פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רשות ני"ע מול חיפושי הגז והנפט - מעט מדי ומאחור מדי

      שוק ההון הפך בחסות חברות חיפושי אוצרות הטבע, פרוץ לשטף דיווחים שמטעים את המשקיעים. אבי בר אלי חושב כי הפסקת המסחר בגבעות והפשיטה על משרדי חברות האנרגיה אינם מספיקים לעצור את התופעה ולהציל את המיליונים שייאבדו בחודשים הקרובים

      בינואר האחרון, תחת הכותרת "הדיווח הפך למטרה", הפנה TheMarker את תשומת לבה של רשות ניירות ערך (ני"ע) לחשש מפני שימוש ספקולטיבי לכאורה במנגנון הדיווחים לבורסה, כדי להשפיע באופן לא מבוסס על התנהגותן של מניות האנרגיה. הרשות, כך נטען אז, לא הפנימה עדיין את מהפכת חיפושי הגז והנפט - והותירה את שוק ההון פרוץ למציאות בלתי מרוסנת, שתייצר בקרוב בליל דיווחים שרירותיים ונטולי הקשר.

      ביקורת זו נולדה לאחר הדיווח השביעי בתוך חודש בלבד שהעבירה אז לבורסה חברה בשם גבעות עולם. לשם השוואה, שבע גם היה מספר הדיווחים שפירסמו החברות דלק וישראמקו בתום חצי שנת קידוחים במבנה תמר - שהסתיימו כידוע בתגלית ענק מסחרית.

      במשך שמונת החודשים שחלפו מאז פרסום המאמר, לא השכילה עדיין רשות ניירות ערך לקבוע מנגנון דיווחים מוסדר לשלבים בקידוחי גז ונפט. גבעות, שנסחרה אז לפי שווי של 700 מיליון שקל, רק הגבירה מאז את קצב דיווחיה העמומים לבורסה, ונסחרה עד לפני שבוע ב-1.3 מיליארד שקל. הרשות נאלצה לבסוף להתערב, ובצעד כוחני וחסר תקדים הפסיקה את המסחר במניה עד פרסום דיווחים ברורים יותר למשקיעים.

      "מדוע אתם לא מדווחים יותר, כמו גבעות?" ננזף באחרונה מנכ"ל ישראמקו, יוסי לוי, באסיפת בעלי מניות. הרגולציה שעליה שוקדת רשות ני"ע לענף צפויה להתפרסם רק בעוד כמה חודשים - אך שוק ההון הישראלי לא מתכוון לפספס את חלון ההזדמנויות שקורץ לגריפת רווח ספקולטיבי מהיר, ובינתיים הוא רק משכלל את מהלכיו.

      אכיפה בלי שיניים

      כך למשל, במהלך שלושת החודשים האחרונים דווח על לא פחות משבע עסקות למכירת זכויות מיעוט (עד 15%) ברישיונות חיפושי גז ונפט קיימים. זאת, לצד דיווחים נוספים בדבר משא ומתן בלבד לרכישת זכויות כאלה. כל דיווח כזה הקפיץ באופן פבלובי את מניית המדווח בעשרות ואף במאות אחוזים - לעתים אף כמה שעות לפני הדיווח הפומבי הרשמי, ולעתים תוך חשש לביצוע רכישות עצמיות ש"תידלקו" את מגמת הזינוק במנייה.

      רשות ני"ע הזדרזה בשבוע החולף לפשוט על משרדי שתיים מן המדווחות (ספן ואיזי אנרגיה) בחשד לעבירה המוכרת של שימוש במידע פנים, אך התחכום שאליו הגיעו הספקולציות בענף העמיק מעבר לכך. כך למשל, הודיע משרד התשתיות לפני כשבועיים כי עד כה לא הוגשה אליו ולו בקשה אחת לאשר העברת זכויות ברישיונות. כלומר, המוכרים והרוכשים הזדרזו לדווח לבורסה על ביצוע עסקות למכירת זכויות ברישיונות, סייגו כנדרש שכל עסקה מותנית באישור משרד התשתיות, נהנו מעליית ערך מפלצתית - אך לא טרחו כלל להעביר לידי המשרד בקשה לאישור העסקה. האם הועבר בכלל כסף תמורת המכירות הללו? האם ייתכן שהעסקות אינן אלא פיקציה שנועדה לגריפת רווחים ספקולטיביים? מה מתכוונת רשות ני"ע לעשות לאחר שהתברר כי לא הוגשו הבקשות?

      המהלכים שביצעה רשות ני"ע בהפסקת המסחר במניית גבעות ובפשיטות על משרדי חברות האנרגיה הם בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. אין בהם הוכחה לתחילתה של אכיפה ייעודית בענף חיפושי הגז והנפט, ואין בהם די כדי להציל את מיליוני השקלים שיאבד ציבור המשקיעים בחודשים הקרובים.