פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הערכה: המדינה תדרוש יותר תמלוגים מכיל

      דו"ח מ-2006 קבע כי המדינה קיבלה מהחברה פחות תמלוגים מכפי שהגיעו לה, בגלל אופן רישום המכירות. שר האוצר ביקש לבחון את החובות ושיעור התמלוגים יעלה ככל הנראה ל-10%

      שר האוצר, יובל שטייניץ, הנחה את החשב הכללי ואת רשות המסים במשרד האוצר להגיש בתוך שלושה שבועות דו"ח מסכם על התמלוגים שכיל צריכה לשלם למדינה - כך נודע ל-TheMarker. הנושא המרכזי שיידון הוא דו"ח ברלב מ-2006, שקבע כי כיל חייבת למדינה תמלוגים. כיל דחתה את מסקנות הדו"ח וציינה כי מדובר במחלוקת על פרשנות משפטית של הזיכיון. בדיון תעלה האפשרות לגבייה רטרואקטיבית של התמלוגים שלא שולמו במלואם.

      כמו כן ייבחנו הסכם התמלוגים שנחתם עם החברה ב-1995, ערב הפרטתה, וגובה התמלוגים שכיל צריכה לשלם למדינה בגין כריית אשלג, פוספט וחומרי גלם אחרים בים המלח ובמכרות בנגב. במקביל תידון השפעת השינוי הצפוי בחוק עידוד השקעות הון על כיל. מקור במשרד האוצר אמר אתמול כי "גובה התמלוגים שכיל תתבקש לשלם ישקלל את הפגיעה בחברה בחוק עידוד השקעות הון". בדו"ח שהכין משרד רואי החשבון ברלב נבדקו כיל וחברות בנות שלה בישראל ובחו"ל. הטענה המרכזית בדו"ח היתה שבשנים שנבדקו (2003-2005) קיבלה המדינה מכיל פחות תמלוגים מכפי שהיתה אמורה לקבל, בגלל שינוי שיטת הרישום בחברה שבבעלות משפחת עופר.

      על פי הזיכיון של מפעלי ים המלח מ-1961 אמורה חברת מפעלי ים המלח להעביר למדינה תמלוגים בשיעור של 5% ממכירות מחצבי הטבע שלה. ההתנהלות של החברה היתה שקופה כל עוד נסחרה בבורסה, אך ב-2000 ביצעה החברה האם כיל הצעת רכש למפעלי ים המלח והפכה אותה לחברה פרטית.

      לפי דו"ח ברלב, בשנים שנבדקו נהגו במפעלי ים המלח להעביר חלק מהמוצרים החייבים בתמלוגים לחברות בנות. במקרים אלה נרשמו המכירות במחירים נמוכים או לא נרשמו כלל. בבדיקה עלה כי בתהליך הרישום היו מעורבות גם חברות בנות בחו"ל המוכרות מוצרים שמרכיביהם הופקו במפעלי ים המלח.

      ב-2006 הוחלט להעביר את המחלוקת לבוררות, אולם זו לא התבצעה. עתה מתכוונים במשרד האוצר לחדש את הדרישות לתמלוגים על בסיס דו"ח ברלב.

      מכפילים את התמלוגים

      נוסף על כך, לפי ההסכם בין המדינה לכיל מ-1995, החל ב-2010 ניתן לדון מחדש בגובה התמלוגים של כיל על כריית אשלג בהיקף של יותר מ-3 מיליון טונה בשנה - ובלבד ששיעור התמלוגים על הייצור העודף שמעל 3 מיליון טונה לשנה לא יעלה על 10%. עוד נקבע בהסכם כי החל ב-2030 אפשר יהיה לדון בגובה התמלוגים על כלל הכרייה. גם הסכם זה ייבחן בדו"ח האוצר.

      התמלוגים משולמים על מחיר המכירה של האשלג בניכוי עלות אריזה, עמלת מכירות, הובלה וביטוח ובניכוי 10% על המחיר נטו. מחיר המכירה הנוכחי הוא 350 דולר לטונה. בהנחה שההוצאות שינוכו ממחיר זה מגיעות ל-50 דולר לטונה, ובניכוי 10%, מגיע המחיר האפקטיבי שעל בסיסו משולמים התמלוגים ל-270 דולר לטונה.

      כושר ייצור האשלג הפוטנציאלי של קבוצת כיל הוא 6 מיליון טונה, שמהם מיליון טונה הם במכרות בבריטניה ובספרד - שאינם רלוונטיים לחוק הזיכיון ולתשלומי תמלוגים למדינת ישראל. בהנחה של נצילות מלאה של כושר הייצור בבריכות האידוי בים המלח, כיל מייצרת 5 מיליון טונה לשנה.

      סביר להניח שהמדינה תדרוש העלאת התמלוגים עד לשיעור המקסימלי - 10% (בהשוואה לשיעור הנוכחי שמגיע ל-5%), כך שתוספת התמלוגים שהמדינה תגבה על 2 מיליון טונה שמיוצרים ונמכרים מישראל (מעבר ל-3 מיליון טונה) תסתכם ב-27 מיליון דולר לשנה.

      בכיר במשרד האוצר ציין אתמול כי ניתן לתבוע תמלוגים מכיל גם על כריית פוספט במכרות בנגב על ידי כיל דשנים (לשעבר רותם) והפקת מחצבים נוספים מאוצרות המדינה. "אם המדינה תחליט בוועדת ששינסקי בעניין תמלוגי הגז לשנות את מדיניות התמלוגים, אזי ניתן יהיה לשנות גם את גובה התמלוגים של כיל", העריך הבכיר.

      לפי מקורות באוצר, האוצר וכיל חלוקים גם בנושא השינוי שעליו החליטה הממשלה בחוק עידוד השקעות הון - שממנו משרד האוצר אינו מתכוון לסגת, חרף לחצי כיל. חוק עידוד השקעות הון החדש קובע כי חברות כרייה וחברות ממשלתיות לא יוכלו ליהנות מהטבות מס או ממענקי השקעות. כיל היא אחת החברות שצפויה לספוג את הפגיעה הקשה ביותר, מכיוון שהיא נהנית מפטור ממס בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה.

      ממפעלי ים המלח נמסר בתגובה כי תשלום התמלוגים למדינה נעשה על פי החוק והדין.