בית ההשקעות הגדול בישראל, פסגות, מרחיב את שיקולי ההשקעה שלו בחברות ציבוריות לתחום האתי של בדיקת איכות הממשל התאגידי. מדובר בבדיקת היבטים כמו מדיניות שמירה על הסביבה ועל זכויות אדם לאורך שרשרת הייצור והאספקה (ניצול עובדים, בטיחות וגהות), התנהלות מול בעלי עניין וממשל תאגידי - כולל נטרול שימוש בכספי שוחד, הנהגת קוד אתי וביסוס אחריות הדירקטורים.
בפסגות בחנו 48 חברות הנכללות במדד ת"א 100, והתמונה שהתגלתה עגומה: רק שבע חברות עברו את הציון 50 (מתוך 100) והחברה ה"טובה" ביותר הגיעה למקטע 70-80 נקודות - מה שאומר כי הרוב המכריע של החברות הישראליות נכשלו במבדקי הממשל התאגידי המקובלים במדינות המפותחות.
לצורך ביצוע המחקר שכר פסגות את שירותיה של חברת גרינאיי (greeneye), העוסקת במחקר וייעוץ להשקעות אחראיות. מדובר בהשקעות הנבחנות במדדים שנחשבו עד לא מזמן כלקוחים מהעולם המוסרי, אלא שמשקיעים רבים הגיעו למסקנה כי יש להם גם השפעות כלכליות. גרינאיי היא השותפה הישראלית של eiris, חברת מחקר בינלאומית המתמחה בתחומים האמורים והבוחנת בין השאר קשרי המשפחה בין מנהלים, מספר בני המשפחה בדירקטוריון, שיעור חברי הדירקטוריון העצמאים, הליכי הבקרה של רואי החשבון בחברה ומדיניות החברה בכל הקשור לעסקות בעלי עניין.
ללא מודעות סביבתית
התוצאות ישמשו את האנליסטים לבחינת החברות ויהוו היבט נוסף במכלול שיקולי ההשקעה. מטרת הניתוח היא להגביר את המודעות בקרב החברות והמשקיעים לעניין הממשל התאגידי, שמירה על הסביבה ואחריות חברתית.
פסגות מתכנן ליידע את החברות שבדק, כדי להבהיר להן כי שיקולי ההשקעה בהן הורחבו ועל מנת לאפשר להן לשפר את התנהלותן. ההערכה היא כי הדרך שבה מתנהלת חברה מול עובדים, ספקים, סביבה וחברה משפיעה בסופו של דבר גם על תוצאותיה הכספיות.
בתחום האחריות הסביבתית אותרו 20 חברות עם חשיפה גבוהה לסיכוני סביבה, בהן חברות ממגזר הכימיה. בבדיקה נמצא כי ל-13 מהחברות אין כל מדיניות "סביבתית". בשבע מהחברות נמצאה מדיניות טובה. מתוך 20 החברות 11 קיבלו ציון "לא מספיק" בניהול סיכוני סביבה ותשע הוערכו כמנהלות נכון את סיכוני הסביבה שלהן.
סעיף נוסף שנבדק בתחום הסביבתי היה ביצוע פעילויות, כמו איסוף נתונים על צריכת אנרגיה ופליטות חומרים מזהמים לאוויר, לקרקע ולמים. חברות רבות בעולם החלו לבדוק עצמן בהיבטים אלה על ציר הזמן ולפעול לצמצום פליטת הזיהומים. גם ישראל מחויבת לתהליך מתוקף הצטרפותה לארגון המדינות המפותחות (oecd). מתוך 20 החברות עם חשיפה גבוהה לסיכוני סביבה 16 לא מספקות כל מידע על ביצוע פעולות לניטור מזהמים. מכאן, שהן לא פועלות לצמצום הזיהום, שהרי אין להן נתונים לבחון אם הן משתפרות.
בתחום החברתי נבחנו בעיקר היבטים של שמירה על זכויות אדם. הבדיקה העלתה כי 12 מתוך 48 החברות חשופות לסיכונים של פגיעה בזכויות אדם, וכי לאף אחת מהן אין מדיניות בתחום.
בתחום הממשל התאגידי נבחנו סוגיות כמו שוחד, קוד אתי ואחריות דירקטורים בתחומי סביבה, חברה וממשל תאגידי. בין השאר נבחן הגמול לדירקטורים ונמצא כי 23 מ-48 החברות מדווחות על הגמול לחברי הדירקטוריון.
בנוגע לאימוץ המלצות ועדת גושן לגבי אישור עסקות בעלי שליטה נמצא כי חמש מ-48 החברות אימצו את ההמלצות, הדורשות תמיכה של רוב בעלי המניות שאין להם עניין בעסקה. בתחום הגדרת אמות מידה למענקי בכירים נמצא כי שמונה חברות קובעות מראש את אמות המידה למענקים. בעניין הדיווח על הקריטריונים לחלוקת מענקים לבכירים נמצא כי שבע מהחברות מדווחות על הקריטריונים לחלוקת המענקים.
מהמחקר עולה כי נדרש שיפור משמעותי בחברות הכלולות במדד ת"א 100 בכל הקשור לסוגיות ערכיות. על אף שחברות רבות חשופות לסיכונים בתחומים שנבדקו, מרביתן אינן מנהלות אותם כראוי. לפחות לא כלפי חוץ.