורך, תוך מינוי עו"ד מדינה לטובת המתלוננים, וענישה שבין 2-4 שנות מאסר / עבודות שירות בהתאם להטרדה ו / או התנכלות.
ג. תביעה אזרחית – עשויה להביא לפיצוי כספי של עד 50,000 ¤ צמוד למדד. (גברים ונשים - ניתן לקבל יעוץ משפטי ראשוני, ללא עלות, במרכז גאות של הסתדרות העובדים הלאומית *8882).

חשוב להימנע משלושה דברים:
א. האשמה עצמית – שום דבר לא מקנה את הזכות לזולת לפגוע בך! את/ה לא אשמ/ה!
ב. התעלמות - אי תגובה לא תפסיק את ההתנהגות הפוגעת, ואף עלולה להתפרש כהסכמה ולהביא להסלמה. דעו, גברים רבים לא מפרשים התנהגות מטרידה כהטרדה ויש צורך להעמידם על הטעות.
ג. שתיקה - הטרדות מיניות הן בד"כ סדרתיים, כלומר – אתם לא לבד. שתיקתכם עלולה לאפשר למטריד/ה המשך, בעוד שדיווח על מקרה, מעבר לרמה הפרטנית שלכם, עשויה למנוע פגיעות נוספות.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully