וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"כשהצמיחה אצלנו תחזור, אירופה תהיה שוק עיקרי לישראל"

מאת אורה קורן

24.9.2010 / 7:06

ההתחמקות של האיחוד האירופי מחידוש השיחות על שדרוג היחסים מחזקת את דימויו בישראל כפרו-ערבי ? בראיון ל-TheMarker אומר שגריר האיחוד בישראל, אנדרו סטנדלי, כי הוא נחוש לשנות את המצב ? "אני מופתע מהיצירתיות שיש בישראל. אני בטוח שהשותפות ההגיונית כל כך בינינו תצ



>> כששגרירות האיחוד האירופי בישראל שיתפה פעולה עם אייל קיציס, ארז טל וחיים כהן ביצירת הסדרה הדוקומנטרית "מייד אין יזראל" המשודרת בימים אלה בערוץ 2 (ראו מסגרת), היא קיוותה מן הסתם להפשיר את היחסים בין אירופה לישראל. הדימוי של האיחוד האירופי בישראל הוא של גוש פרו-ערבי, ובמשוואה המזרח תיכונית זה הופך אותו מיד לאנטי-ישראלי.



האירופאים לא אוהבים את התדמית הזו - הם לא רוצים להשתרך מאחורי וושינגטון בהיקף הסחר עם ישראל, או במעורבותם ביישוב הסכסוך במזרח התיכון. ואולם, נראה שתידרש יותר מסדרה טלוויזיונית כדי לשכנע את הישראלים שאפשר לסמוך גם על האירופאים. בינתיים, השיח הדיפלומטי האירופי לא השתנה, וזה אינו מעודד.

שחקן חיזוק מפתיע שהצטרף באחרונה לצד האירופי הוא נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שאמר בכנס השנתי של מכון היצוא כי היצואנים הישראלים אינם ממצים עד תום את הפוטנציאל העסקי עם אירופה. פישר ביסס את דבריו על מודל ששיקלל משתנים כמו תמ"ג, אוכלוסייה, מרחק והסכמי סחר עם ישראל, בכל מדינה באירופה שאליה ישראל מייצאת. המסקנה היתה שישראל אינה ממצה את פוטנציאל היצוא לגרמניה, צרפת, בריטניה, אוסטריה, פולין, הונגריה וכן לסין ולרוסיה.



שגריר האיחוד האירופי בישראל, אנדרו סטנדלי, נמצא בתפקידו בישראל פחות משנה, והוא נחוש לקדם את הקשרים העסקיים בין הצדדים, מהלך שנראה בעיניו מתבקש. "אני מופתע מהחיות, היצירתיות והאנרגיה שיש בישראל", אמר סטנדלי בראיון ל-themarker. "באתי לעבוד בקיבוצים בשנות ה-70 וקשה להאמין לאן הגעתם מאז, עם התפרצות ההיי-טק והישגים מרשימים אחרים. אני בטוח שהשותפות ההגיונית כל כך בין האיחוד האירופי לישראל תצמח - זה אינטרס של שני הצדדים".



לא מאמין בחרם



אירופה וארה"ב הן שוקי היעד העיקריים של היצוא הישראלי ואחראיות כל אחת לכשליש ממנו. ב-2009, שנת המשבר הכלכלי, הסתכם היצוא לארה"ב ב-11.8 מיליארד דולר (33%) והיצוא לאיחוד האירופי ב-10.5 מיליארד דולר (29%).



אם בעבר חששו בוושינגטון שאירופה רוצה לדחוק את ארה"ב ממעמדה כשותפת סחר מובילה עם ישראל, סטנדלי מבטיח שזו לא המטרה. "לאירופה ברור שלישראל יש יחסים חיוביים מאוד עם ארה"ב, והם צריכים להימשך. ואולם, זה לא אומר שהיחסים בין ישראל לאירופה לא יכולים להתחזק. השוק באירופה ייהפך מעניין יותר לישראל. בד בבד, מעבר לתחום ההיי-טק והמדע, ישראל יכולה להציע לאירופה גם חילופי תרבות", אומר סטנדלי.



כיצד ניתן להציע חילופי תרבות כשמוסדות אקדמיים באירופה קוראים להחרים את ישראל?



"אם מטרת המחרימים היא לקדם את השלום במזרח התיכון, חרם לא ישרת את המטרה. אנחנו מאמינים שאת המטרה של סיום הסכסוך ניתן להשיג באמצעות שיחות בין ישראל לפלסטינים".



לישראל ולאיחוד האירופי הסכם סחר חופשי המאפשר יצוא ויבוא פטורים ממכס על רוב המוצרים. ב-2008 התקבלה באיחוד האירופי החלטה להרחיב את שיתוף הפעולה עם ישראל, להעלותו לדרגה הדיפלומטית הגבוהה ביותר ולהרחיב את הסכם הסחר לתחומים חדשים שעליהם יוסכם. זמן קצר לאחר מכן נערך מבצע עופרת יצוקה בעזה, והאיחוד הקפיא את תהליך שדרוג היחסים עם ישראל. בשבועות האחרונים, על רקע השיחות הישירות בין ישראל לפלסטינים ביוזמת וושינגטון, ביקשה ישראל מהאיחוד האירופי לחדש את התהליך, אך נתקלה בכתף קרה.



היחסים עם הפלסטינים השתפרו מאז ינואר 2009. מדוע אינכם מחדשים את שיחות השדרוג?



