פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הגיע הזמן לטפל גם בכבלים

      גם חברות הכבלים והלוויין וגם הצרכן יודעים, שגם אם אינכם מרוצים מהשירות שהן מציעות, אין הרבה מה לעשות בנידון. עמי מי-טל חושב שאחרי פתיחת התחרות בשוק הסלולר, הגיע הזמן לטפל גם בטלוויזיה הישראלית

      ממשלת ישראל הנוכחית היא הגדולה והמעוטרת בשרים וסגני שרים מקום המדינה ועד היום. הרבה מדברים ומעט עושים. מבין כל משרדי הממשלה ללא כל צל של ספק, שנת תש"ע היא שנת התקשורת – המשרד הבולט והפעיל. עונג צרוף לצפות במהפך שעובר עולם התקשורת במהלך כהונתו של השר משה כחלון.

      אין ספק שעלויות התקשורת באשר הן מורגשות בכיסו של כל אזרח החל ממכשיר הסלולר ממשיך בעלויות האינטרנט וכלה בשרותי הכבלים. כחלון לא "תקשורתן" בעצמו הוא לא דברן מדופלם וקולח אבל הוא מבין שהעלויות המטורפות שכל אחד ואחד מאיתנו חווה במישור האישי הן לא הגיוניות.

      עולם התקשורת הוא עולם רווי אינטרסים כלכליים וכוחות חזקים, לוביסטים- שכירי חרב, יח"צנים וכמובן הלפיד בראש המחנה בעלי החברות. מול כל אלה עומד לו כחלון ומנסה לעשות סדר. שימו לב לשינוים האחרונים, הוזלת השיחות מהסלולר לחו"ל, הפחתת דמי הקישוריות, חבילה צרה של ערוצים בסיסיים, מכרז למפעיל וירטואלי שלישי ואולי אפילו רביעי, הכנסת חברות סלולר נוספות לשוק.

      הצרכן שהכי מתרגז

      יתכן ששמתם לב לרשימת "החברה שהכי הרגיזה אתכם" שפרסם עיתון העסקים גלובס, בראש הרשימה "הוט" אחריה לפי הסדר פרטנר, פלאפון, סלקום, נטוויז'ן 013, YES וסמייל 012. לא טעיתם מקומות 1 עד 8 שייכים כולם לחברות התקשורת ובראשם HOT. איזו חברה תנמק את הסיבה לכך שהיא לא מנתקת אתכם כמנוי היא: "מרבית הפונים המעוניינים להתנתק עושים זאת על מנת לשפר את התנאים מול החברה".

      לא סתם HOT מובילה בראש הרשימה ובצדק. אחת ההוצאות הגבוהות ביותר בגין תקשורת היא התשלום לחברת הכבלים או הלוויין, כשלצערנו גם צפייה בערוץ ממשלתי כמו ערוץ 10 או ערוץ 22 לא נקלט בבתים רבים במדינת ישראל ללא התחברות לאחת החברות. איזו חברה פרסמה לאחרונה אזהרה הנוגעת להוצאות משמעותיות הצפויות בעתיד ועשויות להשפיע באופן מהותי על תוצאותיה הכספיות, אתם צודקים – חברת הכבלים.

      האזהרה שהחברה שיחררה, נוגעת לפסק בורר שניתן לה בקשר לקביעת המנגנון לחישוב התמלוגים השנתיים לאקו"ם. מדובר בחוב מהותי של חברת הכבלים בגין תמלוגים שלא שולמו ושיחולו באופן רטרואקטיבי מה-1 בינואר 2003. וזאת מבלי להתייחס לקנסות היציאה מתוכניות, התקנה, פירוק, הצטרפות, הזמנה של ערוצים ב-VOD ועוד. הצרכן לא יודע מה חינם ומה לא, והחשבון מורכב ומסובך. מזכיר לכם משהו? הרי חברות הסלולר עבדו, ובמובנים מסוימים עדיין עובדות, באותה שיטה.

      לשרוף ללקוח את חשבון הבנק

      זורו היקר, בעצם כחלון הנכבד - תעשה סדר גם כאן. אנחנו מודעים לממיר הדיגיטלי ולחבילה הצרה במחיר מופחת שבדרך, ובכל זאת הדרקון הזה שנקרא HOT ממשיך לשרוף לנו את חשבון הבנק ולהתנהג כאילו אין אלטרנטיבה אחרת. בעצם זה נכון - ברגע שנעבור ללוויין תחושת המחנק שלנו תהיה דומה, רק שאז כל האלטרנטיבות נגמרות. הרי לא נחזור לחברה ממנה ברחנו. מדוע כל האנטילופות האלה לא יודעות לתת שרות ראוי ואמיתי? מדוע הן נוקטות בדו פרצופיות ומוזילות מחירים רק לאלה המעוניינים לעזוב? התשובות מוכרות.

      הגיע הזמן להעניק לחברת הכבלים את תשומת הלב הראויה, כפי שהיא בעצמה דורשת בעודה מתנהגת בצורה מחפירה. אין לנו רצון להיות מדינה פטרנליסטית, ובכל זאת ענף הטלוויזיה לא ממש פתוח לתחרות, בעיקר בגלל חסמי הכניסה הגרנדיוזיים. יש דרך להתנהגות עסקית אחרת.

      *עמי מי-טל, רו"ח, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמאיים, אור יהודה.