>> עוד בשנות ה-50 אמר דוד בן-גוריון כי "על ישראל לנצל את משאבי השמש ולשמש מעצמה טכנולוגית בתחום זה". ואכן, בתוך עשור או שניים הפכנו אור לגויים בכל הנוגע לקולטי שמש לחימום מים, בזכות המצאתו של ד"ר צבי תבור: גגות הבתים המדינה כוסו בדודי שמש, שהפכו להתקן חובה בכל מבנה חדש.
באותם ימים היתה ישראל חלוצה בתחום זה. כיום אנו מפגרים אחר מדינות רבות במערב בניצול אנרגיית השמש. חלפו 50 שנה, ועד היום רבים לא הפנימו שהתלות בנפט מסכנת את קיומנו המדיני והכלכלי, השימוש בו גורם לזיהום האוויר ולתחלואה - ועוד לא הזכרנו את אפקט החממה. לפני כשנה וחצי קיבלה הממשלה החלטה אמיצה באשר למשק החשמל ותמהיל הדלקים במדינה, וקבעה יעד לפיו 10% מהחשמל בישראל ב-2020 יופק מאנרגיה מתחדשת. זהו צעד ראשוני אך חשוב בהפיכתו של משק האנרגיה בישראל לבר קיימא.
הממשלה החליטה להעניק תחילה תמריץ למתקנים פוטו-וולטאיים, כשהכלי המרכזי שעומד לרשותה לשם כך הוא סבסוד באמצעות תעריף החשמל. הסבסוד מתבצע בפועל באמצעות תעריף הזנה מיוחד, שמשולם ליזם בעבור החשמל לתקופה של 20 שנה.
האם אנו עומדים בפני מהפכה בייצור חשמל סולארי? האם בקרוב נחזה במתקנים פוטו-וולטאיים על כל גג? האם נראה תחנות כוח סולאריות? נכון לרגע זה, התמונה עגומה, ונוצר הרושם שמישהו בממשלה התחרט. עד כה הותקנו מתקנים בהספק של כ-30 מגה-ואט בלבד, והיעד של 250 מגה-ואט עד 2010 הולך ומתרחק. יזמים פרטיים ורשויות מקומיות רבות הגישו מאות בקשות לקבלת מכסות, ולא נענו. משק החשמל נמצא במלחמת רשויות, התקציבים לוחצים והמשקיעים מחכים לתוצאות. נראה שידה האחת של המערכת הממשלתית לא יודעת מה עושה השנייה.
כמה מחסומים ביורוקרטיים מעכבים את הקמתן של מערכות קטנות, בינוניות ותחנות כוח סולאריות:
* המכסה שפירסמה רשות החשמל ביוני 2008 נגמרה מזמן, ועד למועד זה לא פירסמה רשות החשמל מכסות ותעריפים חדשים.
* המועצה הארצית לתכנון ובנייה מערימה קשיים בכל הקשור להקמת מתקנים בינוניים ותחנות סולאריות על פני הקרקע, כולל בשטחי תעשייה.
* ההתפתחויות הדרמטיות במשק הגז הטבעי תפסו את עיקר סדר היום במשק החשמל, וכך נדחקו האנרגיות המתחדשות לשוליים.
* לאחר תנופה ראשונית, נוצר הרושם שמשרדי הממשלה האמונים על הנושא גוררים רגליים, ואינם ממהרים לקדם מדיניות וליישם אותה.
* מתוך דאגה למשאב הקרקע היקר של המדינה, הארגונים הסביבתיים נוקטים עמדה חד-משמעית נגד ההשקעה בטכנולוגיה הפוטו-וולטאית הנחותה והבלתי יעילה, וקוראים לממשלה ולמועצה הארצית לעודד הקמת תחנות סולאריות בטכנולוגיות בעלות נצילות גבוהה וצורכי שטח בזבזניים פחות.
* ראשי רשויות בדרום הביעו לאחרונה את מחאתם על התנהלות המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאור המגבלות שזו קובעת לגבי שדות פוטו-וולטאיים, וזאת בסתירה להחלטת הממשלה לעודד את יישובי הפריפריה הדרומית על ידי הקמת תחנות כוח סולאריות. בפועל, גורמי הממשלה מסכלים במו ידם את מימוש החלטת הממשלה להקים בדרום אתרי אנרגיה סולארית.
מדינות העולם המפותחות נלחמות להפחית את הפליטות המזהמות, ורובן החלו להגשים יעדים שאפתניים של ייצור חשמל ממקורות מתחדשים. לעומתן, ממשלת ישראל בוחרת להגביר את ייצור הפליטות ומקדמת את הקמתה של תחנה פחמית חדשה באשקלון. מדינת ישראל ניצבת בצומת דרכים, ועליה להחליט על תרומתה למשק האנרגיות המתחדשות הבינלאומי.
במדינה שבה פותח דוד השמש עדיין אין ייצור ממשי של חשמל ירוק. אימוץ טכנולוגיות ירוקות, כולל המערכות הפוטו-וולטאיות, שהן יקרות אך פשוטות יחסית וזמינות, יכול לתרום לצמיחה הכלכלית. גם השקעה של המדינה בתחנות כוח סולאריות שיוקמו בפריפריה תתרום לפיתוחה, על ידי סיפוק מקומות תעסוקה ועידוד היזמות המקומית.
מי יוביל אותנו לכלכלה מקיימת ולעצמאות אנרגטית? האם יש סיכוי לחזונו של בן-גוריון שראה את אנרגיית השמש ככלי מניע ומרכזי? על הממשלה להנהיג את משק החשמל לכיוון אנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות ירוקות, ובכך לחלץ אותנו מטכנולוגיות ישנות ומזהמות, מהתלות המסוכנת בנפט ומהמעמד של מדינה מתפתחת.
הכותב הוא ראש מועצת שהם ויו"ר ועדת איכות הסביבה של מרכז השלטון המקומי
מי מפחד מאנרגיה ירוקה?
גיל ליבנה
28.9.2010 / 6:49