"ההחלטה ב-2008 היתה לשדרג את היחסים, אך מיד אחריה התבצעה הפעולה בעזה", אמר סטנדלי. "כשההחלטה התקבלה היה ברור מלכתחילה שהשדרוג יהיה בהקשר רחב יותר ויתבסס על התקדמות להשגת מטרות משותפות בין ישראל לאיחוד האירופי, הכוללות את הסכסוך במזרח התיכון. מאז הפעולה בעזה היה תהליך הערכה באיחוד לגבי התנאים הנכונים למימוש ההחלטה. אנחנו בדיונים מתמשכים עם ישראל ובתוך האיחוד, כולל בפרלמנט האירופי. חשוב להדגיש, שבתוכנית הביצוע יש פוטנציאל גדול לפיתוח נוסף של הקשרים".



לפי סטנדלי, חידוש המגעים לשידרוג היחסים עם ישראל אמור להידון בבירות האירופיות ובמוסדות האיחוד בבריסל. "השיחות הישירות שהחלו בוושינגטון הן התפתחות משמעותית. השלב הבא יהיה הערכה במערכת הפוליטית שלנו. אין לוח זמנים מוגדר לדיון בסוגיה", הוסיף.



למרות חוסר הבהירות הנוכחי, הציג סטנדלי שורה של תוכניות אירופיות שישראל ממשיכה להיות שותפה בהן. "כרגע עובדים מדענים ישראלים עם מדענים אירופאים ב-600 מחקרים משותפים שממומנים על ידי האיחוד האירופי. אמנם גם ישראל משקיעה כספים בתוכנית המחקר ופיתוח של האיחוד האירופי, אך כל החישובים מראים שההצלחה של ישראל שמתקבלת מהתוכנית עולה על היקף השקעתה.



"התפתחות נוספת היתה בתחום החקלאות. ההסכם לליברליזציה במוצרים חקלאיים, שנחתם באחרונה, פתח לישראל דלת לשוק האירופי על 500 מיליון התושבים שחיים בו", מוסיף סטנדלי. בפרלמנט האירופי נמצא כעת בתהליך אישרור הסכם שיאפשר הקלות ביצוא תרופות ישראליות לאירופה.



מרוצים מקצב השיקום בגוש היורו



המשבר הכלכלי אמנם פגע באירופה וביצוא הישראלי אליה, אך סטנדלי מדגיש כי בעיות היצוא הישראלי לאירופה נובעות גם מחוזקו של השקל, ולא רק מהמצב הכלכלי באירופה. "מצד אחד יש האטה בצמיחה הכלכלית באיחוד האירופי, אבל גם השקל הישראלי מתחזק ולשניהם יש השפעה על התחרותיות של היצואן הישראלי", אמר סטנדלי.



מה ההערכות לגבי הכלכלה האירופית?



"כולם מרוצים מהדרך שבה היורו מתחזק אחרי שלב קשה מאוד, אם כי יש עוד אתגר לפנינו. גרמניה, צרפת וספרד מבטיחות יחסית. השיקום באירופה הוא יותר טוב ממה שציפו לפני שנה. עכשיו יש מאמץ מאסיבי לצמצם חובות ולהחזיר את התקציב הציבורי לאיזון, מבלי להגדיל את האבטלה.



"יש לנו שוק משותף אבל כמה החלטות נמצאות בידי המדינות החברות. הן ריבוניות בהכנת התקציב למשל. יש הכרה שאף שהאחריות על כך צריכה להיות של הממשלות הלאומיות, צריך להיות יותר שיתוף פעולה אירופי כדי למנוע את מה שקרה בשנתיים האחרונות. יש לנו קווים מנחים לגירעונות ממשלתיים, שלא יעלו על 3% מהתמ"ג, אבל מנגנון האכיפה לא מספיק".



כיצד אתה רואה את השפעת התהליך על הסחר עם ישראל?



"מבחינת ישראל, התחזקות השקל יוצרת מצב שהיצוא האירופי תחרותי יותר והיצוא הישראלי מאותגר. כשהצמיחה באירופה תחזור לקדמותה, אירופה תהיה שוק יעד עיקרי לישראל. כיום יש שיחות על הסכם שמים פתוחים בין ישראל לאיחוד האירופי, שמתקדמות יפה".



מהי עמדתכם בנושא החרם הפלסטיני על ההתנחלויות?



"אני לא מעוניין להגיב בנושא. בהקשר פלסטיני אחר, קיבלנו בברכה את הצעדים הישראלים להקלה על מעבר סחורות לעזה. אנחנו מבקשים צעדים נוספים להקלה של היצוא מעזה כדי לעודד שם את התעסוקה. זה ייתן יותר תקווה לתושבים ויביא להתמתנות במקום לרדיקליזם. זה גם יקל על יישום מדיניות של הכנסת סחורות לעזה. אנחנו מחכים לראות איך יפעילו הרשויות הישראליות והפלסטיניות את המעבר בכרם שלום, ואנחנו מוכנים לסייע".



ביוזמת צרפת מחדש האיחוד האירופי את יוזמת ברצלונה, שאמורה היתה ליצור עד 2010 אזור סחר חופשי בין מדינות אגן הים התיכון, כולל מדינות צפון אפריקה, סוריה, לבנון וישראל. שם היוזמה הוחלף ל"איחוד הים התיכון" והפסגה הראשונה מתוכננת לנובמבר הקרוב, בהשתתפות ראשי מדינות.



"לפסגה בנובמבר יוזמנו ראשי מדינות, כולל נשיא סוריה וראש ממשלת ישראל", אמר סטנדלי."זו יוזמה של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, שנועדה לאחד בין המדינות באזור באמצעות זיהוי השקעות מפתח בתחומים כמו אנרגיה, סביבה ותחבורה ימית. ישראל מעורבת, למשל, בפרויקט אוטוסטרדות ימיות שבראשות צרפת ומצרים. בנוסף, הוסכם להוסיף למזכירות התוכנית, שבראשות ירדן כרגע, שישה-שבעה עוזרים - ואחד מהם יהיה מישראל", הוסיף.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully