הגלגלים מתחילים להסתובב מחדש

איך קרה ששתי חברות סטארט אפ ישראליות, לייזרקום ובנטר, אשר איבדו לא מעט מזוהרן בשנת 2001, הצליחו לסגור בינואר 2002 סבבי גיוס פנימיים של 20 מיליון דולר ומעלה כל אחת. האם הסתיים המשבר העולמי בתעשיית ההיי-טק? לא בהכרח, וייתכן שהגרוע מכל עוד לפנינו.



אבל המשקיעים המכובדים מארה"ב, שכבר ראו כבר יותר ממחזור אחד של שפל טכנולוגי, מזהים כנראה סימנים ראשונים מעודדים, לפחות לגבי המשק האמריקאי. וגם המנהלים הישראלים רואים נצנוץ של קרן אור. אחרי הכל, לא בכל יום מחליטה קרן לוסנט ונצ'ר פרטנרס, זרוע ההון סיכון של לוסנט, שכבר הצהירה שלא תבצע השקעות חדשות בישראל, להשקיע ביחד עם קרן ההון סיכון האמריקאית מייפילד סכום של 16.5 מיליון דולר, במסגרת הגיוס בהיקף של 20 מיליון דולר של בנטר. ובמקביל, מורגן סטנלי ונצ'רס פרטנרס ואינדקס פרטנרס, מובילים גיוס של 21 מיליון דולר ליצרנית רכיבי ניהול למערכות מתקדמות של תקשורת אופטית, לייזרקום.



וכך, אם בכל שנת 2001 הצליחו 20 חברות ישראליות לגייס סכום של 20 מיליון דולר ויותר, על פי נתוני חברת IVC, לפתע בתוך שבועיים מאז נפתחה שנת 2002 כבר יש שתי חברות טכנולוגיה צעירות שמצליחות לקבל כספים מגופים אמריקאים מובילים. נכון, השווי אומנם נמוך ביחס לגיוס הקודם, אבל לפחות יש מספיק כסף לממן את הפעילות עד המעבר לרווחיות.



"זה כמו בקבוק שמפניה שניערו אותו הרבה זמן ולבסוף הפקק טס החוצה", אומר יורם נלקין, המייסד היו"ר ומנהל הטכנולוגיה הראשי של בנטר, שאותה הוא מגדיר כספקית מספר 1 בעולם של טכנולוגיה לעיבוד שפה טבעית בתחום ה-CRM (מערכות לניהול קשרי לקוח). נלקין, לשעבר מהנדס פיתוח בחברת אוקטל שנרכשה על ידי לוסנט, טוען שהאנשים בעמק הסיליקון הרבה יותר אופטימיים כיום בהשוואה לסוף שנה שעברה.




המשק האמריקאי ספג זעזוע בעקבות אירועי הטרור בארה"ב ב-11 בספטמבר, אומר בלקין. " אחרי ספטמבר הכל נעצר". אנשים שבנטר ניהלה איתם מגעים פוטרו, דבר שגרם לעיכוב בכל תהליך המכירות אבל בתקופה האחרונה חלה שינוי חיובי. "הגלגלים מתחילים להסתובב והכלכלה מתחילה לזוז", אומר בלקין. לדבריו, בינואר חברות אמריקאיות התחילו להפשיר תקציבים, יש טלפונים חוזרים מצד לקוחות ויש התקדמות במגעים לשיתופי פעולה וסגירת חוזים.



בלקין, שהקים את בנטר יחד עם יונתן רוזן בשנת 1998, מעריך שההסכם שחתמה השבוע בנטר עם חברת אוויה (סימול: AV) הוא רק ראשון מבין הסכמים נוספים משמעותיים שהחברה הירושלמית צפויה לסגור בעתיד הקרוב ואשר יסייעו לה להגשים מטרה אחת - להגיע לרווחיות.



אוויה תשלב את הטכנולוגיה של בנטר בפתרונות ה-CRM שהיא מציעה ללקוחותיה. רק בהערת אגב, הוא מציין, ששווי השוק של סיבל (סימול: SEBL), גם כן שותפה עסקית של בנטר שאף בחנה בעבר אפשרות לרכוש את בנטר, עומד על 15 מיליארד דולר (יותר מפי 5 מהשווי של אוויה - 2.7 מיליארד דולר). אבל נפח הפעילות של אוויה, הנאמד בכ-7 מיליארד דולר ב-2001, גבוה פי 3 ממחזור העסקים של סיבל, החברה המובילה בעולם בתחום ה-CRM, שהכנסותיה ב-2001 עשויות להסתכם ביותר מ-2 מיליארד דולר.



התזמון של לייזרקום
כפי שחברות נדרשות להשקיע בטכנולוגיות חדשניות בתחום פתרונות התוכנה על מנת לשפר את רמת הטיפול בלקוחות שלהן, חברות הטלקום צריכות לתת מענה לביקוש לרוחב פס. מיקי שטיינר, מנהל הפעילות בישראל של לייזרקום, סבור שהתזמון של החברה מוצלח ביותר.



הגיוס, שהתעכב בגלל אירועי ספטמבר, הושלם. במקביל, המוצר שפיתחה החברה מוכן באופן מסחרי. בדיוק בזמן שניכרת התחלה של ביקושים של חברות ציוד תקשורת מובילות, שנקטו בשנה האחרונה מהלכים האגרסיוויים של צמצום עודפי המלאים של ציוד תקשורת.



שטיינר, בניגוד לדובר של קורנינג, מייחס חשיבות רבה להודעה בתחילת ינואר של היצרנית הגדולה בעולם של סיבים אופטיים לרשתות תקשורת, כי תחדש את הייצור בשני מפעלים שסגרה ותשיב לעבודה 2,000 עובדים. קורנינג, שהודיעה לאחרונה על פיטורי 12 אלף עובדים, מסרה כי הייצור במפעלים יתחדש כבר ב-21 בינואר.



לייזרקום מנהלת כיום מגעים עם 3-4 חברות מובילות בתחום ציוד תקשורת מסוגם של סיינה ונורטל, למכירת הרכיב האופטי שפיתחה. אותן חברות, המהוות סיסטם אינטגרטור, אמורות לשלב את הפתרון של החברה הישראלית במערכת שלהן. זאת במטרה לספק לחברות שירותי התקשורת מערכות בעלות רמת ביצועים גבוהה במיוחד בעלויות הקמה ותפעול נמוכות, דבר העשוי להביא לשיפור ניכר ברווחיותן.



שטיינר מדגיש, שבניגוד לחברות אופטיקה אחרות, למוצר של לייזרקום יש שוק קיים והפתרון נותן מענה לבעיה קיימת. למרות שהוא מסרב לקבוע שאנו בנקודת המפנה, הוא מצהיר שסגירת עסקות תוביל לגיוס מחודש של עובדים גם בלייזקום, שפיטרה במהלך 2001 כמחצית מ-200 עובדיה.



ליפ-בו טאן, מייסד ויו"ר קבוצת קרנות ההון סיכון הבינלאומית ולדן אינטרנשונל, העריך בספטמבר 2001, שרק 2% מתוך 900 חברות הסטארט אפ מגובות קרנות ההון סיכון שפועלות בעולם בתחום הרכיבים לרשתות תקשורת אופטיות ישרדו. בקצב הזה ייתכן שתהיה לנו נציגה ישראלית ברשימת 18 השורדות.