>> יורי נלקן, היזם שמאחורי הסטארט-אפ הישראלי טיים ברידג' (timebridge), מאמין שהמסע שעבר בחמש השנים האחרונות, מאז שהקים את החברה ועד למכירתה לפני שבוע לחברת מרצנ'ט סירקל (merchantcircle) במיליוני דולרים, טומן בחובו כמה תובנות ששווה לחלוק אותן.
"גם אם יש לך את הרעיון למוצר הטכנולוגי הכי מדהים בעולם, אתה לא יכול לצפות שאנשים יגיעו לאתר שלך", אומר נלקן. "זה לא מספיק לפרסם את המוצר שלך בגוגל. בטיים ברידג' הוצאתי 50 אלף דולר על פרסום בגוגל - וזה לא עבד. לכן השיווק של המוצר התבסס על ויראליות.
"דבר חשוב נוסף הוא שצריך למדוד כל דבר. למדוד כמה גולשים פעילים יש באתר, כמה עולה לך להגיע לגולש שמשלם בסופו של דבר ומה מביא יותר גולשים: הכפתור האדום או הצהוב שאתה רוצה לשים באתר האינטרנט שלך. התשובות תמיד מפתיעות".
הרכישה של טיים ברידג' עברה בשקט יחסי, אולי כי התפרסמה במהלך חג סוכות. בהודעה הרשמית של מרצ'נט סירקל לא נמסרו המספרים שמאחורי העסקה, אך ההערכה בשוק היא שמדובר בכמה מיליוני דולרים.
האם רכישת טיים ברידג' היא אקזיט מוצלח או סוג של מכירת חיסול? מרצ'נט סירקל גייסה כ-14 מיליון דולר מאז שהוקמה ב-2005. טיים ברידג' גייסה 11 מיליון דולר, ואפשר להעריך בוודאות שסכום העסקה אינו גבוה במיוחד יחסית לסכום זה. נלקן אינו מסכים שמדובר במכירת חיסול, אך מסרב לנקוב במספרים. "המשקיעים מרוצים", הוא אומר.
לטיים ברידג' יש שני שירותים: תוכנה חינמית שמסוגלת לשתף בין יומנים (לוחות שנה) ולהציע את הזמן הטוב ביותר לפגישה עבור המשתתפים, על ידי בחינת האילוצים של כולם. בנוסף, לפני קיום הפגישה שולחת התוכנה של טיים ברידג' תזכורת באמצעות מייל אוטומטי ו-sms. התוכנה עובדת עם לוחות השנה של גוגל, אאוטלוק של מיקרוסופט ו-ical של אפל. השירות השני של טיים ברידג' מבוסס על מתן שירותי פרימיום בתשלום. כך למשל, שיחות ועידה, שיתוף מידע ופרזנטציות בין מחשבים עולות כסף, אך ההערכה היא שהחברה עוד לא הגיעה לאיזון תפעולי. נלקן מסביר כי "שיחות ועידה הן יקרות מאוד. גם שירות שיתוף מסכים (מידע מכמה מחשבים שמשתמשים חולקים ביניהם, ג.ג) עולה עשרות דולרים. ניסיתי לראות איך אני יכול לפתח שירות טכנולוגי שלוקח חלק מהעוגה הזאת. המטרה היתה לפתח שירות שמסייע לאנשים שאין להם מזכירה או עוזר אדמינסטרטיבי".
מאחורי טיים ברידג' עומדים משקיעים מוכרים מאוד מעולם ההון סיכון האמריקאי - קרן מייפילד וקרן nvp (נורוווסט), שבה שותף דרור נחומי. לחברה יש מרכז פיתוח ברחובות שבו מועסקים מרבית עובדיה (כ-15 במספר), ומשרדים בקליפורניה.בשיאה, העסיקה החברה כ-30 איש. האם טעיתם במודל העסקי בכך שביקשתם לצבור כמה שיותר לקוחות ורק לאחר מכן לחשוב איך מרוויחים מהם?
"לפני המשבר הכלכלי של 2008 המטרה של טיים ברידג' היתה ברורה: לגדול באופן ויראלי וליצור קשר עם הגולשים. למשקיעים ולנו לא היה אכפת כמה כסף אנחנו עושים. האם מודל עסקי שכזה בעייתי? לינקדין צברה במשך שנים מיליוני גולשים ועדיין המשקיעים שם לא הוטרדו שהחברה לא מרוויחה. בשלב מסוים המשקיעים של לינקדין ידעו מתי לסובב את הסוויץ'. גם למשקיעים של טוויטר יש סבלנות. חשוב להם יותר לתפוס נתח שוק. להגיע לגולשים ואז לראות איך אתה מוציא מהם כסף.
"זאת גם היתה המחשבה מאחורי טיים ברידג' עד 2008. המשקיעים שלי אמרו לי שיש להם כסף בכיס ושלא אדאג להכנסות, אלא איך להגיע למשתמשים חדשים בלי להתשמש באנשי מכירות. ב-2008 הרצפה התמוטטה. המשקיעים חטפו רגליים קרות. כשהבנתי את גודל המשבר של 2008 קיצצנו בעלויות, פיטרנו עובדים וסגרנו את מרכז המחקר ופיתוח האמריקאי. היו לנו 3-4 מיליון דולר בבנק. ידעתי שעם הכסף הזה אצטרך להגיע לרווחיות. לכן התמקדנו בתשלום עבור שירות שיחות ועידה ושיתוף מסכים".כיום יותר מ-1.3 מיליון בתי עסק משתמשים ברשת המקוונת של מרצ'נט סירקל כדי להעלות תמונות, לפתוח בלוג ולשלוח ניוזלטרים ללקוחות. מה יקרה כעת לטיים ברידג'?
"החברה תמשיך לתפקד כמרכז פיתוח. כרגע יש לנו 10-15 עובדים, וההערכה היא שבשנתיים הקרובות נגדיל בעשרות את מספר העובדים. נמשיך לפתח את המוצר שלנו, ניקח חלק מעבודות הפיתוח של מרנצ'נט סירקל ונפתח מוצרים חדשים שייחשפו בעתיד".
"קודם תגיעו לגולשים - ורק אז תוציאו מהם כסף"
מאת גיא גרימלנד
27.9.2010 / 7:03