אנג'ל הוא לא תמיד מלאך

>> דמיינו לכם את התמונה הבאה: בשולחן עגול בפאב תל אביבי עמוס ודחוס יושבים יוסי ורדי, ג'ף פולבר, יגאל אהובי, גיא גמזו, זוהר גילון ויאיר גולדפינגר. החבורה דנה במצב הסטארט-אפים בישראל, בשוויים, בסבבי גיוס הון ובטרנדים החמים של האינטרנט. האם יכול להיות שסיטואציה דמיונית שכזאת תוביל לתיאום עמדות ופגיעה בתחרותיות?

לעולם לא נדע, כי סיטואציה דומה לא התרחשה בישראל, אבל בארה"ב מתוארת בשבועיים האחרונים פרשה דומה שמעורבים בה אנג'לים מוכרים בסצינת הסטארט-אפים של עמק הסיליקון. הפרשה, שזכתה לכינוי "אנג'ל גייט", התחילה ב-21 בספטמבר, אז פירסם מייקל ארינגטון, העורך והמייסד של הבלוג הטכנולוגי טק-קרנץ', סיפור יוצא דופן תחת הכותרת "בלוגר צועד לתוך בר". בסיפור חשף ארינגטון כי התקיימה פגישה סודית של כמה מהאנג'לים המוכרים בארה"ב, אלה המכונים בתקשורת האמריקאית, ובעיקר בבלוגוספירה, "סופר-אנג'לים" (super angels).



מדובר במשקיעים פרטיים מוכרים מאוד, כמו רון קונאוויי, אחד המייסדים של קרן ההשקעות sv angel, ומי שהיה מהמשקיעים הראשונים בגוגל, בפייפאל ובחברות נוספות. ארינגטון מספר כי מקור הדליף לו על דבר הפגישה, שנערכה במסעדה בסן פרנסיסקו. הוא הוסיף כי סביב שולחן המסעדה ישבה קבוצת האנג'לים האחראית כמעט ל-100% מהשקעות המוקדמות בסטארט-אפים בעמק הסיליקון. לטענת ארינגטון, האנג'לים שוחחו על נושאים שונים במטרה לתאם עמדות ולשתף פעולה.



לדבריו, קבוצת האנג'לים עסקו בכוח הגובר של חממת הסטארט-אפים y combinator; בעלייה בשוויים של סבבי הגיוס ובשאלה איך הם כקבוצה יכולים לפעול כדי להציע ליזמים שווי נמוך יותר עבור החברות שלהם בסבבי גיוס. בנוסף, טוען ארינגטון, בדיון עלו השאלות כיצד הקבוצה יכולה לפעול כדי למנוע ממשקיעי קרנות הון סיכון גישה לעסקות מעניינות; ואיך הקבוצה יכולה למנוע מאנג'לים חדשים לחדור לסצינת ההשקעות בסטארט-אפים ולהעלות את שוויים.



מכר את האנג'לים



"אם אכן כך נהגו האנג'לים, מדובר בפשעים פדרליים שיכולים להוביל לתביעות אזרחיות", כותב ארינגטון בטון מלודרמטי ורכילותי. טק-קרנץ' זוכה לעתים לביקורת על סגנונו הצהוב ומועלות נגדו טענות על חוסר דיוק, אבל הפוסט שפירסם עשה לא מעט רעש בעמק הסיליקון, והוביל לכתיבת ידיעות, טורים ותגובות נוספות.



אחד המשתתפים בפגישה, דיי מקלור, אנג'ל ידוע ומי שעומד מאחורי הבלוג "master of 500 hats", פירסם טור נשכני וכועס על הפרסום בטק-קרנץ. "תיאוריית הקונספירציה של הסופר-אנג'לים היא בולשיט. הוזמנתי לארוחת ערב עם כמה משקיעים ידועים בזירת הסטארט-אפים האינטרנטית. שתינו, נהנינו מאוכל טוב ודיברנו על כל מה שרע. לא היה שיתוף פעולה או תיאום שווי".



עם זאת מודה מקלור שבשיחות עלה נושא שוויים של סבבי הגיוס. לדבריו, "דיברנו על כמה דברים מעניינים - איך להגביר את החדירה לסטארט-אפים על ידי פנייה לאזורים גיאוגרפיים חדשים, חיבור למשקיעים חדשים או באמצעות שוק קרנות הון סיכון השניוני. דיברנו על איך ניתן להגביר את מספר המיזוגים והרכישות של סטארט-אפים ובכלל את המודעות לחברות, ודיברנו על איך ניתן להגביר את החדשנות בסטארט-אפים".



