פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "יש להוציא את בתי החולים ממשרד הבריאות"

      רוני גמזו מסכם 100 ימים ראשונים בתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות. למרות התקופה הקצרה, הוא כבר מתגאה בהישגיו ומתכונן למערכה הבאה על הרפורמה בבריאות הנפש ועל תוספת המיטות בבתי החולים

      ב-1 ביוני הגשים ד"ר רוני גמזו חלום - כשנכנס לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות, שאליו שאף במשך חודשים ארוכים. ואולם תנאי הפתיחה היו לא קלים: היו אלה ימי הסערה הגדולה סביב התנגדות סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לפינוי הקברים בבית החולים ברזילי באשקלון, פרשה שכמעט הצליחה להחיות את מפלגת שינוי הנשכחת. הפופולריות של ליצמן צנחה לשפל חסר תקדים, מנכ"ל משרדו ד"ר איתן חי-עם התפטר במחאה לקול תשואות העיתונות ומערכת הבריאות, ומשרד הבריאות, שגם בימים כתיקונם לא זוכה לעדנה תדמיתית, נכנס לשפל חסר תקדים אפילו במושגים שלו.

      לתוך המציאות הזו נכנס גמזו, 44, המנהל הצעיר והנמרץ של בית החולים הכללי באיכילוב, שחשק בתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות עוד חודשים רבים קודם לכן, כשהתמודד מול חי-עם על התפקיד והפסיד. קשה לומר שהוא זכה לחיבוק חם מצד המערכת או אפילו מעובדי המשרד: רבים חשבו שכניסתו לנעליו של חי-עם המתפטר מוקדמת מדי, נגועה באמביציה מוגזמת ובוגדת בעקרונות החשובים שבשמם התפטר קודמו. רבים גם הזהירו אותו שהוא נכנס בעיניים פקוחות למלכודת, וכי רוב הסיכויים שיסיים את התפקיד בצורה דומה מאוד לחי-עם, רק בלי התהילה.

      מתקפה מול האוצר

      אבל גמזו לא התכוון לפספס את ההזדמנות שנקרתה בדרכו. הוא גם לא התכוון להיכנס לתפקיד כשהוא חפוי ראש ומתנצל: כבר בהופעתו הפומבית הראשונה, בכנס ים המלח שבו משתתפים כל ראשי מערכת הבריאות, הדהים את השומעים כשפתח במתקפה חסרת תקדים נגד משרד האוצר תוך שהוא עוקץ גם את קודמיו בתפקיד: "אפילו הסמנכ"לים במשרד הבריאות אומרים בייאוש שהאוצר לא ייתן, שאולי אפשר להתייעל עוד קצת כי האוצר דורש", קרא מעל הבמה. "למה? זה לא מספיק ששוכבים 70 אלף חולים במסדרונות? לא מספיק שחולים נתקעים במיון? מתי יגידו לנו 'די, התייעלתם מספיק?' ועל חשבון מי מתייעלים? שאלנו את המבוטח אם הוא מסכים שנתייעל על חשבונו?", אמר ודרש תוספת של מאות מיטות אשפוז לבתי החולים. תגובת האוצר לא איחרה לבוא, והיתה בוטה לא פחות: "דבריו של גמזו מנותקים מהמציאות", אמרו באוצר, והחליטו "להיכנס" בו אישית: "ההצעות לתוספת המשאבים של המנכ"ל הנכנס משקפות את ניגוד העניינים החמור שבו מצויים דרך קבע משרד הבריאות בכלל ומנהליו בפרט, בשל בעלות המשרד על בתי החולים והעובדה שעל פי רוב, מנכ"לי המשרד הם מנהלי בית חולים לשעבר ולעתיד", אמרו באוצר, ולא שכחו להוסיף כי "אנו מקווים כי לאחר שהמנכ"ל ייכנס בפועל לתפקידו וילמד את העובדות לעומק, הוא יפסיק להמליץ המלצות התואמות את האינטרסים של מנהלי בתי החולים בלבד, ויהיה לו העוז להמליץ על הקצאת משאבים הטובה לכלל הציבור".

      מאז עברו גמזו ואנשי האוצר יחד לילות לבנים רבים. הם הצליחו להעביר ביחד תקציב תלת-שנתי, להתגושש בשורה של נושאים וגם לשתף פעולה בנושאים אחרים. "כיום היחסים שונים", אומר גורם באוצר על גמזו. "נראה שחל שינוי גדול בתפישה שלו, שהוא מבין שהוא חלק מממשלה ושעדיף לו לשלב אתנו ידיים ולא להתקוטט. יש לו הרבה מרץ, כוונות טובות, והוא פרטנר חזק".

      בדיעבד אתה מצטער על האופן האגרסיבי שבו נכנסת לתפקיד? המהלומות המילוליות האלה באמת היו נחוצות?

      גמזו: "זו היתה פתיחה רגשית, הרעשה ארטילרית שמטרתה היתה לומר 'עד כאן - מעכשיו תצטרכו להתחשב במדיניות שלנו, כי אנחנו אלה שמנהלים את הבריאות'. נכון שהיו כאלה שדיברו על התלהמות, אבל לא אשנה את עורי - אני דעתן, אסרטיבי, ולעתים רגשי מאוד. כשזה מגיע לפגיעה במערכת הבריאות אני לא תמיד מגיב באופן רגוע ושקול. במקרה הזה ראיתי משרד בריאות שנרמס ללא צדק תחת הכתבות האוצר, ורציתי להבהיר שכאן זה נפסק ושמי שיוביל במדיניות ובהצבת הקווים האדומים הוא משרד הבריאות. אני לא מצטער על זה, כי זו הדרך לשנות כיוון, וכשמשנים כיוון חייבים להרעיש. אני גם חושב שזה הוכיח את עצמו, והאוצר הבין שעבר את הגבול בייבוש משרד הבריאות".

      מתרכך עם הזמן

      שינוי כיוון הוא באמת הגדרה קולעת לסיכום 100 הימים הראשונים של גמזו בתפקיד. בזמן הקצר הזה, הוא הספיק לעסוק במגוון עצום של נושאים. גמזו ניצח על מהפכת טיפולי השיניים בחינם לילדים, העביר תקציב תלת-שנתי למשרד הבריאות, דחף קדימה את הרפורמה בבריאות הנפש, הקים וקידם שורה של ועדות מקצועיות במגוון נושאים כמו קנביס רפואי, רפואה מונעת, הסדרת נושא העישון, בחינת ההשתתפויות עצמיות, השלטון התאגידי של הקופות ועוד.

      אנשי משרד הבריאות עדיין מסתגלים לקצב העבודה ולדרישות החדשות: "האיש הוא סוס עבודה שעובד נון סטופ", אומר בכיר במשרד. "הוא מעורב בכל דבר שקורה במשרד, פעמים רבות כותב ומגיב בעצמו לפניות מתוך ומחוץ למשרד, עד לרמה של תלונות של מבוטחים. הוא גם לא תמיד מסתפק בתשובה הראשונה שנותנים לו, אלא מבקש לרדת לפרטים, לקבל תשובות עד הסוף". לדברי הבכיר, "הוא מגבה מאוד את אנשי המקצוע במשרד מול גורמים חיצוניים, אבל היכן שיש בעיות של עוול או ביורוקרטיה הוא מתערב בצורה בוטה נגד הפקידים".

      מטבע הדברים, לא כולם במשרד אוהבים את הרוח החדשה והפעלתנית של גמזו: "הוא נכנס לתפקיד כמו פיל לחנות חרסינה", אמר בכיר אחר במשרד. "מיד הכריז ש'מעכשיו מתחילים לעבוד', וש'מעכשיו יש מנהל במשרד'. זה העליב אנשים שעובדים כאן קשה הרבה מאוד זמן. מצד שני, הוא הביא אתו רוח חדשה של תקווה, ויש תחושה שהמשרד מתחזק. לאט לאט הוא צובר ביטחון ומתרכך".

      מכל מקום, גמזו אינו מבזבז זמן, ומתכוון להוביל בקרוב צעד מהפכני במשרד הבריאות: הוצאת 24 בתי החולים הממשלתיים משליטת המשרד עצמו והעברתם תחת יחידת סמך שאינה כפופה למנכ"ל המשרד. המטרה היא לשים קץ לעיוות ההיסטורי של ניגוד העניינים במשרד הבריאות, הנובע מכפל התפקידים שלו כבעלים של בתי חולים וכרגולטור. "כל מי שרוצה לנגח את משרד הבריאות תמיד מציין את כפל התפקידים. זו בעיה מרכזית שצפה ועולה בכל פעם מחדש והגיע הזמן לפתור אותה, לפחות באופן חלקי", אומר גמזו.

      לדבריו, הוא בוחר בדרך של הקמת יחידת סמך ולא רשות נפרדת או תאגוד בתי החולים, פתרונות שעלו בעבר, כפשרה הנובעת מסיבות פרקטיות: "זה תהליך שיכול להיות די מהיר. פניתי בעניין לשר הבריאות ולנציב שירות המדינה, ומרגע שהם יאשרו את המהלך, זה יכול לקרות בתוך חודשיים-שלושה. התוצאה של המהלך תהיה דומה מאוד לזו של הקמת רשות, אלא שזו כרוכה בהליך חקיקתי מורכב שיכול להימשך שנה- שנתיים. נכון שזו לא עצמאות מלאה, כי היחידה עדיין כפופה לשר, אבל זה פתרון ביניים עד שיבשילו התנאים לתאגוד בתי החולים ויציאתם לעצמאות מלאה".

      אתה מוותר בקלות כה רבה על העוצמה שנותנת הבעלות על בתי החולים?

      "אני לא חושב שמנכ"ל משרד הבריאות יוצר את עוצמתו מניהול בתי החולים, אלא מהיותו רגולטור שמרוכז בפיקוח, בהכוונה, בקידום החקיקות התקועות, בתכנון כוח אדם וברפורמות. החיים שלי יהיו הרבה יותר נכונים אם לא איאלץ להתעסק ביום-יום בפתרון בעיות ובניהול היומיומי של 24 גופים שכל הזמן צועדים אל שולחני. זה מסיט את תשומת הלב מהדברים החשובים".

      "המשרד צנוע מדי"

      במבט לאחור, גמזו מודה כי אף שחשב שהכין עצמו היטב לתפקיד, לא היה לו מושג אמיתי על הצפוי לו: "לפני שנכנסתי לתפקיד לא ידעתי לאיזה אתגר אני נכנס. חשבתי כמו כולם שבמערכת הבריאות יש בעיקר בתי חולים וקופות חולים", הוא מודה בגילוי לב. "הופתעתי לגלות שזה משרד עצום שחולש על כל תחומי החיים שלנו - מזון, איכות המים, איכות האוויר, מקצועות רפואיים, רפואה מונעת, רישוי עסקים ועוד ועוד. גיליתי למשל שיש תחת המשרד שבע ממלכות עצומות שבקושי שמעתי עליהן - לשכות הבריאות הפזורות בישראל ועושות עבודת אכיפה ובקרה בריאותית בהיקפים אדירים וברזולוציה מדהימה. יחסית לתפקיד הקודם שלי באיכילוב, זה תפקיד עמוס, מגוון ואחראי הרבה יותר, ומלחיץ הרבה יותר. אתה מחויב להמון גורמים במערכת, וכובד האחריות עליך הוא עצום.

