בנייה ירוקה – המטרה חשובה, האמצעים יותר

שבוע הבניה הירוקה העולמי מסתיים היום. היה זה שבוע שבמסגרתו בכ- 70 מדינות ניתנה תשומת לב ייחודית לבניה הירוקה ולחשיבותה . במקביל, פרסמה המועצה העולמית נתונים חשובים - מבנים צורכים כ-30%-40% מהאנרגיה הגלובלית ובמדינות מסוימות כגון בריטניה הם אחראים למעל 50% מכלל צריכת האנרגיה. מדוע? בעיקר בשל האנשים החיים בהם ומפעילים חשמל לתאורה, מזגן לאוורור, לקירור ולחימום ופעולות נוספות אשר במכפלות של מילארדי מבנים יוצרים בזבוז רב של אנרגיה.

לפי נתוני ה-IPCC, הפנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים, סקטור הבניה אחראי ל- 8.6 ג'יגה-טון של פליטות גזי חממה – כרבע מסך כל הפליטות העולמיות. אולם, בהשוואה לסקטורים אחרים, לסקטור זה פוטנציאל צמצום פליטות יותר מכל סקטור אחר. בהשקעה של 20 דולר לטון גזי חממה, בניינים יכולים לחסוך פליטות בהיקף של 5 ג'יגהטון בשנה- פי 3 יותר מבכל סקטור אחר. המגמות בעולם מדברות על כך שב-2013 כ-94% מהחברות בעולם צפויות להיות מעורבות באופן משמעותי בתחום הבניה הירוקה, כאשר יותר ממחצית החברות יעסקו בבניה ירוקה באופן מלא. זאת לעומת רק 24% מחברות הבניה בעולם שהיו מעורבות באופן משמעותי בתחום הבניה הירוקה בשנת 2003. זהו נתון אופטימי למדי - השאלה הנשאלת היא מה קורה בישראל?

בישראל 2010 יש רצון לקדם את הבניה הירוקה, אך העשייה בתחום עוד בשלביה הראשונים והדברים קורים עדיין בקצב איטי. כשמדברים על עובדות בשטח, בישראל קיימים עד כה 7 מבנים ירוקים שהוסמכו על פי התקן הישראלי לבניה ירוקה, תקן 5281. ישנם עוד מבנים או שכונות שמשווקות כירוקות אך לא ברור על פי איזה תקן או סטנדרט הם עומדים, אם בכלל. אנו יודעים כי החשיבות של כלי מדידה היא רבה מאוד על מנת לייצר שפה משותפת, להגדיר את הרף של מבנים הנחשבים ירוקים, לספק הכרה למבנים שנבנו כירוקים ולסייע לציבור לזהות בניה ירוקה אמינה. חשוב לציין בנקודה זו, כי קיים פער משמעותי בינינו לבין מדינות מתקדמות בעולם, ודווקא בשל כך, אם נשכיל ללמוד מאותן מדינות, נוכל לבצע שינוי מהיר ואיכותי תוך זמן קצר.

למרות המספר הנמוך של מבנים ירוקים בישראל, קיימת התעוררות ונכונות גם בשוק הישראלי לצעוד לקראת שינוי והטמעה של בניה ירוקה, ולראיה, עד היום הוגשו כ-50 מבנים למכון התקנים כבניינים שמיועדים לעמוד בתקן 5281, ומספר זה גדל מדי יום. אחד התהליכים המתקיימים כיום שמסמלים את המגמה החיובית הינו תהליך הרוויזיה של התקן הישראלי לבניה ירוקה. התקן פותח בשנת 2005 ובימים אלה עובר שיפור רחב מאוד בתהליך לו שותפים משרדי ממשלה, מכון התקנים והמועצה הישראלית לבניה ירוקה, וכן מומחה מחו"ל בעל ניסיון רב בבניית תקנים מסוג זה במדינות נוספות בעולם, וכל זאת במטרה להביא את התקן לסטנדרטים הבינלאומיים הטובים ביותר תוך התאמתו למציאות המקומית. התקן המחודש צפוי להתפרסם תוך פחות משנה ולהקיף סוגי מבנים רבים כגון מרפאות, מבני משרדים, בתי ספר ועוד, וכן להתייחס לכלל המרחב, לשכונות, ולשדרוג מבנים קיימים. בנוסף, במסגרת תהליך הרוויזיה יפותח גם מערך ההכשרה של התקן לאנשי מקצוע בתחום בשילוב העלאת המודעות בקרב הציבור על ידי שיווק והסברה.

אנו יודעים מהנסיון בעולם כי תקן לבניה ירוקה הוא בסיס חשוב מאוד להתפתחות שוק מקומי של בניה ירוקה, ומאמינים כי שדרוג התקן הנוכחי יביא לעלייה משמעותית בדרישה למבנים ירוקים וכן במספר המבנים שייבנו על פי עקרונות הבניה הירוקה. על מנת שישראל תצליח להדביק את שאר העולם המערבי, עוד הרבה צריך לקרות כאן, בין היתר קידום רגולציה בנושא ברמה המקומית וברמה הלאומית, קידום תמריצים לבניה ירוקה הכוללים מענקים וסבסוד, העלאת מודעות בקרב הציבור, יצירת הכשרות מקצועיות לקהל המקצועי ולקהל הרחב. כמו כן, יש להמשיך לפעול ליצירת שוק מקומי וידע מקומי וכן פרקטיקות מוחשיות ראויות לדוגמא במרחב הישראלי.

לסיכום, החשוב מכל הוא ההבנה כי בניה ירוקה היא אמצעי ולא מטרה – אמצעי שמאפשר לכלכלה לצמוח על ידי יצירת שוק מתאים, חוסך במשאבי סביבה (אנרגיה, מים, חומרי גלם), יוצר סביבת מגורים וחיים בריאה יותר משתלם לכולם בטווח הקצר והארוך כאחד.

*הכותבת היא מנהלת המועצה הישראלית לבניה ירוקה