ההמשך נהפך לסיפור שמזכיר דרמה טלוויזיונית. מקלור פירסם ומחק ציוץ בטוויטר שבו הוא טוען כי רון קונאוויי "מכר אותם". קונאווי עצמו שלח מייל לקבוצת האנג'לים שנפגשה, בו הוא הודה כי התקיימו שתי פגישות כאלה ביוני ואחת השבוע, אך כתב כי "אני רוצה להיות גלוי ולומר לכם שאני רוצה לנתק כל מגע אתכם. יש לכם ערכים שונים. בעיני הסיפור הזה הוא מחפיר ובושה לקהילת הטכנולוגיה".



להתמקד בתפקיד



תגובות נוספות הגיעו משורה של אנג'לים ואנשי הון סיכון אמריקאים. חלקם קראו לאנג'לים להתמקד בתפקידם: להשקיע בחברות "כסף חכם" ולדאוג שהמימון הראשוני שהם מספקים ליזמים יאפשר להם לפתח חברות טכנולוגיה בוגרות שמציעות למיליוני הגולשים מוצרים בעלי ערך. בקיצור: להפסיק לריב ולהתעסק בשטויות.



הדיון סביב פרשת אנג'ל גייט הוא חשוב. המשבר הקשה שחוותה תעשיית ההון סיכון האמריקאית גורם לשינוי במפת המשקיעים. לנעליהם של משקיעי הון סיכון נכנסים אנג'לים שלא מפחדים לקחת סיכונים ומוכנים לבצע הרבה השקעות חדשות בסכומים קטנים. למשקיעי הון סיכון זה לא מפריע. במקרים רבים הם דווקא מעדיפים שיימצא גוף שיממן את החברות בשלב ה-seed או ה-pre seed, השלב שבו החברה מוקמת ואין אפילו מוצר אלא רק מצגת.



במכון מריון קאופמן האמריקאי ליזמות מעריכים כי 90% מההשקעות כיום בסטארט-אפים בשלב ה-seed הן של אנג'לים, לעומת 2% שמגיעים מקרנות הון סיכון המעדיפות להשקיע בחברות בשלבים מאוחרים יותר. העמותה לעסקים קטנים בארה"ב מעריכה שיש בארה"ב 250 אלף אנג'לים פעילים, המממנים 30 אלף חברות קטנות ומשקיעים 20 עד 50 מיליארד דולר בשנה.



אין ספק שמספר קטן של אנג'לים שכביכול מתאמים עמדות כפי שנחשף בכתבה הוא זניח בהשפעה שלו על כלכלת הסטארט-אפים האמריקאיים, אבל מצד שני מדובר בכמה מהדמויות המובילות בהשקעות seed בעמק הסיליקון.



ההשפעה של הפרשה על ישראל זניחה



>> במקרה זה, למרות הקשרים החזקים בין תעשיות הסטארט-אפים הישראלית והאמריקאית, ההשפעה של הפרשה על ישראל זניחה לפי שעה. אף אחד מהמשקיעים האמריקאיים המככבים בסיפור לא משקיע בסטארט-אפים ישראלים. ובכל זאת הפרשה מציפה גם בישראל נושא רציני שזכה בעשור האחרון ללא מעט התייחסויות: התרגילים המכוערים שמבצעים משקיעי הון סיכון ליזמים - ולהפך.



האם גם בישראל יש סיכוי לתיאום מחירים ושוויים? בישראל פועלים מספר רב של אנג'לים, אך כמו בתחומים אחרים בקהילה המקומית, כולם מכירים את כולם והיכולת שלהם לבצע תיאום ביניהם היא גבוהה יחסית.



אין כל אינדיקציות כי דברים מסוג זה נעשים בישראל, אך יזמים מקומיים צריכים להבין כי הסיכון הזה קיים. מבחינתם הדרך למנוע תיאום מסוג זה היא לנסות להרחיב את חיפוש המימון שלהם עד כמה שניתן, ובעיקר מחוץ לסצנת האנג'לים המקומית.