הבוס האמיתי של אל על? פיני גינזבורג: "איני מקבל מידע פנים אסור"

לפני כמה שבועות ביקשה חברת התעופה אל על להתקין באתר האינטרנט של החברה תוכנה מיוחדת, שבאמצעותה יוכלו הגולשים להזמין מבצעי נופש בכל רחבי העולם. הרעיון, שרקם מנכ"ל אל על לשעבר חיים רומנו, היה יעיל, רווחי ופשוט. הגולשים ירכשו את הכרטיסים במחיר מוזל ישירות מהחברה, כשהם מדלגים על סוכני הנסיעות וחוסכים את העמלה שניתנת להם ומגולמת במחיר. ואולם יד נעלמה קטעה את היוזמה הזו באיבה. אותה יד הצליחה לטרפד יזמה שיווקית נוספת שהגתה אל על לפני כשנה. גם אז ניסתה חברת התעופה ליזום מבצע מכירות ישיר ל-10,000 עובדים של חברת החשמל - אחד הגופים המאורגנים החזקים במשק - דרך האינטרנט וללא תיווך של סוכני הנסיעות. גורמים באל על לא מהססים להפנות אצבע מאשימה לכיוונה של אותה יד עצמתית ואגרסיבית. מדובר, לטענתם, בפיני גינזבורג, בעל סוכנות הנסיעות הלל טורס שגם מחזיק ב-9% ממניות אל על ומשמש דירקטור בחברה. בשני המקרים המוזכרים, מציינים המקורות, היו היזמות האלה פוגעות בסוכני הנסיעות. בעיתון התיירות "פספורט ניוז", תואר המהלך למניעת מכירת חבילות נופש לחברת החשמל כניצחון של גינזבורג, מכיוון שלא אהב אותו.



עבור הציבור הרחב גינזבורג הוא אמנם דמות אלמונית, אבל בברנז'ת התיירות והתעופה, עולם קטן של מקצוענים ותיקים שבו כולם מכירים את כולם, הוא נתפש כאחת הדמויות החזקות והמשפיעות בתעשייה. אוהביו ושונאיו כאחד, ולא חסרים לו משני הסוגים, מתארים אותו כאדם חכם באופן יוצא דופן, בעל זיכרון פנומנלי למספרים וכמי שיודע כיצד להוציא מבן שיחו את המידע שלו הוא זקוק. איכשהו, הוא יודע לתמרן את מהלך העניינים, כך שבסופו של דבר הם יועילו לו.



גינזבורג מכחיש את כל הטענות וגורס כי אין לו כל קשר לסוכני הנסיעות. "איני מייצג בחברה כל גוף ציבורי או ארגון", הוא אומר, "אני פועל במסגרת תפקידי כדירקטור אך ורק לטובת החברה. איני מתנגד לכל פעילות של מכירה ישירה של החברה". לדבריו, התוכנה להזמנת מבצעי נופש פועלת באתר ששמו "אל על תיירות", שזמין עבור גולשי החברה ברשת. עם זאת, מבדיקה שערך markerweek התברר כי מדובר באתר שקשה להגיע אליו באמצעות חיפוש סטנדרטי ברשת, והגענו אליו רק לאחר שנמסרה לנו הכתובת המפורשת על ידי מקורבי גינזבורג. בכל מקרה, באתר האינטרנט של אל על התוכנה אינה קיימת ואין בו הפניה אל האתר שבו מוצעות חבילות הנופש.



מנגד, גורמים בסביבתו של גינזבורג מוסיפים שאין לו מניע כלכלי לפעול לטובת העסק שלו כסוכן נסיעות. "הרווח שהוא יפיק כסוכן נסיעות בטל בשישים, לעומת הרווח שהוא מפיק מעליית מניות אל על שבבעלותו. לכן, אין סיבה שיפעל לטובת הסוכנים. הוא תומך במהלכים של מכירת מוצרים באופן ישיר ללקוח וסבור שזהו העתיד של החברה".



פוטנציאל לניגוד עניינים



במבט ראשון נראה גינזבורג ככל סוכן נסיעות מהשורה; החזות האפרורית ונעימת קולו רק מוסיפות להתרשמות זו. ובכל זאת, מדובר באיש עשיר, המקפיד על אורח חיים צנוע יחסית: עד לפני עשור הוא התגורר בדירת ארבעה חדרים בשכונת נחלת יצחק בתל אביב, וכיום הוא מתגורר בדירת דופלקס בגבעת שמואל.



אבל אלה סממנים חיצוניים בלבד. גינזבורג מוכיח שהוא יודע לשחות גם בין הכרישים. בנוסף, הוא מקושר היטב בקונצרן אי.די.בי, לא מעט בזכות קשריו ההדוקים עם חבר הילדות אבי פישר, המשנה למנכ"ל אי.די.בי, שלמד אתו באותה כיתה בתיכון צייטלין בתל אביב.



אבל גינזבורג, שבתוכו מבער בלתי נראה של אמביציה, העדיף להשקיע את מאמציו בהפיכת הסוכנות הקטנה של אביו לאימפריה. הסוכנות התבססה במשך השנים, לא מעט בזכות ארגון משלחות נוער לפולין, ולפי הערכות היא חולשת כיום על כ-40% משוק זה. מלבד זאת, גינזבורג הצליח להפוך את הלל טורס לסוכנות הבלעדית של חברת התעופה התאילנדית תאי בישראל.



ההתעשרות הזו איפשרה לגינזבורג לרכוש מניות באל על, ששוויין כיום כ-50 מיליון שקל. בדרך הוא הצליח לעורר לא מעט אנטגוניזם וטענות מצד קולגות בתחום התעופה ובחברת אל על, המספרים על התנהלות בעייתית, בלשון המעטה, שגובלת לעתים בתחום האפור של המותר והאסור. "הוא כוחני ולא תמיד פועל לפי הספר. בכל מקום ידו בצלחת. הוא הסיבה שבגללה עזבתי את התחום", אומר בכיר לשעבר בעולם התעופה. "מאז ומתמיד הוא היה מחובר לאל על. בתקופה מסוימת, לפני שקנה מניות בחברה, סוכני נסיעות התייחסו אליו כמנכ"ל אל על האמיתי. מבחוץ זה נראה כאילו הוא שלט בכמה ממנהלי סניף ישראל של החברה. לא היתה לו בעיה להידחף לשום מקום, הוא אף פעם לא התבייש".



"מדובר באדם מוכשר ומבריק", מוסיף מיור כספי, לשעבר מנכ"ל חברת הנסיעות נתור. "יש לו מהלכים במקומות רבים. הוא מקושר במובן החיובי של המלה".



אחד מדברי הביקורת העיקריים המושמעים כלפי גינזבורג הוא בסוגיית ניגוד העניינים לכאורה שבה הוא מצוי. לחברת תאי שאותה הוא מייצג יש הסכם "קוד שיירינג" עם אל על, הסכם מקובל בעולם התעופה ולפיו חברת תאי מוכרת כרטיסים במטוסי אל על שטסים לבנגקוק. נוסף על כך, גינזבורג יושב בהנהלת חברת איירתור המשותפת לחברת אל על ולכ-100 סוכני נסיעות בישראל - זאת מטעם סוכני הנסיעות. כל זה, כך טוענים גורמים באל על, מתנגש חזיתית עם היותו בעל מניות ודירקטור בחברה - טענות שאותן דוחה גינזבורג בתוקף.



סיכום ביניים: גינזבורג נמצא בצומת מרכזי וקריטי של מידע. הוא דירקטור ובעל מניות באל על, המחזיקה בכ-50% משוק התעופה בישראל, וכן הוא הנציג הבלעדי של חברת תאי בישראל, שלה יחסים מסחריים עם אל על. הוא בעל סוכנות נסיעות גדולה, המשווקת, בין היתר, חבילות תיירות. כדירקטור מעורב, הוא נחשף למידע מסחרי רגיש הנוגע לאסטרטגיה של אל על. באופן תיאורטי, הוא יכול לעשות שימוש במידע הזה, כדי לקבוע מחירים של מוצרי תעופה ותיירות.



"הייתי בקשר עם פיני גם מעצם היותו סוכן וגם מהיותו בעל מניות", אומר רמי לוי, לשעבר סמנכ"ל תעופה באל על, "אבל אף פעם לא עירבבתי בין הדברים - מה שהוא לא היה צריך לדעת, הוא לא ידע. אני יודע שיש אנשים שחוששים ממנו מכיוון שלעתים הוא יודע על קיומם של דברים שאחרים לא יודעים או מודעים אליהם והם רואים זאת כאיום, אבל אני מעולם לא חששתי".



עם זאת, לא מעטים סבורים אחרת, ומספרים על מעורבות חריגה של גינזבורג בנעשה באל על. עם חיים רומנו, המנכ"ל לשעבר, גינזבורג הסתכסך לאחר שרומנו לא אהב, בלשון המעטה, את הנוהג של גינזבורג להסתובב בין לשכות של עובדים בחברה. ביוני 2009 מונה גינזבורג לדירקטור באל על, אך עוד לפני כן רומנו הוציא הוראה האוסרת על גינזבורג להיכנס אל משרדי אל על בנתב"ג מטעם החברה. הוראה זו התגלתה כחסרת שיניים, משום שגינזבורג יכול היה להיכנס לחברה מעצם היותו סוכן נסיעות.



הוראה אחרת שנתן רומנו היא שגינזבורג חייב את אישור החברה לפני שהוא פונה אל עובדי החברה. לדברי גורמים מקורבים לחברה, רומנו חשש, בשל פוטנציאל לניגוד עניינים של גינזבורג, כי עובדים לא יוכלו לסרב לפניות שלו אליהם וימסרו לו מידע שאסור שיהיה חשוף אליו.







"ההתנהלות של גינזבורג היתה לא תקינה, בלשון המעטה, ולעתים על גבול האובססיבית", אומר בכיר לשעבר באל על. "עובדים פחדו ממנו, כי בעיניהם הוא היה אחד מהבוסים. הוא הסתובב כמו בעל הבית בחברה, נכנס לחדרים באופן חופשי. רומנו, ששמע שהוא מדובב עובדים ומוציא אינפורמציה, לא יכול היה לסבול את זה. מבחינתו, גינזבורג דחף את האף למקומות לא לו". גינזבורג, שתפש את שיחותיו עם העובדים כתקינות לחלוטין, לא חיבב במיוחד את המנכ"ל לשעבר. כפי שהוא ראה זאת, רומנו הוא האיש שבתקופתו צנחה מניית החברה בחדות, משיא של 4.5 שקלים לשפל של 1.2 - דבר שגרם לגינזבורג לא מעט הפסדים ברמה האישית, כך שהיום הוא מופסד לדברי מקורביו על ההשקעה באל על.



גורמים בסביבתו מציינים שבשלב מסוים השהה גינזבורג את רכישת המניות שלו, וחידש את התהליך רק כשאליעזר שקדי, המנכ"ל הנוכחי, נכנס לתפקיד בתחילת השנה. רומנו סירב להתייחס לדברים. עם זאת, גורמים המקורבים לאל על מציינים שגינזבורג המשיך לקנות מניות גם כשערכן ירד. על אף ההערכה הרבה שרוחש גינזבורג לשקדי, מפקד חיל האוויר לשעבר חזר אף הוא על ההוראה של רומנו, בתיאום עם יו"ר החברה עמיקם כהן. לדברי כהן, אמנם היתה בעבר בעיה עם התנהלותו של גינזבורג, אך היא נפתרה.



"הסיפורים על ההסתובבויות של פיני בחברה הגיעו גם אלי. היו לי הרבה שיחות אישיות עם פיני בנושא", אומר כהן, "אני בוחן את העניין במשך שנתיים באופן קרוב. מכיוון שהוא עוסק בתחום התעופה שנים רבות, הוא מרגיש שהוא יכול לתרום. באותם מקומות שפיני חרג מתפקידו כדירקטור דאגנו להעמיד אותו במקומו. אם בעבר הוא היה מרשה לעצמו להיכנס למשרדים ולשאול שאלות באופן חצי פורמלי - כיום הדברים נעשים בצורה מסודרת. יש הוראה ברורה של שקדי שכל הבקשות של גינזבורג למידע זקוקות לאישור המנכ"ל. נכון, לא כל יום יוצאת הוראה כזו, אבל לא כל יום יש דירקטור כל כך מעורב. הוא מאוד דעתן, 'חופר'. לקרוא לזה מעורבות יתר? התשובה קשורה לפתיל שיש לכל אחד ואחד".



"אני עובד אצל רומנו?"



אלא שבניגוד לדברים אלה, מקור בכיר בעולם התעופה יודע לספר שגינזבורג משוחח עם עובדי החברה גם כיום. "לפני כחודשיים, לדוגמה, הוקדשה ישיבת דירקטוריון לגינזבורג. אחד מאנשי הכספים והמסחר קם ואמר שגינזבורג מקבל חומר ונתונים שהוא לא אמור לקבל. אותו אדם אף ציין שגינזבורג פנה אליו אישית", אומר אותו מקור, "צריך להבין עד כמה זה חמור. נניח שאני איש מכירות זוטר יחסית, גינזבורג פונה אלי ומדבר אתי על המכירות שאני עושה. אנשי המכירות האלה מפחדים ממנו, והם בכלל לא מבינים שאולי השיחה הזו היא מעשה לא תקין. דירקטוריון החברה הטיל עליו מגבלות בעניין הזה, אבל זה לא מפריע לו. יש לו השפעה גדולה על המדיניות של אל על. האמירה בחברה היא שלפני כל מהלך שעושים, צריך לסגור אותו עם פיני. הגישה שלו היא שפיני גינזבורג זה אל על".



גינזבורג לא רואה שום בעיה בהתנהלותו. "נראה לך שמישהו יכול לתת לי הוראה לא לדבר עם מישהו באל על? מה, עבדתי אצל חיים רומנו? ברור שלא היתה הוראה כזו, לא מצד רומנו, לא מצד שקדי ולא מצד עמיקם כהן. יש נוהל שקבע איך אני מקבל מידע, עצם הדיבור עם עובדים הוא לא פסול".







עמיקם כהן רואה את הדברים אחרת: "המנכ"ל מתאם מי מגיב לבקשה של גינזבורג ובאיזה לוח זמנים. במצב כזה אין לגינזבורג שום צורך לעשות שיחות עם עובדים", הוא אומר. עו"ד איילת נחמיאס-ורבין, לשעבר מזכירת הדירקטוריון באל על ומומחית בממשל תאגידי, סבורה שהגישה של גינזבורג, המבדילה בין שיחה בעל-פה לבין בקשה רשמית לקבלת מידע, היא בעייתית. היא מוסיפה שהוראה מהסוג שנתנו רומנו ושקדי נחשבת לחריגה. "זו לא סיטואציה שמנכ"ל שמח להגיע אליה, עדיף תמיד לסגור את הדברים בדירקטוריון בארבע עיניים", היא מסבירה. "אני מבינה את רומנו. מבחינת ממשל תאגידי, כנראה שלא היתה לו ברירה, אלא להעביר הוראה כזו. קרה לי רק פעם אחת כדירקטורית שעשיתי משהו שלא דרך המנכ"ל, והתנצלתי בפניו".



בנוגע לניגוד העניינים לכאורה שבו נמצא גינזבורג, עקב כובעיו השונים, נחמיאס-ורבין מביעה עמדה מורכבת יותר. "בגופים רבים בדירקטוריון יש ניגוד עניינים פוטנציאלי, אבל המקרה הקל יותר הוא זה שבו יודעים על ניגוד העניינים, כמו המקרה של גינזבורג. בסופו של דבר, השאלה היא איך הדירקטור עצמו נוהג ומתי הוא נמנע מהחלטה. גינזבורג נחשף למידע מסחרי רגיש של אל על ובאופן תיאורטי יכול לסכן את החברה. חובת האמונים שלו לחברה עומדת למבחן רציני. הבעיה העיקרית בנושא הזה היא השאלה אם הוא נותן הוראות לעובדים ואם העובדים של אל על חוששים להיענות לבקשות שלו, כשהוא בא בכובע של סוכן הנסיעות".



גורמים באל על יודעים לספר שהשיחות של גינזבורג עם העובדים מגיעות למצבים שבהם הם מפרשים את דבריו כהוראות. גינזבורג מכחיש לחלוטין. "אני לא נותן שום הוראה, הנחיה ובקשה לאף עובד. גם אין לי שום סיבה לעשות את זה". גינזבורג גם לא רואה גם שום בעיה בדרך התנהלותו. "לא קיים ניגוד עניינים בין חברותי בדירקטוריון אל על לעיסוקיי האחרים. במידה שהדירקטוריון יידון בנושאים שבהם יש לי לכאורה עניין אישי, אפעל בהתאם לחוק", הוא אומר, "כדירקטור אני רשאי לקבל כל מידע הדרוש לי לצורך תפקידי. איני מקבל אף מידע פנים אסור".



לחברת אל על נשלחו שאלות מפורטות הנוגעות לסוגיה זו וסוגיות אחרות שיפורטו בהמשך. החברה סירבה להגיב לדברים ומסרה: "אל על מכבדת את חברי הדירקטוריון ובעלי המניות של החברה. בהיותה חברה ציבורית, מקפידה החברה לקיים את הוראות הדין".



"תמיד העדפנו את אל על"



כבר בגיל עשר הצליח גינזבורג לעורר את כעסם של בכירים בעולם התעופה והתיירות. גינזבורג הילד עבד לאחר הלימודים בסוכנות הנסיעות הקטנה הלל טורס, שבבעלות אביו ברחוב בן יהודה בתל אביב. באחד הימים הוא הגיע אל משרדי חברת אייר פראנס בתל אביב, כדי לאסוף כרטיסי טיסה לפאריס עבור לקוח של אביו. בעודו ממתין, הוא שמע אדם המתעניין בקניית כרטיס טיסה לפאריס. הילד לא היסס לפנות לעומד בתור ואמר לו שבסוכנות של אביו הוא יוכל לקבל מחיר נמוך יותר. "כשאברהם טיאנו ז"ל, אז מנהל סניף אייר פראנס בישראל שמע את זה - הוא כעס מאוד. הוא נתן הוראה לא לתת לגינזבורג להיכנס למשרדי החברה", נזכר בכיר לשעבר בעולם התעופה. גינזבורג, שכיום גורם לבכירים באל על לצאת מכליהם, מתייחס לעניין בביטול. "זה היה קוריוז. לא היתה שום הנחיה רשמית שכזו. טיאנו סיפר את זה לאבי ז"ל כבדיחה, איך הבן שלו היה במשרד וניסה לקחת לו לקוחות. כל השנים שלאחר מכן הם היו חברים טובים מאוד".



גינזבורג נולד ב-1957 בתל אביב וגדל ברחוב ויצמן, בצפון הישן של העיר. אביו, ישראל גינזבורג, היה אחד מהעיתונאים הבולטים בעיתון "הבוקר". ב-1961 החליט האב לפרוש מהמקצוע ורכש את סוכנות הנסיעות שנוסדה 30 שנה לפני כן. גינזבורג הבן המשיך בעבודתו גם כאשר למד בתיכון צייטלין בתל אביב. ב-1979, לאחר שהשתחרר משירות צבאי כקצין בחיל השריון, החל לעבוד בחברה של אביו, ובמקביל השלים תואר בכלכלה ובראיית חשבון.



עם השנים, נכנס אט אט לניהול העסק המשפחתי והחליט להפוך את הסוכנות לחברה המייצגת בישראל חברות תעופה, עסק מכניס הרבה יותר. בתחילת שנות ה-80 הוא הצליח, בזכות היכרות עם גורמי נסיעות בארה"ב, להפוך את הלל טורס לסוכנת הבלעדית של חברת טאואר אייר האמריקאית (שקרסה בהמשך). במקביל, גדל נפח הפעילות של המשרד בתחום ארגון משלחות נוער למסע שורשים בפולין. בשנות ה-90 קיבלה הסוכנות את הייצוג של חברת תאי בישראל, ובסוף אותו העשור היא נהפכה לסוכנת הבלעדית של החברה כאן, דבר שהגדיל את הכנסותיה באופן משמעותי. במקביל, התרחבה הסוכנות לתחום של ארגון נסיעות לאומן שבמזרח אירופה, נסיעות המבוקשות בימי החגים בידי אברכים.



"הייצוג של תאי הפך את העסקים שלו גינזבורג למכרה זהב", אומר אפרים פורטיס, בעל חברת אופן-סקיי, המייצגת כ-30 חברות תעופה זרות בישראל. "מגע ידו מורגש בכל מקום בענף התעופה". מראשית דרכה היה להלל טורס קשר עמוק עם אל על, קשר בעל ממדים רגשיים שאף חרג מקשר מסחרי רגיל בין שני גופים עסקיים, ולטענת גינזבורג נבע ממניעים אידיאולוגיים-לאומיים. עד היום, אגב, כ-80% ממכירות הכרטיסים של הסוכנות, הם כרטיסי אל על.



בימיו של האב, משפחת גינזבורג היתה מוכנה אפילו להפסיד כסף, אם ראתה לנגד עיניה את טובת החברה שבימים ההם היתה בבעלות ממשלתית. כשהיה ילד, לדוגמה, נשלח גינזבורג להעביר כרטיס מחברת twa האמריקאית לאל על, פעולה שממנה הסוכנות לא הרוויחה דבר. "כששאלתי את אבי על זה הוא אמר לי 'אל תשכח - מה שאנו עושים לטובת אל על, זה לטובתנו. זה נחרת לי בתודעה עד היום. תמיד העדפנו את אל על על פני כל חברה אחרת", אומר גינזבורג.



בכיר לשעבר בתחום התעופה מספר על היכרותו עם גינזבורג בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000. "הוא ידע אילו מחירים נתנו סוכנים ללקוחות וידע להציע מחיר מתחרה. הוא היה מסתובב שעות בסניף אל על בבן יהודה. כולם ידעו שאם אתה לא משיג אותו בטלפון, אתה יכול להשיג אותו שם. הוא אסף פה חתיכת אינפורמציה, שם חתיכת אינפורמציה. זה לא דבר מסובך מאוד".



גורם אחר בשוק התעופה טוען שכבר בתקופה ההיא, עוד לפני שהיה בעל מניות באל על, היתה לו השפעה על הנעשה בחברה. "היו טענות שלגינזבורג יש כושר השפעה בנושאי מסחר והיו כאלה שהתלוננו שהוא, כסוכן גדול, מקבל יחס מועדף על פני סוכנים אחרים באופן לא הוגן", הוא טוען. גינזבורג אומר שהטענות אינן מוכרות לו. "הלל טורס מעולם לא קיבלה מבצע מיוחד מאל על. מאז שאני בעל מניות אני גם לא מבקש, בשל מראית עין". לגבי הטענות על קשר שלו עם מנהלי אל על אומר גינזבורג: "תמיד אהבתי את אל על ותמיד הייתי מחובר למה שקורה שם. הייתי ביחסים מצוינים עם מנהלי אל על, ומנהלי החברות הזרות בישראל. אבל לא תמצא סוכן אחד שיגיד שגנבתי לו לקוח".



ב-2003, כשהחל מהלך ההפרטה באל על, רכש גינזבורג אופציות לרכישת כ-7% ממניותיה, אופציות שמימש ביוני 2007 - אז נהפך גם לבעל עניין בחברה. על השקעה זו הוא הפסיד לא מעט כסף, משום ששווי המניות שלו כיום נמוך מהסכום שאותו השקיע ברכישת מניות. "הוא בחור נועז", אומר שמעון דנאי, בעל חברת התיירות אופרן. "זה היה צעד אמיץ מצדו לקנות את מניות אל על, כי אז עתיד החברה לא היה ברור. כל הסוכנים התעניינו, אבל לאף אחד לא היה את המעוף שהיה לו".



לדברי בועז וקסמן, יו"ר אופיר טורס, גינזבורג לוקח באופן אישי את ההשקעה בחברה. "לפני חצי שנה, כשמניית החברה צנחה, ראו את זה על הפנים שלו. עכשיו, כשהמניה עולה, אפשר לראות חיוך על פניו", הוא אומר.



שמו של גינזבורג עלה לכותרות העיתונות הכלכלית לפני כשנתיים וחצי כאשר ניהל מאבק עז מול משפחת בורוביץ', בעלת השליטה בחברת כנפיים שבאמצעותה היא מחזיקה באל על, כשסירב לאשר שכר של 60 אלף דולר עבור היו"ר דאז, איזי בורוביץ', כדמי ניהול עבור שירותים של יו"ר דירקטוריון. "קודם שיסבירו לי איך בדיוק הם תורמים לחברה, ורק אחר כך שיבקשו את הכסף", אמר אז גינזבורג בתקשורת, והוסיף שלא ברור אם יש מישהו בכנפיים שיכול לנהל את אל על.



משפחת בורוביץ' לא היססה לתקוף בחזרה את גינזבורג. בכיר בכנפיים התבטא בתקשורת ואמר שגינזבורג הוא מיעוט בחברה, שמנסה להשיג יתרונות עבור משרד הנסיעות שבבעלותו "בצורות מוזרות ומשונות".



שלוש שנים לאחר מכן, גינזבורג מעדיף שלא להתייחס לדברים. מאז אותה תקרית שב גינזבורג לאלמוניותו, עד שמונה לפני שנה ושלושה חודשים לחבר דירקטוריון בחברה. העיכוב נגרם, בין היתר, בשל הצורך להסדיר את הסוגיות הקשורות לניגוד העניינים הפוטנציאלי שלו. עם זאת, גורמים באל על טוענים שעדיין יש בעיות בנושא.



"לעתים נראה כאילו הוא השגריר של סוכני הנסיעות באל על", אומר מקור באל על, ומתייחס ליזמה שניסה להוביל המנכ"ל הקודם, חיים רומנו - מערכת שבה אל על תמכור מוצרי תעופה ותיירות באמצעות האינטרנט. לטענת בכיר לשעבר בחברה, גינזבורג התנגד ליוזמה של רומנו. "הוא ניסה כל הזמן למצוא כשלים ביזמה הזו. רומנו הסביר לו שאין משמעות למה שהוא אומר - הוא פשוט לא רשאי להתייחס לזה כי יש לו אינטרס - הרי הוא מוכר את המוצרים האלה". גינזבורג מכחיש טענה זו.



טענות מועלות כנגד גינזבורג גם בשל הקשר בין אל על לחברת תאי - זאת בשל העובדה שתאי, באמצעות גינזבורג, מוכרת כרטיסי טיסה בטיסות של אל על. גינזבורג לא רואה בכך שום בעיה, וטוען שהמידע על טיסות אל על לבנגקוק מגיע אליו רק אחרי שהוא מתפרסם בקרב כלל סוכני הנסיעות. עם זאת, גורמים באל על מתעקשים שבכל זאת יש כאן קשר בעייתי. כך לדוגמה, מציין מקור באל על, התנהל לפני כמה חודשים משא ומתן בין אל על לבין תאי על שיתוף פעולה מסחרי, דבר שהיה מיטיב עם שתי החברות.







בשלב מסוים קיבלה חברת תאי רגליים קרות, והמשא ומתן הופסק. גורם בעולם התעופה טוען כי פעל לשכנע את חברת תאי שמדובר בהסכם שאינו לטובתה. גינזבורג, מציין אותו גורם, היה נפגע מהסכם כזה. "לא נטלתי חלק במשא ומתן המתקיים במישרין בין הנהלת תאי להנהלת אל על", אומר גינזבורג בתגובה. "לא ידוע לי על הפסקת משא ומתן בין החברות, וממילא לא פעלתי להפסקתו".



"אויבים בלב ובנפש"



עובדת היותו של גינזבורג סוכן הנסיעות הבלעדי של חברת תאי שידרגה באופן משמעותי את מעמדו בעולם התעופה. אלא שהדרך לכך היתה כרוכה במאבק לא קל. בשנות ה-90 לא היה לחברת תאי נציג בלעדי בישראל והיא חילקה את מכירות הכרטיסים שלה בין גינזבורג לבין חברה אחרת בשם "אריאל תעופה", שבבעלות נילי גולן. בין השניים פרצה "מלחמת עולם", כפי שמגדיר זאת פורטיס, עד שכעבור כמה שנים נהפך גינזבורג לנציג הבלעדי של תאי בישראל. "היה ביניהם מאבק, וגינזבורג הצליח, בעבודת תפירה יפה, להפר את האיזון ולקחת אליו את העבודה. הוא מקצוען וממולח מאוד", אומר גורם בעולם התיירות שהכיר את המקרה.



גולן הגדירה את יחסיה עם גינזבורג כך: "אנחנו אויבים בלב ובנפש ולא אוהבים מבחינה אישית". הדברים נאמרו בעדותה של גולן בבית משפט במסגרת סכסוך משפטי שהתגלע בינה לבין תאי, בנוגע לתשלום דמי ערבות של גולן. במשפט זה היה גינזבורג עד מטעם תאי. לפי עדותה של גולן, גינזבורג הוא הסיבה לסכסוך שפרץ בינה לבין תאי. גולן זכתה בתביעה באופן חלקי. בפסק הדין מתחה השופטת אביגיל כהן מבית המשפט השלום בתל אביב ביקורת על גינזבורג. היא קבעה שבשל עבודתו עם תאי הוא אינו עד אובייקטיבי וקבעה שבעדותו נמצאו סתירות. "לא זכור לי שהיו סתירות בעדות שלי", אומר גינזבורג בתגובה, "לא היתה לי יריבות עם גולן. היא הפסיקה להיות סוכנת כי היא פשטה רגל. היא גם היתה חייבת לי כסף".



את התקרית עם גולן, שכבר אינה עוסקת בתחום התיירות, השאיר גינזבורג הרחק מאחור. כמי שהגיע משום מקום הוא ממשיך לרכוש מניות באל על וצובר עוד ועוד כוח. הוא אמנם אמיד, אך אין לו את ההון הנדרש כדי להשתלט בעצמו על החברה. עם זאת, בעזרת קשריו, ניסיונו ותחכומו, לא מן הנמנע שיצליח בעתיד לארגן קבוצה שתשתלט על אל על, כך שהוא יעמוד בראש הפירמידה. גינזבורג מתייחס לאפשרות בביטול. הוא רואה את עצמו כחניך הציונות הדתית של פעם, כזה שאינו מונע מצבירת עושר או כוח, אלא מעניין טהור בתחום התעופה.



"רכישת המניות העקבית שלי נובעת מאמונתי בחברה ובהנהלתה. אין לי מטרה להשתלט על אל על", אומר גינזבורג. עם זאת, גורמים באל על, שכבר הספיקו להתוודע לפניו השונים של גינזבורג, סבורים אחרת. כפי שמנסח זאת מקור בחברה: "פיני נמצא במגמת השתלטות על אל על".