      "הופתעתי גם מהמקצועיות של האנשים במשרד, שהם עובדים ברמה גבוהה מאוד בכל התחומים. יש נטייה במערכת לזלזל במשרד הבריאות. למשרד יש תדמית של משרד נשלט, בעל אג'נדה חלשה מאוד, שאנשים בו אינם חרוצים, שקידומי החקיקה נכפים עליו. גם אני חשבתי כך, אבל לתדהמתי, גיליתי מערכת שעובדת בקצב חסר תקדים, יותר ממה שהייתי רגיל במקום ממנו באתי ובמגוון עשייה וקצב חקיקה שמעורר השתאות".

      איך אתה מסביר את הפער התדמיתי הזה?

      "אני חושב שמשרד הבריאות צנוע מדי בהצגה של העשייה שלו. אני אומר לכולם: 'חבר'ה, תרימו את הראש - אתם הכי מקצוענים!'. אני רוצה שגם גופים שהיו בצל, כמו לשכות הבריאות ושירות המזון, יהיו בולטים יותר, ולשנות את זה גם בתחושה הפנימית - כי זה באמת המשרד הגדול והמגוון ביותר בעשייה שלו. כל נושא שעוסקים בו כאן הוא ענק".

      ואולם לא כל ההפתעות שציפו לגמזו היו חיוביות. "הופתעתי לגלות עד כמה אין מערכת מוסדרת לנציגות האזרחים והחולים במערכת הבריאות ועד כמה הם מודרים. ציפיתי להיות מופצץ במיילים ומכתבים מארגוני חולים, ולהפתעתי בגזרה הזו שקט יחסית. אתה רוצה לשמוע את החולה ולא יודע אפילו עם מי לדבר. זו בעיה, ויכול להיות שמשרד הבריאות צריך להוביל יצירת גוף כמו מועצת צרכני בריאות, שתהיה בולטת ומשמעותית".

      אחרי ארבעה חודשים בתפקיד, גמזו גם יודע היטב לשים את האצבע על אחת הבעיות הכאובות של המשרד שמספק שירות לכל כך הרבה אנשים וחברות. "אני חושב שרמת השירות, מהירות המענה והנגישות שהמשרד נותן לאזרחים וללקוחות שלו צריכות להשתפר", הוא אומר, ומכריז כי "בתוך חצי שנה ננהיג במשרד מהפכה שירותית: נקים מוקד שירות טלפוני (קול-סנטר) עם מערכת ניתוב שיחות מורכבת ממוחשבת שתיתן מענה לכולם, החל באזרח שמתעניין לגבי חיסון לתינוק ועד לחברה שרוצה לדעת איפה היא עומדת מבחינת רישוי עסק או שחרור סחורה מהנמל. המוקד יידרש לעמוד ביעדים איכותיים וביעדים של מהירות תגובה. אנחנו נהיה המשרד הראשון שישתתף בפרויקט השירות הממשלתי".

      אתגר הרפורמה

      היעד המרכזי הבא שעליו מסתער גמזו בכל בכוח הוא הרפורמה בבריאות הנפש, שבמסגרתה נוכל לקבל גם את הטיפול הנפשי בקופות החולים, בדיוק כמו בכל שאר תחומי הרפואה. המעבר לקופות החולים אמור לסייע לקיצור התורים לקבלת טיפול נפשי, לאיחוד בין תחומי הגוף והנפש ולהכפלת מספר המטופלים במערכת הציבורית. אלא שריבוי השחקנים והאינטרסים בתחום, בצירוף ממשלות ושרי בריאות שמתחלפים בקצב מסחרר, גרמו לכך שהרפורמה תקועה כבר 15 שנה, ומצבם של שירותי בריאות הנפש מידרדר בהתמדה. לאחרונה חלה התקדמות משמעותית, לאחר שליצמן, שהיה ממתנגדי הרפורמה, השתכנע בנחיצותה והחליט לקדם אותה בכנסת.

      גמזו נשמע נחוש להיכנס לספרי ההיסטוריה של משרד הבריאות כמי שהרפורמה עברה במשמרת שלו. "המצב כרגע בלתי אפשרי", הוא אומר בלהט, "אני בא מהעולם הכלכלי ואני רואה את הכשל - משרד הבריאות, שהוא המבטח, משלם כסף לעצמו כספק השירותים וגם עושה רגולציה לעצמו. המצב הזה יוצר מערכת כושלת של ניגודי עניינים מובנים, שירותים שלא מתפתחים, ומי שסובל הוא האזרח שלא יכול לבחור את נותן השירות. בקופות תהיה למטופלים אפשרות בחירה, ותהיה הפרדה בין נותן השירות לרגולטור.

      "ברגע שבריאות הנפש תהיה חלק מקופות החולים היא גם תזכה לעדכון תקציבי ראוי, כמו שמקבלים שאר תחומי הרפואה. לדוגמה, אם הרפורמה הזו היתה מאושרת לפני חמש שנים, כיום היו למערכת בריאות הנפש מיליארד שקל נוספים בזכות מנגנוני העדכון - תארי לך מה זה היה עושה לתחום המוזנח הזה! וכמובן שהגיע הזמן לעשות את מה שאנשי המקצוע אומרים ולאחד בין גוף ונפש, בלי הסטיגמה שמתלווה להפרדה הזו. לא אני אומר את זה - אומרים את זה קופות החולים, הרופאים וארגוני החולים עצמם".

      רבים וטובים ניסו ולא הצליחו להעביר את הרפורמה. למה אתה חושב שהפעם זה יצליח?

      "עוד לפני שנכנסתי לתפקיד באופן רשמי נפגשתי עם כל הגורמים שקשורים לנושא הזה - איגודי הרופאים והפסיכולוגים, מנהלי בתי החולים, ארגוני החולים והנכים וחברי כנסת. ראיתי מערכת שהפתרון ברור לה - רק צריך להוביל אליו במנהיגות ובנחישות. נוצר תזמון מיוחד - סגן השר קיבל החלטה חיובית, כל קופות החולים מסכימות, האוצר רוצה מאוד, יש לובי חיובי בכנסת, ארגוני החולים כמהים, הכנסת אישרה בקריאה ראשונה - וכל מה שנשאר זה אישור ועדת העבודה בשתי קריאות. זה במרחק נגיעה".

      נשמע פשוט למדי, אלא שבכנסת צפוי גמזו להיתקל בחברי כנסת שחלקם, כמו שלי יחימוביץ' למשל, מתנגדים לרפורמה. גמזו מבהיר כי שום דבר לא יעצור אותו, והוא מתכוון ליהפך אישית ללוביסט של הצעת החוק: "אני אהיה המסביר הלאומי בסוגיה. אני מתכוון לעבור בין כל הח"כים, וכל מי שירצה אסביר לו למה אין בעיות מהותיות בחוק, ואעשה הכל כדי לשפר כל בעיה שמישהו מעלה. בסופו של דבר יגיע הרגע שבו כולם יצטרכו להרים אצבעות בעד או נגד - ואני מתכוון להיות שם, מול עיניהם. אם ההצעה תעבור אראה בזה הצלחה של משרד הבריאות. אם היא לא תעבור - זה יהיה כישלון אישי שלי, על כל המשתמע מכך".
      ".

      "אני פיל נחמד"

      בסיכום 100 הימים הראשונים, על אילו הישגים אתה יכול כבר להצביע?

      "ההישג הראשון של ליצמן ושלי הוא בהעברת מהפכת טיפולי השינים לילדים. זה היה תהליך מורכב ועדין מאוד, שהיה צריך להוביל דרך בג"צים, הסכמת קופות החולים, הכנסת, איגודים מקצועיים והאוצר, תוך כדי מהלך של אין ברירה של נטילת 65 מיליון שקל מסל התרופות. בזכות הנחישות של סגן השר ליצמן, הצלחנו להוביל ולהשלים את החקיקה ולהביא לילדים טיפולי שיניים שהם מקבלים היום ללא תקלות, בזמינות ובנגישות גבוהות ותוך בקרה צמודה שלנו.

      "ההישג השני הוא הסדרת תקציב מערכת הבריאות לשלוש שנים בלי יותר מדי רעשים ועם השגת רוב היעדים שלנו, למעט נושא תוספת המיטות שהסכמנו לדחות את ההחלטה בעניינו".

      מה באמת קורה עם תוספת המיטות? זו היתה המלחמה המרכזית שלך בכניסתך לתפקיד - דרישה של תוספת מאות מיטות לבתי החולים. בינתיים לא נוספה אפילו אחת.

      "עמדתנו בנושא המיטות פשרנית מאוד - בסך הכל, אנחנו מבקשים לשמור על שיעור המיטות הנמוך הקיים כיום על ידי הוספת 260 מיטות בשנה למשך שלוש שנים. זה המינימום. שיעורי התפוסה בבתי החולים כיום לא הגיוניים: הממוצע הוא יותר מ-100%, ויש בתי חולים שמגיעים לתפוסה של 140%. אלה מספרים שפוגעים באיכות הטיפול הרפואי ועלולים אפילו לסכן את בריאות החולים, ולכן פשוט חייבים להוציא את המיטה מהפרוזדור ולהכניס אותה לחדר.

      "הפרדוקס הוא שאני צריך לדחוף לכך לבד, כי לא רק שקופות החולים חוששות מהגדלת ההוצאה שלהן - אפילו בתי החולים לא תמיד מעוניינים בכך, כי העלויות שלהם קטנות יותר כשהחולה שוכב במסדרון. יש לי נאמן אחד, והוא הציבור".

      ואילו טעויות כבר הספקת לעשות?

      "טעיתי כשלא התעקשתי לסגור את נושא תוספת המיטות כבר בהסכם התקציבי מול האוצר. אני מתחיל להרגיש שהנושא נמרח. אנחנו מתקרבים לחורף, וזה לא טוב שהדיון בנושא הזה יהיה כשחולים שוכבים בהמוניהם במסדרונות".

      אומרים עליך שנכנסת לתפקיד קצת כמו פיל לחנות חרסינה.

      "מי שלומד להכיר אותי יודע שאני פיל נחמד מאוד ושכל כלי החרסינה במקומם. מנהל צריך לעשות שינויים, ואם אין לכך מתנגדים אז קרוב לודאי שלא עשה שינוי משמעותי. הגעתי למשרד בתנאים לא טובים, המשרד היה אחרי טראומה (של פרשת הקברים ופרישת חי-עם, ר.ל.ג) והיה צריך לייצב מחדש תהליכי עבודה, להכניס רוח של עבודה ולזקוף את הקומה של המשרד. כל אלה יצרו 100 ימים מורכבים וקשים מאוד, עם עומס עצום וכבד על כתפי.

      "אבל אני מודה שקיבלו אותי בלב שלם, ובכל מקום שאני הולך אני מגלה ברק בעיניים. זו מערכת נפלאה שכולם בה עומדים מאחוריך וזה מחזק בצורה יוצאת דופן. אף על פי שהייתי צריך לעשות שינויים לא נעימים באופן וקצב העבודה וישיבות ההנהלה, כולם היטו כתף ומסייעים לי באופן מרשים. כיום מרגישים גאוות יחידה במשרד. גם סגן השר ליצמן אמר בהרמת הכוסית לראש השנה שהמשרד עבר טלטלה ואנשים מסתכלים עליו בצורה אחרת".

      אפרופו ליצמן, הרי הוא עצמו ממש לא רצה את תפקיד סגן שר הבריאות.

      גמזו צוחק: "אני חושב שהיום הוא לא יסכים לעבור לתפקיד אחר, אפילו אם יציעו לו להיות שר האוצר".