"יום בו אני לא רוכבת על אופניים הוא כמו יום בלי קפה בבוקר"

גדלתי על אופניים - זה נראה לי טבעי להגיע אתם לעבודה"



עופר, מפתח בחברת bmc, בן 40 מפתח תקוה. רוכב כבר שלוש שנים מפתח תקוה לרמת החי"ל בתל אביב, מדי יום. סך הכל: 6 ק"מ לכיוון (כ-20 דקות).



למה החלטת לוותר על רכב: יש לי מכונית בבית, ואני לא עושה בה שימוש. גדלתי על אופניים, וזה נראה לי טבעי לרכוב עליהם לעבודה. ההגעה לעבודה באמצעות אופניים קצרה יותר מנסיעה ברכב פרטי וגם יותר מהנה ובריאה. יש גם שיקול של שמירה על איכות הסביבה - הנושא הזה מאוד חשוב לנו כמשפחה.



מה מצב השבילים: תחילת הדרך בצד של פתח תקוה היא על שביל אופניים מוסדר. גם סוף הדרך באזור רמת החי"ל מוסדרת בשבילי אופניים. הבעיה היא שאני נאלץ לחצות פסי רכבת ליד כביש מספר 4. צריך להסדיר את התוואי הזה.



האם יש מקלחת וחניה מסודרת בעבודה: יש מקלחת שהיא חלק מקומפלקס של חדר כושר. חניה לאופניים הוכשרה לפני כשלוש שנים.







"אני לא נוסעת על שבילים בתל אביב - הם דקורציה בלבד"



שרון כהן, מנהלת מחלקת הסקי של איסתא בתל אביב, בת 41, ממרכז תל אביב. רוכבת כבר עשר שנים ממרכז העיר לאזור נחלת יצחק (מגדלי תל אביב), מדי יום. סך הכל: 3 ק"מ לכל כיוון (10-15 דקות).



למה החלטת לוותר על רכב: יום שאני לא רוכבת על אופניים זה כמו יום בלי קפה בבוקר. לפני 18 שנה, כשהגעתי לתל אביב מהקיבוץ, זה היה נראה לי נכון יותר. זה התחיל משיקול של נוחות והגעה מהירה וחסכונית למקומות, וזה גם היה לי יותר כיף. בזמנו הייתי יחסית חלוצה בעניין הזה.







מה מצב השבילים: אני לא נוסעת על שבילים, כי השבילים בתל אביב הם דקורציה בלבד. אני רגילה לרכוב על הכביש כי יש נסיעה רציפה. המכוניות לא תמיד מכבדות אותי אבל אני מרגישה בטוחה פחות או יותר.



האם יש מקלחת וחניה מסודרת בעבודה: אני עושה מקלחת צרפתית של אצילים: מתרחצת קלות עם מי פנים, והאנשים בעבודה חושבים שבאתי מהספא. יש חניה.







"נמאס לי לבזבז זמן על חיפושי חניה כל ערב"



אלי כהן, סמנכ"ל קמפוס ברושים השייך לאוניברסיטת ת"א. רוכב כבר שלוש שנים ממרכז העיר לאוניברסיטה ברמת אביב, מדי יום. בסך הכל 10 ק"מ לכיוון (כ-25 דקות).



למה החלטת לוותר על רכב: המעבר לאופניים נבע בראש ובראשונה ממצוקת החניה באזור שבו אני גר. נמאס לי לבזבז זמן על חיפושי חניה בכל ערב אחרי העבודה. אבל השינוי נסע גם משיקולי נוחות ומהירות ההגעה - ללא תלות בפקקים. בנוסף, זו דרך מצוינת לעשות ספורט על בסיס יומי, מכיוון שיש ימים לא מעטים שבהם אני עובד שעות רבות.







מה מצב השבילים: אני לא יכול לנסוע באופן ישיר לאוניברסיטה, כי אין שבילים מוסדרים לכל אורך הדרך - ואז אני צריך לרכוב בכביש. אני מאריך קצת את הדרך, ורוכב דרך הטיילת כדי לנסוע בצורה נעימה ומסודרת.



האם יש מקלחת וחניה מסודרת בעבודה: עשיתי מנוי במועדון הספורט של האוניברסיטה, ואני משתמש במקלחות שלהם בבוקר. חניה לאופניים יש המון.







"להגיע לעבודה במכונית זה יאוש אמיתי"



כרמית בן ימיני, מעצבת גרפית בחברת חיש-דף הפקות דפוס, בת 46, רמת גן. רוכבת כבר שש שנים מרמת גן לדרום תל אביב, מדי יום. סך הכל: 5 ק"מ לכיוון (כ-20 דקות).



למה החלטת לוותר על רכב: להגיע לעבודה במכונית זה יאוש אמיתי - לא רק מבחינת הפקקים אלא גם מבחינת מציאת מקום חניה. מכונית היא דבר יקר מאוד לתחזק, ועבורי היא נהפכה למשהו לא נוח. בעבודה הקודמת שלי היה לי רכב צמוד, וזאת היתה התמודדות בלתי פוסקת עם מציאת חניה. עם אופניים ההגעה ממקום למקום הפכה לחוויה נעימה - ספורטיבית וגם יותר ידידותית לסביבה.







מה מצב השבילים: אין שבילי אופניים מוסדרים אז אני רוכבת על הכביש. זה גם מהיר יותר.



האם יש מקלחת וחניה מסודרת בעבודה: יש כיור מאולתר שאני מסתפקת בו, ואת האופניים אני קושרת במקום בטוח יחסית מחוץ למשרד.







"אני עושה כושר בדרך לעבודה, ובערב יש לי זמן לילדים"



יאיר גרוסמן, סגן ראש אגף אסטרטגיה בבנק לאומי, בן 39, גבעת שמואל. רוכב כבר שנתיים מגבעת שמואל לתל אביב, פעמיים בשבוע - סך הכל 18 ק"מ לכיוון אחד (כ-55 דקות).



למה החלטת לוותר על רכב: במקום ללכת לחדר כושר בערב אני עושה כושר בדרך לעבודה, ואז יש לי זמן לבלות בערב עם הילדים.







מה מצב השבילים: בכביש גהה אין נתיב מוסדר לאופניים, לכן אני נאלץ להאריך את הדרך בעוד 6 קילומטרים. את מרבית הדרך אני עושה בשבילים, אבל יש בעיה באזור פתח תקוה, כי אין ברירה אלא לעבור דרך פסי הרכבת מצפון לפארק אזורים. האפשרות השנייה היא לעבור דרך כביש גהה, אבל לדעתי היא מסוכנת יותר. אם לא היתה הבעיה הזאת הייתי רוכב במסלול הזה גם עם הילדים שלי.



האם יש מקלחת וחניה מסודרת בעבודה: יש מקלחת וגם חניה לאופניים. בלעדיהם זה לא היה עובד.