כן, עמיתי "חבר" שווים יותר

>> עמיתי מועדון הלקוחות "חבר" שווים יותר כי רובם אנשים ערכיים, שבחרו לשרת את המדינה. תנאי השירות שלהם נחותים מאלה של השכיר הממוצע, שנהנה מוועד עובדים. הכתבה שפורסמה ב-markerweek בעניין מועדון "חבר" ("חברים מעל הכל", 17.9) משקפת את הגישה הרווחת ב-themarker בשנה האחרונה - להשחיר את פני משרתי הקבע והגמלאים בצה"ל.

נכון. לגמלאי צה"ל יש ארגון צרכני חזק שפועל ביעילות להשגת יעדים עבור חבריו. עם זאת, ארגון "טוב" של עובדי המדינה וארגוני המורים נהנים מתלושי הנחה ברשתות השיווק בשיעור 17%, ממבצעי נופשונים וטיולים בארץ ובחו"ל, מכרטיסים לתיאטרון וקונצרטים במחירים נמוכים מאלה שמקבלים עמיתי "חבר". צריך לזכור גם שכוח קנייה משמעותי קובע יעדים וסוגר מבצעים במציאות הכלכלית המודרנית, ואם לספקים ולסוחרים לא היה משתלם - הם לא היו מתקשרים עם "חבר".



למשרתי הקבע אין ארגון עובדים יציג. בחצי שנה האחרונה מתנהל דיון שקט מאחורי הקלעים בין "צוות", אגודת גמלאי שירות הקבע בצה"ל, לבין משרד האוצר בגין השחיקה המשמעותית בשכרם של גמלאי צה"ל. אין חולק על כך ששכרם נשחק בכ-20%, כמו אצל גמלאים רבים בשירות הציבורי, אבל האוצר אינו מוכן לשלם להם את הפיצוי שניתן לעובדים אחרים. הניזוקים העיקריים מתהליך זה הם גמלאים בדרגות הביניים, שפרשו לפני יותר מ-30 שנה, והיום הם בני 65 ומעלה. הם מוחזקים כבני ערובה בשל הניסיון של משרד האוצר לנתק את שכר גמלאי צה"ל משכר המשרתים בקבע.



ופה טמון ההבדל: בעוד שעובדי חברת החשמל יכולים ללחוץ על כפתור ולהשבית את המשק באחת; אנשי רשות שדות התעופה מסוגלים לנטרל את התעבורה האווירית בשמי הארץ ולסגור את שעריה; והמורים, ברצותם, מצליחים להוציא מאות אלפי ילדים לרחובות ולהשבית את הלימודים - משרתי הקבע והגמלאים חסרי אונים, ואין מי שיוביל עבורם הפגנות בראש חוצות או ישבית את המשק. הם מעולם לא יכלו למחות על תנאי העסקתם, שמוכתבים בפקודות מטכ"ל ולא בידי ועדי עובדים. ובל נשכח: אחרי הכל, רוב משרתי הקבע בצה"ל לדורותיהם נמצאים שם בשל אידיאלים ואמונה בצורך לשרת את המדינה.



הכותבת מתגוררת במודיעין ונשואה לגמלאי צה"ל כמעט 40 שנה