הריבית: דיור או שער חליפין

החלטת בנק ישראל להעלות את הריבית במשק מבטאת את האיום שהבנק רואה במצב שוק הנדל"ן. אך האם נגיד הבנק פישר התעלם מצניחת שער הדולר? איתן אבריאל מנסה להסביר מדוע בחר פישר בקרב על הדיור על פני הקרב על היצוא

איתן אבריאל

מה יותר חשוב: לעצור את מחירי הדיור העולים - או לסייע ליצוא הישראלי? זו הדילמה הכלכלית שעמה מתמודדים בחודשים האחרונים נגיד בנק ישראל סטנלי פישר ושאר מקבלי ההחלטות בירושלים. היום פישר החליט, לפחות לשבועות הקרובים, שהדיור חשוב יותר.

אין דרך אחרת לנתח את החלטה של פישר הערב להעלות את ריבית בנק ישראל ברבע אחוז ל-2% - אחת הרמות הגבוהות בכל מדינות המערב. בהודעת בנק ישראל שפורסמה יחד עם החלטת הריבית, מתואר משק ישראלי במצב טוב: הפעילות הריאלית עולה, הגירעון מתחת לתחזית ואפילו האינפלציה לא קופצת - תחזית האינפלציה נמצאת בתוך טווח היעד הרשמי. אבל סעיף אחד מסגיר את הלך הרוח של פישר וכלכלניו וראוי לצטט אותו במלואו: "מחירי הדירות ממשיכים לעלות בשיעורים גבוהים תוך המשך מגמת ההתרחבות המהירה באשראי לדיור בהשפעת הריבית הנמוכה וההתאמה האטית של היצע הדירות. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן, שמתבסס בעיקר על חוזי שכירות מתחדשים, ממשיך לעלות תוך האצה מסוימת בקצב העלייה בחודשים האחרונים".

וכאילו שזה אינו מספיק, הנה גם הפסקה האחרונה, החשובה, של ההודעה: "בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית - ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב במיוחד אחרי ההתפתחויות בשוק הדיור ובפרט במחירי הדירות".

הנה, לפיכך, הפירוש הפשוט לגירסת בנק ישראל של המציאות בשוק הנדל"ן. אחד: אין מספיק היצע של דירות. שתיים: הריבית נמוכה והאשראי לדיור זמין וזול מאי פעם. שלוש: מחירי הדיור לא סתם עולים - הם טסים, גם בשבועות האחרונים. ארבע: עליית מחירי הדיור מעלה את מדד המחירים לצרכן ולכן את האינפלציה כולה. וחמש: כל העסק הזה מתחיל לאיים על היציבות של המערכת הפיננסית - ואנחנו מודאגים. האם זה מפתיע שהוחלט הערב להעלות את הריבית?

זו לא החלטה קלה עבור פישר. מול מחירי הדיור העולים מנהל נגיד בנק ישראל קרב אחר לא פחות חשוב, על שערו של השקל הישראלי מול הדולר ושאר המטבעות הזרים. בשבועות האחרונים מתמודד הבנק עם ביקושים גדולים לשקל מצד משקיעים זרים בעלי אופי פעולה ספקולטיבי. השיקול שלהם פשוט: יש במזרח התיכון מטבע, שגם מציע ריבית הרבה יותר גבוהה ממה שמקבלים על הדולר, היורו או הין, וגם כנראה ימשיך להתחזק בגלל כלכלה טובה ותקבולי הגז שיגיעו בעתיד. העסקה עבורם פשוטה: נמכור דולרים בבנק ישראלי בתמורה לשקלים, נשים את השקלים בפיקדון קצר נושא ריבית - ונחכה. זה טוב: מקבלים גם פער תשואה, גם פטור ממס, וכאשר השקל יתחזק עוד יותר - אפשר לממש את הכל ברווח גדול. המתוחכמים שבין הספקולנטים הזרים אפילו לא משאירים את הכסף בישראל: בעזרת עסקות בנגזרות פיננסיות, הם נשארים רק עם ה"הימור" הטהור על התחזקות השקל, ומוציאים את הכסף בחזרה לחו"ל כדי להפעילו במקומות אחרים.

מעדיף את הקרב המקומי

פישר לא אדיש לכך, ובמהלך השבועות האחרונים הוא ניסה בכמה סיבובים לעצור את ירידת הדולר על ידי רכישה של המטבע האמריקאי בשוק. אבל ההצלחה היתה מוגבלת ולא שינתה את המגמה: מכירות המט"ח על ידי הספקולנטים גרמו לדולר לרדת בהדרגתיות בכל ימי המסחר האחרונים, ולאחר הודעת הריבית הערב קבע הדולר שפל של 3.665 שקלים, ירידה של 6% ביחס לשערו בתחילת חודש יולי. היום, לאחר עלייה של עוד רבע אחוז בריבית, תהפוך המלאכה של שמירה על רמתו של השקל לקשה עוד יותר.

הנפגעים המיידים הם היצואנים, ולא מפתיעה תגובת התאחדות התעשיינים לעליית הריבית: "אנחנו הופכים לגן עדן של ספקולנטים". אז מדוע בחר פישר בקרב על הדיור על פני הקרב על היצוא? הנה כמה סיבות.

ראשית, ישראל אינה היחידה שמתמודדת עם מטבע חזק. למעשה, מחצית מהעולם נלחם במגוון של דרכים בהתחזקות המטבע המקומי. יפן חזרה לרכוש דולרים בכמויות גדולות לאחר היעדרות של 6 שנים משוק המט"ח. ברזיל רוכשת דולרים. שווייץ, כמו ישראל, רכשה כל כך הרבה דולרים עד שיתרות המט"ח שלה שולשו. ואילו סין פשוט מקבעת את השער המטבע שלה מול הדולר, והתוצאה היא צבירה של יתרות מט"ח בטריליוני דולרים.

שנית, למרות התחזקות השקל - אין קריסה ביצוא. התעשיינים והיצואנים הישראלים, מתברר, מגלים גמישות ומצליחים למכור את מוצריהם למגוון של מדינות, וכך לצמצמם את הפגיעה כתוצאה מהיחלשות הדולר.

ושלישית: לא בטוח שאפשר לעשות משהו נגד התחזקות השקל - ובנק ישראל יודע את זה. פישר עצמו אמר לא פעם שפעולותיו בשוק המטבע מיועדות לייצב את השוק ולמנוע תנודות חריפות ומניפולציות של בודדים, אבל אין לו יכולת להשפיע על המגמה לטווח ארוך. זהו הצד השני, הפחות נעים, של כל הדברים הטובים שקרו לנו: לא נקלענו למשבר חובות, אנחנו צומחים מהר יותר ממדינות המערב, היצוא שלנו גמיש וחיוני ואפילו מצאנו גז בעשרות מיליארדי דולרים.

מול קרב לטווח מאוד ארוך שלא בטוח שהוא יכול לנצח, פישר העדיף את הקרב המקומי, הבוער, שעליו הוא יכול להשפיע: מחירי הדיור. עכשיו נותר להמתין ולראות אם עליית הריבית נושאת את הפירות המקווים - אחרת בנק ישראל יוציא עוד כלים ויבצע עוד מהלכים לעצור את מחירי הנדל"ן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully