דיוקנו של מינהל מקרקעי ישראל כשומר החומות: מפרשת הולילנד ועד לשוחד מיני

>> "המינהל קצת יותר קיבוצניק מאתנו", אומר בכיר בתנועה הקיבוצית. ואכן יש אירוניה בעובדה שהמינהל מציג עצמו במערכת היחסים הבעייתית עם ההתיישבות העובדת כשומר החומות וכנאמן על נכסי הציבור. המינהל מקפיד עם הקיבוצים קלה כחמורה בעבירות של שימושים מסחריים אסורים בקרקע חקלאית, אך כפי שנחשף בבתי המשפט בעשור האחרון, כשמדובר באילי הון יש למינהל תפישה ליברלית הרבה יותר של המושג "צדק חלוקתי", ורמתם המוסרית של חלק מבכיריו רחוקה מהיחס האידיאולוגי שהוא מפגין כלפי הקיבוצים.



בשנה האחרונה נקשר המינהל בכמה פרשיות שחיתות חמורות. ביולי גזר בית משפט מחוזי בתל אביב שלוש שנים וחצי מאסר על איש העסקים דוד אפל, לאחר שהרשיע אותו במתן שוחד של 1.4 מיליון שקל לראש עיריית לוד לשעבר בני רגב, לראש מועצת גבעת שמואל לשעבר זמיר בן ארי ולבכיר במינהל עודד טל. אפל נתן את השוחד כדי לקדם, בין היתר, פרויקט שכלל הקמת קניון, קאנטרי קלאב ורכבת קלה בלוד, תוך סיפוח 1,400 דונם של קרקעות חקלאיות במושב גינתון לשטחה של לוד.



שלושה חודשים קודם לכן נעצר איש העסקים אביגדור קלנר, לשעבר מנכ"ל חברת פולאר, בחשד למתן שוחד בהיקף של מאות אלפי שקלים לבכירים בעיריית ירושלים ובמינהל בתמורה לזירוז הליכים שנוגעים לפרויקט הולילנד בירושלים, שהפך שם נרדף לשימוש חורג וזוועה ארכיטקטונית. קלנר נחשד גם שבמסגרת קידום האינטרסים של חברת הזרע, חברה בת של חברת פולאר, הוא שילם באמצעות חברות שבניהולו תשלומי שוחד של מאות אלפי שקלים, שחלקם הועבר באמצעות מתווכים לגורמים שונים במינהל.



ביוני הוגשו כתבי אישום נגד 19 נאשמים ובהם שני בכירים במחוז המרכז של מינהל מקרקעי ישראל. הבכירים מואשמים בקבלת שוחד תמורת הנפקת היתרי בנייה למרות חריגות בנייה והנפקת שוברי תשלום עבור דמי היתר על הקרקע בסכומים נמוכים משהגיעו למינהל. בנוסף, שניים מבכירי המינהל מואשמים שנתנו לתושבת רעננה הבטחות שווא לסייע לה בקבלת אישורים תמורת טובות הנאה מיניות.



הדובדבן בפרשיות שבהן היה מעורב באחרונה המינהל הוא פרשת בריכות המלח בעתלית ובאילת, שבה נתן המינהל לחברת תעשיות מלח שבשליטת משפחת דנקנר, בתקופה שבה אהוד אולמרט היה היו"ר ויעקב אפרתי המנהל, הטבות בשווי עשרות מיליוני דולרים. על פי החשד, אולמרט, אפרתי ובכירים במינהל קיבלו שוחד בתמורה לעסקה שבה היתה אמורה חברת תעשיות מלח לקבל 40% מזכויות הבנייה ב-3,100 דונם ששימשו לצורך ייצור מלח בעתלית ובעין עברונה שליד אילת, ושייעודן ישונה לבנייה למגורים, מסחר ותיירות.



זכויות הבנייה החריגות הובטחו לתעשיות מלח למרות שהחברה החזיקה בחוזה הרשאה בקרקעות מלח בהיקף של 225 דונם באילת ו-900 דונם בעתלית. חוזה הרשאה הוא חוזה שבו מקבלת חברה רשות להשתמש בקרקע מבלי שתהיה לה זכות על הקרקע, ולכן המינהל יכול לדרוש את השבת הקרקע מיד עם סיום החוזים. ואולם אז לא התעקשו בכירי המינהל לקבל חזרה נכס ציבורי ללא פיצוי כלכלי משמעותי לחוכרים, כפי שהם עושים כיום בקרקעות הקיבוצים והמושבים, למרות שלחברת תעשיות מלח לא היתה אפילו יומרה להשתתף במשימות לאומיות.



מילון מושגים



חכירה - זכות קניינית שמבוססת על שכירת הקרקע לתקופה של יותר מחמש שנים



חכירה לדורות - הסכם שכירות לתקופה של יותר מ-25 שנה



היוון - תשלום חד פעמי ומראש של כל התשלומים שאדם המחזיק בקרקע שבבעלות המינהל חייב לשלם



נחלה - קרקע חקלאית הכוללת מגורים ומשק חקלאי ביישוב המאורגן באגודה שיתופית חקלאית



הרחבה - הקמת שכונה בצמוד לשטח הקיבוץ



משבצת - קרקע חקלאית המושכרת או מוחכרת לאגודה שיתופית חקלאית בחוזה שכירות או בחוזה חכירה



שטח המחנה - חלק במשבצת הקרקע שמוקצה למגורים, מבני ציבור, מבני המשק ולכל שימוש עסקי



שינוי ייעוד - שינוי מטרת השימוש בקרקע מהמטרה שהוגדרה לה בחוזה החכירה לשימוש אחר