פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שטייניץ: בלי חרדים עובדים הכלכלה תפגע קשות

      שר האוצר נפגש ערב החג עם פורום "ראשי המשק" והתייחס לשורת הנושאים שעל סדר היום, בינהם בעיית הריכוזיות, התאוששות המשק, תקציב המדינה ושכר הבכירים. לדבריו, אם החרדים לא ישתלבו בעבודה ב-20 שנים הבאות, תהיה פגיעה קשה בכלכלת ישראל

      בדיון סגור של פורום "ראשי המשק" עם שר האוצר, יובל שטייניץ, שהתקיים ערב החג (ד'), התייחס השר לאווירה הרעה שיש כנגד מנהלים בכירים ואנשי עסקים ואמר כי "אין ספק שהצמיחה של כלכלת ישראל היא הרבה בזכותכם. אווירת 'העליהום' כנגד מנהלים בכירים ואנשי העסקים בישראל מוגזמת ולא מוצדקת. יש בעיה של התלהמות מוגזמת גם בתקשורת הכלכלית וגם בכנסת", אמר שטייניץ, והוסיף כי אנשי העסקים תורמים רבות לחברה ולכלכלה. "נאבקתי למען המגזר העסקי בדברים רבים, כגון מגבלה על שכר המינימום. לגבי סוגיית הריכוזיות, אני כן סבור שיש בעיה מסוימת של ריכוזיות במשק, אך אני חושב שגם בה קיימת הגזמה".

      בישיבה השתתפו חברים בפורום "ראשי המשק", המאגד את בעלי השליטה, יו"רים, נשיאים ומנכ"לים של חברות מובילות במשק, בין המשתתפים בדיון: אליעזר שקדי, מנכ"ל אל על; ישראל יניב, מנכ"ל דור אלון; ז'אק אלעד, יו"ר הבנק הבינלאומי; מיכה גולדמן, יו"ר מע"צ; טל רז, מנכ"ל כלל פיננסים; עו"ד רם כספי; רון גוטלר, יו"ר נייס; דוד אבנר, המנכ"ל היוצא של פרטנר; גבי לסט, יו"ר קבוצת דלק; רמי לוי, הבעלים של רמי לוי שיווק ומאיר ניסנזון מנכ"ל ibm ישראל.

      שטייניץ התייחס ליציאתה של ישראל מהמשבר, והסביר כי "כיום, אנחנו אחת המדיניות הבודדות שכבר הגיעו לרמות האבטלה של לפני המשבר. מקיץ 2009 עד קיץ 2010 ישראל צמחה הכי מהר במערב. במדד ההתמודדות העולמי עם משברים עלינו למקום הראשון. "אך למרות האופטימיות", הזהיר שטייניץ, "צריך לזכור שגם אם אנחנו מפליגים לכיוון הנכון, והספינה לא ניזוקה, אנחנו עדיין משק בהתאוששות מטראומה, וחשוב לזכור שאנחנו עדיין לא אחרי המשבר".

      את מדיניות הממשלה ליציאה מהמשבר תיאר שטייניץ כהפוכה לזאת שהונהגה במדינות אחרות: "בכל העולם הממשלות פעלו להזרים חמצן למשק בשלוש דרכים עיקריות: הורדת מסים, הצלה של חברות, והרחבה דרמטית של השקעות בתשתיות. הבעיה היא שהן הקריבו את העתיד למען ההווה ויצרו גירעונות גדולים. אנחנו נהגנו שונה מיתר העולם, והחלטנו שהטווח הארוך חשוב יותר. בפילוסופיה של הכלכלה לאורה הלכנו, אם אתה מקריב את העתיד, אתה למעשה פוגע בהווה. כך הטבות בהווה שאחריתן העלאת מיסים בעתיד, לא יביאו להערכתנו לתוצאה חיובית בהווה. כלכלה היא בעיקרה ציפיות לעתיד. לכן - כשבכל העולם הורידו מסים, אנחנו העלינו מסים עקיפים. עכשיו, כשבכל העולם מעלים מסים, אנחנו בעיצומה של תוכנית חדה להורדת מסים לחברות וליחידים עד 2016".

      "לסבסד מי שלא עושה צבא?"

      שטייניץ התייחס גם להצלחת מודל התקציב הדו שנתי והסביר כי "תקציב דו שנתי משדר יציבות, ביטחון וממשלה שמסתכלת לטווח ארוך. כיום ברור כי תקציב חד שנתי הוא איוולת ובלתי הגיוני בעליל. אני מאמין שחלק גדול ממדינות המערב יעברו לתקציב דו שנתי. בקנדה, בצרפת ובארה"ב כבר כעת בוחנים את אימוץ המודל שלנו. קרן המטבע הבינ"ל, שבהתחלה הייתה סקפטית, כבר שוקלת להמליץ לכל מדינות העולם לעבור לתקציב דו שנתי כמו בישראל".

      לגבי תקציב 2011-2012 אמר שטייניץ כי הוא כולל, לראשונה, טיפול יסודי ואינטנסיבי של האוצר בבעיית ההשתתפות של החרדים והערבים בשוק העבודה. שטייניץ הסביר כי צה"ל יוכל להמשיך לתפקד גם ללא החרדים, אבל אם החרדים לא ישתלבו בעבודה ב-20 שנים הבאות, תהיה פגיעה קשה בכלכלת ישראל. "שילוב החרדים והערבים במעגל העבודה ייעשה בשתי דרכים", אמר שטייניץ, "על ידי הקטנת מספר העובדים הזרים בישראל ובאמצעות ניתוק הקשר הגורדי בין שירות צבאי ועבודה".

      במהלך המפגש התפתח דיון ערני בין השר לבין המשתתפים בנושא שילוב החרדים והערבים בכוח העבודה ללא שירות צבאי או לאומי. עו"ד כספי ביקר את מדיניות השר באומרו "אי אפשר להסביר לציבור את מתן הפטור משירות צבאי. אם לא צבא אז לפחות שירות לאומי. הגיע הזמן להכרעה היסטורית של שלוש המפלגות החילוניות". דוד אבנר, המנכ"ל יוצא של פרטנר, התייחס גם כן לסוגיה ואמר כי הוא חש אי נוחות נוכח החלטת הממשלה ושאל "למה לסבסד מי שלא עושה צבא?".

      נגה קינן, חברת נשיאות הפורום שהנחתה את הדיון, אמרה כי פורום "ראשי המשק" התחיל לטפל בנושא, וכי כבר התקיימה ישיבה ראשונה עם ראש אכ"א, לבדוק עמדת הצבא. "לא ברור שמדיניות זו של האוצר, באם תתקבל, לא תעורר בעיות רוחב קשות, בנכונות לשירות בצה"ל בכלל ולשירות קרבי בפרט. לא ברור שמדיניות זו תתקבל בציבור החילוני המחויב לשרת ועושה זאת באהבה ומתוך נכונות רבה. במידה ותיווצר מדיניות המוותרת לחרדים ולערבים על שירות צבאי או לאומי חליפי, תצטרך המדינה לפתח מדיניות העדפה ותמיכה מיוחדת באותם שמשרתים את המדינה". פורום "ראשי המשק" יקיים דיון פנימי בסוגיה, במטרה לגבש עמדה משותפת של הסקטור העסקי.

      לסיכום הדיון, העלתה קינן העלתה את סוגיית תקרות התשלומים על ביטוח לאומי ואמרה כי על הממשלה לקיים את התחייבותה השלטונית בנושא, לטובת המשק כולו. "העלאת התקרות לא תביא גבייה גבוהה יותר של כספים להכנסות המדינה, ורק תעורר מנהלים להקים חברות ניהול. שכר המהלך ייצא בהפסדו", אמרה. שטייניץ השיב שהוא ייבחן מחדש את ההחלטה בנושא ואמר כי במידה ויהיה ניתן להגיע לאיזון תקציבי ללא העלאת התקרות.