>> בשנים האחרונות התרבו כתבי אישום נגד רואי חשבון ועורכי דין, המכונים שומרי סף, שהמדינה תופשת אותם כשותפים למזימות העברייניות של אנשי עסקים שעומדים במרכז האישום. בתי המשפט אינם מגלים תמיד תמימות דעים עם עמדות הפרקליטות המגישה את כתבי האישום. בעמודים האחרונים של פסק דין שניתן לפני כעשרה ימים נגד איש העסקים יעקב מרדינגר, מבעלי חברת התכשיטים הצורפים, מסתתרות כמה קביעות חשובות לגבי דרך העבודה הראויה של רואי חשבון.
בפרשה המרכזית בכתב האישום מתואר כיצד כדי לחסוך בתשלומי מס, יצר מרדינגר לפני כעשור שתי עסקות פיקטיוויות לרכישת מניות בחברת קריספלד מאיי הבתולה ומכירתן, וזאת במקביל למכירת האחזקות בחברת הפרסום ראובני פרידן ובחברה נוספת בסכום של 4.4 מיליון דולר, שבגינן היה חייב במס.
לטענת הפרקליטות, המסמכים שעל בסיסם בוצעו העסקות היו מזויפים - בין השאר מסמכים הקשורים לבנק f.t.b שבאמצעותו בוצעה העסקה, ומסמכים הקשורים לחברה שהתאגדה באיי הבתולה וכי העסקות פיקטיוויות.
מרדינגר, רואה החשבון שלו שלמה אבן, וחברה שבבעלות מרדינגר, אגיפוס, זוכו בבית משפט השלום בתל אביב, ובמחוזי התהפכו היוצרות בנוגע למרדינגר ואגיפוס, והם הורשעו. זיכויו של אבן נותר על כנו.
לטענת המדינה, אבן ידע שהוא מקבל לידיו מסמכים ומבצע רישומים בספרים, שמסתמכים על מסמכים מפוקפקים, אך לא היה שותף לזיוף. שופט השלום דן מור טען כי יש שתי אפשרויות להרשיע את אבן: האחת, דרך קשירת קשר בינו למרדינגר להונות את שלטונות המס, והשנייה - ידיעה על הזיוף והגשת המסמכים לרשויות במטרה לסייע למרדינגר לחמוק מתשלום מס. לשיטתו, שתי החלופות לא התקיימו בפועל. לאחר הזיכוי עירערה הפרקליטות למחוזי על פסק הדין.
"לא שגיאות כתיב מקריות"
הבעיה המרכזית של התביעה בתיק נגד אבן היא שלא הוצגו ראיות עצמאיות הנוגעות לרצונו של אבן, ככיכול, לסייע למרדינגר להשתמט ממס. הראיה החזקה של הפרקליטות בהקשר זה היתה שמי שהיה משווה בין המסמך המזויף למסמך האותנטי בנוגע לעסקת עם חברת קריספלד היה מגלה את ההבדלים וחושד בזיוף. על כך אמרה ברלינר: "אבן אינו אמור לערוך את ההשוואה", ולכן המסקנות שהוסקו בנוגע למרדינגר - שהמציא ויצר את המסמכים המזויפים - אינן בהכרח נכונות לגביו.
עם זאת, ברלינר הדגישה שהשוואה דקדקנית בין המסמכים היתה מעלה חשד ברור לזיוף, בשל היעדר לוגו של בנק באחד המסמכים, טעויות בשם הבנק ובכתובתו. "מדובר בהבדלים משמעותיים, ולא בשגיאות כתיב אקראיות ומקריות בטקסט ספציפי. אופן הכתיבה השונה, המופיע על גבי כל המסמכים הנחזים להיות מזויפים, באופן עקבי וזהה, והוא ייחודי אך ורק למסמכים הקשורים לפרשה בענייננו ואינו קיים במסמכים אחרים", קבעה. פרטים אלה ורבים נוספים נזקפו נגד מרדינגר שהורשע בעבירות שונות הקשורות בזיוף, מרמה ועבירות מס שונות.
"לוודא שהמסמכים עונים על הדרישות"
באותה נשימה, משרטטת ברלינר בבהירות את עבודת רואה החשבון בנסיבות שמתגלות בדיעבד כבעייתיות. אבן, אמרה, "אמור לבדוק ולוודא כי המסמכים הרלוונטיים קיימים בהנהלת הספרים ועונים על הדרישות".
יתרה מזאת, ברלינר סבורה שגם מנקודת הנחה שהמסמכים מעוררים סימני שאלה לאחר בדיקה מדוקדקת, הרי אין בכך די כדי להביא למסקנה כי אבן הסכים, ולו במשתמע, לסייע למרדינגר. בעדותו במשפט אמר אבן בנוגע למסמכים כי "זה נראה לי בסדר".
"לא ניתן לדרוש מאבן לשים לב להבדלים בין המסמכים, לרבות קיומו או היעדרו של לוגו, חתימת המסמכים כולם באותה עט שחורה, או ההבדל בסוג הדף עליו מודפסים המסמכים", קבעה ברלינר. דרישה כזו, כתבה, אינה הגיונית כי כלל לא ברור שבפני אבן היו שני סטים, האחד מזויף והאחד שאינו מזויף. "רואה חשבון אינו אמור לפנות להליך הביקורת במחשבה חשדנית אלא במחשבה חקרנית", חרצה ברלינר, "רואה החשבון אינו זרוען הארוכה של רשויות המס".
אבן יוצג על ידי עורכי הדין רותי ליטבק ויצחק מרציאנו. פרקליטות מיסוי וכלכלה יוצגה על ידי עו"ד נעם עוזיאל. (ע"פ 7802-09)
השופטת ברלינר: "רואה חשבון אינו הזרוע הארוכה של רשויות המס"
מאת עמית בן-ארויה
27.9.2010 / 7:03